רעיון "גלובליזציה מקדמת שלום"

 

  • אותם העקרונות שתקפים ביחס לסחר בילטראלי תקפים גם לסחר רב-צדדי. על כן, ככל שמדינות יהיו יותר פתוחות לסחר בכלל, כך הן ילחמו פחות.
  • הפתיחות למדדים נוספים של אינטגרציה כלכלית מקדמת את השלום.
  • אותם העקרונות שבאים לידי ביטוי בסחר בינלאומי עשויים להיות הרבה יותר בולטים בפתיחות להון פיננסי, להשקעות זרות ישירות ריאליות ולהסרת חסמים מוניטריים.
  • דוגמאות:
    • מלחמת לבנון השנייה– לפי טענת השלום המסחרי, בין ישראל ולבנון אין סחר, לכן השיקול המסחרי לא צריך לעבוד. מצד שני, ישראל מאוד פתוחה לסחר, ולכן היא תיפגע ממלחמה, נפגע הסיכוי של מעבר ביום וירדה כמות אוניות הסוחר. מצד שני, אם נבחן את דו"ח וינוגרד לאחר המלחמה, ניתן לראות שלא הוכרז מצב חרום. אחת הסיבות היא שהכרזה על מצב חרום תוביל את השווקים לבקש ריבית גבוהה יותר.
    • העימות בין גיאורגיה לרוסיה ב-2008– גיאורגיה היתה תלויה ברוסיה, בשלב מסוים היא נפתחה לתהליכי גלובליזציה, הגיאורגים הפכו לפחות תלויים ברוסים מבחינת סחר. ברגע שהתחילה מלחמה ניתן לראות שברח הון רב מגיאורגיה, היתה קריסה בבורסה בגיאורגיה, הריבית שהשווקים ביקשו להלוואות גדלה. תהליך דומה קרה ברוסיה. במלחמה הזו יש הרבה עדויות של אנשי שוק הון וכלכלנים שאומרים שהמשך המלחמה יפגע נזק קשה ברוסיה.

הטענה הזו היתה חדשה, שגלובליזציה ולא סחר מקדמים את השלום.

פתיחות כלכלית ככלי לשליחת איתותים:

טענה חדשה מ-1994 שהרבה פעמים מלחמות פורצות בגלל היעדר אינפורמציה.

ב-2001 אמרו 2 חוקרים שבאמת כשיש יותר גלובליזציה יש פחות מלחמות, אבל אותם חוקרים טוענים שזה לא העלויות האלטרנטיביות של הגלובליזציה שגורמות למלחמה להיות יקרה, אלא מה שמונע מלחמות זה בגלל שהגלובליזציה מאפשרת לספק אינפורמציה, ולכן היא מפחיתה עימותים.

  • תיאוריה זו נשענת על תיאוריות של מיקוח בזמן משבר.
  • אם לפחות חלק מהעימותים נובעים מאי ודאות ומחסור באינפורמציה, אז הגלובליזציה תוכל להפחית קונפליקטים. היא מספק דרך ביניים לשדר אמניות ונחישות.
  • הגלובליזציה הופכת "דיבורים זולים" ל"דיבורים יקרים"– אם אנחנו חיים בעידן לא גלובלי, עם שוקי הון לא משוקללים, אין תלות בשווקים, אין הרבה סחר, ומנהיג אחד אומר שהוא הולך לתקוף מדינה אחרת. בעידן לא גלובלי, השווקים פחות רגישים למלחמה. בעידן גלובלי, אם השווקים יאמינו לטענת המנהיג שהוא יתקוף, יהיה תגובות מנע- נפילה של השווקים הכלכליים והבורסה, העלאה בריביות של הלוואות לאותה מדינה. בעידן גלובלי לכל אמירה יש מחיר, העלאה של רמת הסיכון. הרעיון הוא שבעידן הגלובלי לכל אמירה יש מחיר אם השווקים מאמינים שהאמירה אמיתית. זה תורם לאינפורמציה כי בעבר אם רצית לשדר נחישות מנהיג היה צריך לגייס חיילים\ לשלוח ספינה\לירות פגזים. לעומת זאת, בעידן גלובלי אם השווקים מאמינים לך מספיק מספר מילים שיגררו תגובת נגד.
  • הצהרות אלימות שנתפסות כאמינות ילוו בבריחת הון ובעליית תשואות על אגרות החוב הממשלתיות. לכך עשיות להיות מספר השלכות, כמה מכניזם שגורמים ליציבות:
  1. מנהיגים יציגו פחות הצהרות אלימות.
  2. תגובת השווקים תלמד אם ההצהרות אכן אמינות– הגישה הזו עלולה להעניק יותר מדי קרדיט לשווקים, יתכן ששווקים כן או לא ייקחו ברצינות הערה מסוימת של מנהיג וישגו.
  3. היריב יכול ללמוד על מידת הנחישות של הצד השני ולשקול את צעדיו.

