כדאי לדעת

בהיסטוריית המערב, מקובל להתחיל מהמאה ה-7/8 לפנה"ס. מבחינת ספרות המערב, בתקופה זו מועלות על הכתב שתי היצירות החשובות של יוון הקלאסית – האליאדה והאודיסאה, המיוחסות

מזלזלים בבורגנות באותה תקופה וכדי להדגיש את השייכות לבורגנות ויון כותב "באהבה אני כופר, בדם ובאש מתנגד לה" מבנה היצירה חצרוני מעט- בתים קצרים של

ביו טקסטואליות: דנטה לא ידע יוונית אבל קרא ספרות רומית ואת סיפרות המקרא. מתילדה משתמשת במילה דליקטסי- 'כי שימחתני'( ה' באוהליך במעשה ידיך ארנן)- בתיאור

אל סיד- 'שליט' במוגרבית. גם הזקן שהוא מגדל אחכ היא סמל לכך שהפך מוסלמי. באפוס נודר לא להתגלח עד שחוזר. הזקן סממן מיוחד כי לא

נימה חצרונית: מאפיין של התרבות החצרונית הוא לעדן כל דבר. לשמור על כללי התנהגות. להתרחק מהתכלית. תומס וגוטפריד מעדנים את הסיפור הטריטאני. איזולידה מתאהבת בטריבטאן

דקאמרון- מיוונית- דקה-עשר, המרה- יממה. המאה ה14. הסתיימה בשנת 1353 לספירה מתח רומנטי בין הנשים לגברים פילוסטרופו ביוונית- אוהב מלחמה. אבל בוקאצ'ו ידע רק מעט

מוכרז ע"י פילוסטרופו כהמוצלח ביותר. פמפיניאה מספרת וכמעט מורדת בנושא של סיפור עצוב: מבקרת את צביעותם של אנשי הדת. קובעים מה יהיה מקומו של המת

טקסט תמים- נאיבי- פשוט וקל לקליטה: הופך את הצרפתים לפראנקים כדי לכבד את צרפת תמונת מראה פראנקים-מוסלמים: מוסלמים פראנקים כוחות הרשע כוחות הטוב מוסלמים הנוצרים

היצירה הראשונה שלא נכתבה בלטינית או שפה קלאסית אלא באנגלית עתיקה. בשנת 750 לספירה. סופר לא מוכר. המימד האקזוטי- טקסט ברברי בשפה ברברית ומוספר ע"י

חלוקה לספרים ולא לשירים – קריאה היא לאינטלקטואלים ושירה להמון. וירגיליוס פילוסוף יותר מאיש דת– הרומאים קוראים את אלי היוונים כמובילי גורל- לעומת התפיסה הסטואית