כדאי לדעת

אל הקורא פניה אישית ונוגעת ללב אל הקורא העלום אל ידיו הספר יגיע. עם כל התמימות והרגישות היא מכילה לא מעט מתחים, המאפיינים את המסות.

לשני שינויים אלו מצטרפת המהפכה השלישית שהיא הרפורמציה הפרוטסטנטית: ב-1517 נזיר גרמני בשם מרטין לותר מפרסם מסמך שנקרא '95 התזות', בו לותר מבקר את המערכת

מונטיין היה אציל צרפתי, מיורשיו של פטררקה, אשר בגיל 40 החליט לאחר שתי קדנציות כראש עיריית בורדו לפרוש מתפקידיו הציבוריים. הוא הסתגר בספרייה שבאחוזתו והקדיש

בפסקה הראשונה, פטררקה מתאר כיצד היום העפיל על פסגת הר ונטו בפרובאנס, דרום צרפת. הוא אומר שמה שבסופו של דבר גרם לו לעשות מעשה זה

אוגוסטינוס נולד ב-354 בעיר תגאסטה בצפון אפריקה, אז פרובינציה רומית (כיום חלק מאלג'יר). אמו נוצרייה ואביו פגאני. חלק גדול מהאליטה הרומית נשארת פאגנית באותה התקופה

בהיסטוריית המערב, מקובל להתחיל מהמאה ה-7/8 לפנה"ס. מבחינת ספרות המערב, בתקופה זו מועלות על הכתב שתי היצירות החשובות של יוון הקלאסית – האליאדה והאודיסאה, המיוחסות

מזלזלים בבורגנות באותה תקופה וכדי להדגיש את השייכות לבורגנות ויון כותב "באהבה אני כופר, בדם ובאש מתנגד לה" מבנה היצירה חצרוני מעט- בתים קצרים של

ביו טקסטואליות: דנטה לא ידע יוונית אבל קרא ספרות רומית ואת סיפרות המקרא. מתילדה משתמשת במילה דליקטסי- 'כי שימחתני'( ה' באוהליך במעשה ידיך ארנן)- בתיאור

אל סיד- 'שליט' במוגרבית. גם הזקן שהוא מגדל אחכ היא סמל לכך שהפך מוסלמי. באפוס נודר לא להתגלח עד שחוזר. הזקן סממן מיוחד כי לא

נימה חצרונית: מאפיין של התרבות החצרונית הוא לעדן כל דבר. לשמור על כללי התנהגות. להתרחק מהתכלית. תומס וגוטפריד מעדנים את הסיפור הטריטאני. איזולידה מתאהבת בטריבטאן