ביקורת:

  • האם השווקים באמת יודעים לחזות את כוונות המנהיגים? הגישה נותנת יותר מדי קרדיט לשווקים שידעו מתי מנהיגים אומרים את האמת ומתי לא.
  • האם השווקים באמת נפגעים ממלחמה? במלחמה השווקים לא תמיד ירודים או נפגעים.
  • על מנת לשלוח איתותים יקרים צריכה להיות עלות אלטרנטיבית: זה מה שעומד מאחורי הממצאים המעידים על קשר שלילי בין פתיחות לבין קונפליקטים/

הסבר נוסף – רשתות:

בחינת עולם הסחר כעולם של רשתות. טענה שאומרת שכלל שהעולם יהיה יותר גלובלי ייווצרו יותר רשתות סחר.

  • ככל שקשרי הסחר הלא ישירים דרך צדדים שלישיים גדול יותר, כך קטן הסיכוי למלחמה בין צמד המדינות.
  • אם A ו-B סוחרות הרבה עם C, הסבירות לסכסוך ביניהן יורד. אם מדינות A ו-B הן אויבות פוטנציאליות, גם אם הן לא סוחרות אחת עם השניה, אבל הן סוחרות עם מדינה שלישית, יש פחות סבירות למלחמה בין A ו-B אפילו אם אין להן הרבה סחר זו עם זו.
  • צד שלישי שסוחר עם שתי מדינות יכול להיות מתווך הוגןשימנע את המתח ביניהן.
  1. יש לו אינטרס למנוע מלחמה שתפגע בסחר שלו– הצד השלישי ינסה למנוע את הסכסוך בין A ו-B כי גם הוא יפגע מסכסוך ביניהן. לדוגמא, אם סין קונה נפט מאיראן ומשקיעה בישראל, היא לא רוצה שאיראן וישראל ילחמו כי גם מחיר הנפט יעלה, וגם אם יהיה הפצצה של ישראל התשתיות פה יפגעו, וההשקעות הסיניות יפגעו.
  2. יש לו אינפורמציה לגבי שני הצדדים.
  3. לצדדים יש אמון באותו צד שלישי.
  • ברגע שנוצרות רשתות סחר, יכולים להיווצר מקרים מעניינים. לדוג' – אם מדינה A מוכרת למדינה  Cברזל, ובברזל הזה מדינה C מכינה מוצרים, שאותם היא מוכרת למדינה B. סכסוך בין A  לבין B  יפגע בביקוש במדינהB ויפגע ביצוא הפלדה של מדינה A למדינה C.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים
לפרסום כתבה באתר
מאמרים אחרונים
מורה פרטי לאנגלית ברמת ישי

בין כלל המקצועות שאנו למדים בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים, בתיכון ואפילו באוניברסיטה, אנגלית הוא ללא ספק אחד המקצועות החשובים ביותר לכל מי שמבקש לבנות

קרא עוד »
מורה פרטי לאנגלית בכפר סבא

בין כלל המקצועות שאנו למדים בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים, בתיכון ואפילו באוניברסיטה, אנגלית הוא ללא ספק אחד המקצועות החשובים ביותר לכל מי שמבקש לבנות

קרא עוד »
בלאקג'ק

אחד המשחקים היפים והמרתקים ביותר שמערב את הניסיון לנחש בצורה מושכלת מה יהיה הקלף הבא הוא בלאקג'ק. זהו משחק שהו יש משמעות למספרי הקלפים אבל

קרא עוד »