שאלת הקריאה ועיצוב העצמי בוידויים

הוידויים נחלקים ל13 ספרים: ב-8 הראשונים הוא מתאר את סיפור חייו מלידתו ועד הפיכת הלב. ה-9 מתאר את החזרה אל אפריקה ומות אימו, ועם מות האם מסתיים נרטיב הזיכרון. ב-4 הנותרים, אוגוסטינוס עובר להרהר על טבע הזיכרון ועל טבע הזמן, מסיים עם פרשנות כתבי הקודש – פרשנות סיפור הבריאה בבראשית (מהמקום בו הכל החל). מהדורות מודרניות רבות מדפיסות רק את ה-9 הראשונים, אך זוהי טעות כיוון שיש חשיבות לכתיבה של אוגוסטינוס בעיצוב העצמי. ניתן לקרוא את הוידויים כסיפור של המסע של אוגוסטינוס בעולם הספרות, מסע בין ספרים, כאשר הסיפור מתחיל בספרות מסוכנת המוליכה שולל עד שהוא רואה את האמת ומגיע אל כתבי הקודש. הקריאה בכתבי הקודש היא משמעותית.

אוגוסטינוס מתחיל בתיאור כיצד הוא למד לדבר, ולאחר מכן כיצד למד קרוא וכתוב. בהמשך מתאר כמה אהב לקרוא את ורדיליוס ואת היצירה איניאס. בספר השלישי של הוידויים הוא מגיע אל קיקרו – הוא מאתר כיצד קרא את קיקרו בפעם הראשונה בגיל 18 ואומר שקריאה זו הפכה את ליבו לראשונה וגרמה לו להקדיש את ליבו לפילוסופיה ולחיפוש האמת. הוא אומר יש לקרוא אותו בזהירות

(*להשלים*)

הסיפור מכיל סיפורים בתוכו, אשר כולם סיפורים של הפיכת לב לנצרות, ובסוף הסיפור יש את אוגוסטינוס המתבונן אל המראה. בסופו של דבר הוא שומע קול מסתורי שאומר לו – טול וקרא. הוא פותח את כתבי הקודש באקראי ורואה משפט שמדבר אליו וקורא לו להקדיש עצמו אל הנצרות. בנקודה זו מתרחשת הפיכת הלב לנצרות והסיפור מסתיים.

במסע של אוגוסטינוס ישנו משהו שהוא אנטי אינדיבידואל. הוא ניסיון להשיל את האופי הייחודי שלו ולאמץ את החיים של הקודש, של הגלות והשיבה.

3. פטררקה ויצירתו

פטררקה חי בין השנים 1304-1374. הוא נחשב משלושת הכתרים של הספרות האיטלקית לצד דנטה ובוקאצ'ו – הנחשבים לאבות הספרות האיטלקית (חיו כמו כן במאה ה-14). היצירה שבעטיה פטררקה ידוע היום הוא קובץ השירים – קנצוניירה – המכיל 336 שירים אשר רובם סונטות בהן הוא מתאר את סיפור אהבתו אל אהובתו לאורה. הוא ראה אותה לראשונה סמוך לכנסייה בדרום צרפת במקום מגוריו באותן השנים. האהבה הייתה בלתי מושגת והפכה להיות מושא ובסיס לקובץ השרים וכן לשירת הרנסאנס והשירה המודרנית בכלל.

פטררקה גם עוסק בכתיבה בלטינית, אשר מטרתה הייתה לחקות את הכתיבה של דמיות קלאסית, ביניהן קיקרו, ומנסה להחיות את סגנון הכתיבה שלהן. בין היתר הוא עושה זאת באמצעות מכתבים שהוא כותב בהתמדה לאורך כל חייו. אחד מהם הוא המכתב על ההעפלה אל הר ונטו. בכל כתביו, פטררקה במידה רבה מתעסק בעצמו, בעולמו הפנימי, בלבטיו ובקונפליקטים שלו, המזכירים את אוגוסטינוס הצעיר אשר לפני הפיכת הלב. הוא מתאר את המתח בין רצונו לנהל חיים נוצריים אמיתיים לבין אהבתו לספרות והתרבות הקלאסית, התרבות הפגאנית שלפני הנצרות. הוא מתעסק במתח שבין אהבתו ללאורה – בשר ודם – לבין אהבת האל. עיסוק בלתי פוסק זה בקונפליקטים פנימיים אלו, גרם לחוקרים רבים לזהות את פטררקה כאינדיבידואל המודרני הראשון, המייצג את הולדת האינדיבידואל המודרני.

תוך קריאה במכתב זה, נסביר באיזה מובן אנו צריכים לראות את פטררקה כמבשר האינדיבידואליזם המודרני, התפיסה המודרנית של האדם.

. קריאה ועיצוב העצמי ביצירה על הר ונטו

על אף שזהו מכתב שפטררקה שולח לנמען, יש לזכור שבמאה ה-14 מכתבים של דמות בעלת מעמד ציבורי כמו פטררקה מהווים סוג של יצירה ספרותית כיון שברור שמי שיקרא את הטקסט הוא אינו רק הנמען והטקסט מיועד להפצה רחבה הרבה יותר.

בפרטים הלכאורה שוליים אשר בשתי השורות הראשונות (בסוגריים), יש לא מעט חשיבות. ראשית, הוא מזוהה עם העולם האוגוסטיני, ושנית הוא מתארך את המכתב לאפריל 1336, אשר חוקרים טועים כי זהו פיברוק. פטררקה למעשה כתב את המכתב ב-15 שנים לאחר תאריך זה. מה הסיבה לכך? בתאריך זה בשנה 1336, פטררקה היה בן 32. בגיל 32, אוגוסטינוס עבר את הפיכת הלב, כך שפיברוק זה של התאריך לא היה סתם. הוא מעצב את המכתב כסוג של דיאלוג ספרותי. המכתב לא פחות מאשר שהוא מתאר חוויה, הוא מתאר גם דיאלוג עם אוגוסטינוס, ותיארוך זה כבר מצביע על כך.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים
לפרסום כתבה באתר
מאמרים אחרונים