- היצירה הראשונה שלא נכתבה בלטינית או שפה קלאסית אלא באנגלית עתיקה. בשנת 750 לספירה. סופר לא מוכר.
- המימד האקזוטי- טקסט ברברי בשפה ברברית ומוספר ע"י עם ברברי אחד על אם ברברי אחר- הסקנדינבים= הגטיים.
- האנגלים כתבו על הדנים (התחילת הסיפור ביוולף עוזר להם עם המפלצות שלהם) והגטים כי הגיעו מצפון אירופה- דרום דנמרק של היום. האנגלים והסאקסים- שני עמים שונים שהתחברו.
- נכתב 300 שנה אחרי שהאנגלוסקסים כבשו את בריטניה.
- שפות קרובות- גרמאניות.
- הגטים- פגאנים- כשביוולף מדבר על האל- לאו דווקא המונותאיסטי. הבריטים כבר נוצרים בסוף המאה ה6-7 ואולי זה נזיר שלא רצה לכתוב עליהם כשפגאנים שלא יתגעגעו אז כתב על אחרים. הופך את הזר לפאגני כניגוד אליהם.
- בייוולף- עובד אלילים שמאמין באל עליון. נקרא על שם חיה- דוב מחופש לאדם- מצליח לחסל את גרנדל בחיבוק.
- מי שהטמין את המטמון- עובד ע"ז וקוסמים ומכשפים כי קיללו אותו.
- דודו של בייוולף מדבר על דור הנפילים.
- טולקין- התמחה בבייוולף כותב מאמר שכותב כמה זה מעניין. נפתח לציבור הרחב.
- שר הטבעות נכתב מתוך זה- אותו דרקון.
- אומנות הסיפור- סיפור בתוך סיפור- מסגור:
- בייוולף נזכר במלחמה עם גרנדל ובאימה
- נזכר בלחמה עם השוודים
- נזכר בילדותו כשמלך גידל אותו והתקין הורג את הרבלד אחיו.
- נזכר שהרג את אויבו בלי חרב- הופך את סיפור העבר לחלק מהנוכחי במלחמה עם הדרקון.
- השליח שהולך להודיע על מותו של בייוולף מספר סיפור מלחמה ישן עם השבדים.
- בסוף הסיפור מזכיר את עצמו- אחרי שמת וויגלף בונה לו גלעד ומגדלור עם שלט מי הוא היה.
- תוגת הגיבור
- מת אבל יזכר לעד
- מיבלוע- הטקסט מדבר על עצמו- לפני שנועלה על הכתב כנראה עבר בשירה.
- פער של 50 שנה בין חיסול אימו של גרנדל והדרקון- עומד מול זקן שיודע שהולך למות.
- החרב נגלינג נשברת אז בייוולף הורג את הדרקון עם פגיון ונשאר לגסוס. מת ללא ילדים וממנה את וויגלף כיורש.
- מבקש לראות את האוצר לפני מותו אבל מבקש שיקברו אותו איתו כדי שלא ידבקו מהקללה- מרמז על הטומאה של האוצר ודור הנפילים הפגאנים הטמא.
- הדרקון הופך לטוב- האוצר של הדרקון יורק האש נקבר עם בייוולף ועליו אש תמיד שתעזור לימאים ותגן על האוצר מהקללה.
- תוגת הגיבור שלא יגיע לוולהלה- התקרבות האנגלים לנצרות.
- מימד אלגורי- האם הדרקון באמת דרקון.
- הדרקון נקרא לפעמים תולעת– אצל הגרמנים העתיקים אין הבדל בין תולעת, נחש או דרקון.
- האש– הרי הגעש נתפסו כמפלצות.
- דרקון= פגניות– השוואה של ביד (כומר שסיפר על התנצרות האנגלים). כשמספר על התנצרותו של המלך מספר שהנוצרי שניצר אותו הציל את נפש המלך מהדרקון.
- בייוולף מת- כי גיבור פגאני, ואפילו הטוב והנאור שבהם לא יכול להרוג את הדרקון ולשרוד.
- דרקון הוא הסמל של העיר ווסקס- השרעה בהיצירה נכתבה בה. אולי הסמל כנגד האויבים שלהם.
שירת רולן- אפוס צרפתי
כנראה ששרו אותו במאה ה11, נכתבה ב1100 כנראה ע"י נזיר והועתקה ב 1170. בצרפתית עתיקה.
- מבוססת על קרב רונסבו באוגוסט 778 בו יחידות המאסף של צבא קארל הגדול ספגו אבידות רבות מידי כוח שפיטה ואסקוני. בעלילה האויב הוחלף לסרצנים.
- אחרי 7 שנים של מלחמה עם הסרצנים בחצי האי האיברי נשארה רק סרגוסה שלא נכנעה. המלך מרסילה מפחד מקארל הגדול ושלוח שליחים לפראנקים ואומר שיתנצר+ יתן כופר אם יסוגו. האביר גנאלון מייעץ לקארל לשאת ולתת איתו ובעצת אחיינו רולאן מחליט לשלוח את אביו החורג של רולאן גאנאלון. גאנאלון כועס ורולאן נציע להחליף אותו אבל הוא מסרב ומבטיח לנקום. גאנאלון מתכנן עם מלך סרגוסה לשכנע את המלך המוסלמי? את יחידת המאסף של קארל ומודיע לקארל שנכשל. הוא מציע שרולן יעמוד בראש חיל המאסף וקארל מסכים אבל נותן לו רק חצי מהחיילים. רולאן מסרב ומבקש 20000 חיילים. צבא של 100000 סרצנים תוקף אותו וחברו של רולאן אוליבייה אומר לו לתקוע בקרן כדי להזעיק את קארל. רולאן לא מסכים כי זה פוגע לו בכבוד והם מפסידים. כשרולאן כבר כמעט לבד מבין שמאוחר מידי אבל בכל זאת תוקע בקרן כדי שקארל ינקום. הוא תוקע חזק ככ שהצדעים שלו נקרעים ומת מוות קדושים. מלאכים יורדים ולוקחים אותו ישירות לגן עדן. כשהלוחמים חוזרים אוד הנאווה ארוסתו של רולאן יוצאת אליהם ומתה כשהיא מגלה שהוא מת. בסוף המלחמה מגלים מה גאנאלון עשה ומאשימים אותו בבגידה. הוא טוען שלא בגד אלא רק נקם בראלן ודורש משפט בקרב. פינאבל הידיד הטוב שלו משמש כאלופו ומקבל את תמיכת רוב האצילים אבל תיירי הצנום מנצח בעזרת ההגשחה האלוהית. גאנאלון נתלה בין 5 סוסים ונקרע ותולים 30 מהמשפחה שלו. קארל הגדול רואה שרולאן מת ומבין שזה תחילת הסוף שלו. בוכה.המלאך גבריאל יורד ונותן לו כפפה. שולח את קארל הגדול למלחמה חדשה עם כופרים.