- כיוון שהמשבר המיידי פרץ בבלקן, יש להתייחס לרמת תלות הגומלין באזור זה.
- רמת החשיפה של מדינות הבלקן לסחר חוץ הייתה נמוכה ומידת תלות הגומלין ביניהן הייתה נמוכה אף היא. אוסטריה וסרביה היו ביחסי תלות גומלין אך הן התנתקו אחת מהשנייה במשך הזמן.
- התלות בין אוסטריה ובין סרביה ירדה באופן חד בשנים שקדמו למלחמה. לפיכך, לא היו תמריצים כלכלים במניעת מלחמה ביניהן.
- המסקנה התיאורטית היא שאין להתמקד רק במידת הפתיחות של מדינות, אלא ברשתות הסחר.
מדיניות הסחר- ולאו דווקא נפח הסחר-היא זו שצריכה לעמוד בליבת הניתוח:
- בניגוד לתקופה שאפיינה את מערכת הסחר לאחר מלחמת העולם השנייה, התרחבות הסחר בתחילת המאה לא נבעה מהפנמה של יתרונות הסחר.
- הסחר עלה בעקבות שינויים טכנולוגים שהורידו את עליות השינוע.
- הצורך לבנות קואליציות פנימיות עיצב מדיניות סחר פרוטקציוניסטית – הצורך בתוך מדינות כמו גרמניה ורוסיה גרם לכך שקבוצות אינטרס פעלו לקיום מדיניות פרוטקציוניסטית.
- מדיניות זו תרמה לעליית המתח באירופה.
- טענה זו רלוונטית בעיקר בכדי להסביר את המתח בין גרמניה לבין רוסיה.
תחזיות לגבי מערכת הסחר כגורם המשפיע על התמריץ לכבוש שטחים:
- גרמניה שאפה בשנות התשעים של המאה התשע עשרה להרחיב את הסחר, אך היא נתקלת במדיניות פרוטקציוניסטית מצד בריטניה, קנדה, צרפת וארה"ב.
- זה הוא אחד ההסברים לבניית הצי הגדול של גרמניה ולמרוץ החימוש מול בריטניה– בנתה צי גדול כדי לספק סחר ממקומות אחרים אל מול הפרוטקציוניזם שמדינות העולם גילו אליה.
- הגידול באוכלוסייה ובקצב היצור של גרמניה הגדילו את הצורך בייבוא מזון וחומרי גלם.
- זו היא הסיבה לעלייה בהשקעות הגרמניות בתעשיית העופרת של צרפת.
- הצבת קשיים על הסחר בעולם והציפייה לחסמי סחר נוספים הגדילו את התמריץ של גרמניה להשיג את חומרי גלם ומוצרים מוגמרים בדרכים אחרות.
הסברים ליבראליים למלחמת העולם השנייה:
- השפעתו של הסכם ורסאי על כלכלת אירופה.
- “France and Italy abusing their momentary victorious power to destroy Germany and Austria-Hungary now prostrate, they invite their own destruction” (Keynes)
קיינס היה חבר מטעם משרד הכלכלה, והוא טען שמכופפים את גרמניה ואוסטריה כך שלא יוכלו להתייצב כלכלית ולכן לא יוכלו לשאוף ליציבות ביטחונית ולהשיג שלום.קיינס פרש מוועידת ורסאי בגלל היחס אל גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה. בספרו הוא מדבר על החסר והגלובליזציה ומציין שהסכם הפיצויים והסנקציות ימנעו את הדרך הטבעית ליחסי גומלים ושלום.
- הפרוטקציוניזם שהתלווה למשבר הכלכלי הגדול אפשר למשטר הנאצי להבליט את הצורך במרחב מחייה.
- קריסת תקן הזהב פגע ביכולת לנהל סחר בינלאומי– אפשר את הסחר הבינלאומי. מהווה מנגנון מתאם אוטומטי, ודואג לשמר מחירים.
השפעת מלחמות העולם על הסחר:
- כשבודקים מה שתי המלחמות עשו לסחר, רואים שהיה השפעה הרסנית, הסחר כמעט נמחק בין מדינות שסחרו.
- במלחמת העולם הראשונה הסחר בין המדינות הלוחמות ירד בממוצע ב-96%.
- במלחמת העולם השנייה הסחר בין המדינות הלוחמות ירד בממוצע ב-97%.
- הסחר של המדינות הלוחמות עם צדדים שלישיים ירד במלחמת העולם הראשונה בכ-42%.
- הסחר של המדינות הלוחמות עם צדדים שלישיים ירד במלחמת העולם השנייה בכ-42%.
מלחמות העולם כמקרה בוחן לתיאורית של תלות גומלין כלכלית
הדיון ביחס לסנקציות בינלאומית מתכתב עם הדיון האם סחר יכול למנוע מלחמות – מי שמאמין שסחר מונע מלחמות יאמין שסנקציות זה כלי משמעותי, ומי שפוסל את השפעת הסחר על מלחמה לא יאמין שסנקציות משפיעות מאוד.
הדיון בנושא מתחיל כשחבר הלאומים הוקם, היו מדינאים שהאמינו שהכלי החשוב ביותר שיהיה לחבר הלאומים יהיה הטלת סנקציות. מאוד קשה להקיש ממה שקרה בחבר הלאומים על היעילות של סנקציות.
עד כמה סנקציות משפיעות על התנהגות המדינות?
- דיון המשך לשאלה של האם הגלובליזציה טובה או רעה – זה הסנקציות הבינ"ל. מי שמאמין שסחר יכול למנוע מלחמות, רואה בסנקציות כלי משמעותי. מי שפוסל את הספעת הסחר, ספקן לגבי סנקציות.
- אחד הראשונים שהאמין בכלי הסנקציות זה וודרו ווילסון, שקיווה שחבר הלאומים יהיה אפקטיבי כדי שהוא יעניש מדינות באמצעות סנקציות, וככה יישמר עיקרון אי ההתקפה.
- קופי אנאן – מראה את ההתייחסות באו"ם לגבי סנקציות.