אפריל 2021

  הנטייה המסורתית היא להתמקד בתמ"ג של מדינות היעד. התמ"ג רלוונטי גם במקרה של גזרים כלכלים (סנקציות חיוביות): ישנו קשר חיובי בין מידת תרומתן הפוטנציאלית

  אם רוצים לדעת מתי סנקציה מצליחה, צריך לבדוק מתי היא מטילה נזק ממשי. הטענה כיום היא שככל שהתלות של מדינת היעד בסחר עם המדינה

  משנות התשעים ועד היום מספר הסנקציות שמדינות יישמו גבוה יותר ממספרן בכל תשעים השנים הראשונות של המאה העשרים (באותה תקופה סנקציות בודדות, 2-3, לדוג'

  כיוון שהמשבר המיידי פרץ בבלקן, יש להתייחס לרמת תלות הגומלין באזור זה. רמת החשיפה של מדינות הבלקן לסחר חוץ הייתה נמוכה ומידת תלות הגומלין

  החוקרים הריאליסטיים שרוצים לנתק קשר בין סחר למלחמות משתמשים במקרי מלחמות העולם. לפני מלה"ע ה-1 היה הרבה סחר, ובכל זאת פרצה המלחמה הראשונה. לפני

  ליברלים–ליברלים מאמינים שמדינות יסחרו אחת עם השניה. הסחר גורם למיסוד. מיסוד יחסי הסחר יוביל למיסוד של נושאים אחרים בהמשך, כגון תרבות, חינוך, רפואה, יחסי

  טענה קלאסית ריאליסטית שטוענת שבעולם היחסים הבין לאומיים נוצרת תלות גומלין א-סימטרית עקב סחר בין 2 מדניות,שמעניקה כוח לשחקן החזק יותר. התלות הא-סימטרית יכולה

טענות אלו מוצגות גם ע"י חוקרים ליברליים וגם ע"י חוקרים מרקסיסטיים. ישנה טענה כי בעידן גלובלי הטיעונים המוצגים בסעיפים הקודמים פחות רלוונטיים, ששיקולי מונופול הם

עד כה היה הטענה שככל שיש יותר סחר יש פחות מלחמות בגלל העלות האלטרנטיבית. בשנות ה-90 עברו להסבר של סחר מולטילטרלי ולא רק סחר בילטרלי.

  אותם העקרונות שתקפים ביחס לסחר בילטראלי תקפים גם לסחר רב-צדדי. על כן, ככל שמדינות יהיו יותר פתוחות לסחר בכלל, כך הן ילחמו פחות. הפתיחות