כדאי לדעת

בעמוד 151 (למעלה) הוא אומר שהעבודה שומרת עלינו מהשעמום ומיצר הרע. קנדיד מקבל את ההצעה שהמתכון הוא לעבד את הגן, ובכך היצירה מסתיימת. טורקי זה

ניסיונות אלו הם בעייתיים כיוון שהם מעט חוטאים לזיהוי היצירה עם המחבר שלה. העמדה ממנה הם ניגשים לטקסט היא לבוא עם הידע שיש לנו על

צורת ומבנה היצירה – קנדיד נחלק ל-30 פרקים, אשר ניתן לחלקם לשתי חלוקות: האחת, פרקים 1-10 אשר מתרחשים כולם על אדמת אירופה. פרקים 11-20 –

זהו ז'אנר חדש שמפתח וולטר, די באופן אגבי. וולטר היה חסיד גדול של הקלאסיקה היוונית-רומית. תקופה זו של המאה ה-18 נקראת התקופה הניאו-קלאסית, זאת כיוון

שמו המקורי – פרנסואה מארי ארואה, נולד ב-1694 בפריז. בן למשפחה ממעמד בינוני-גבוה, אביו פרקליט מצליח ואמו נצר למשפחת אצולה כפרית. היא נפטרה כשהיה בן

לפי הסיפור, מרסלה הייתה יורשת עשירה שגדלה עם דודה (הוריה נפטרו בצעירותה), אשר החליטה שהיא לא רוצה לקחת חלק בעולם התרבותי, היא לא רוצה להתחתן,

במהלך הכרך הראשון, הכומר והגלב מארגנים מזימה, תחבולה דרכה הם רוצים להוביל את דון קיחוטה הביתה. במזימה זו המהווה את מרבית הכרך הראשון הם לוקחים

סיטואציה זו חשובה כיוון שהיא מהווה את נקודת המפנה של שני הגיבורים ביצירה: הם מגיעים אל הכפר בו חיה דולצינאה. דון קיחוטה מצפה שסנצו יוביל

בחטין קידם את כך שהמקורות של הרומן (של דוסטוייבסקי) שאובים ממסורת ספרותית שלמה שנקראת ספרות קרנבל. דון קיחוטה מייצג יותר מכל ספרות זו. הרעיון המרכזי