החוקרים הריאליסטיים שרוצים לנתק קשר בין סחר למלחמות משתמשים במקרי מלחמות העולם. לפני מלה"ע ה-1 היה הרבה סחר, ובכל זאת פרצה המלחמה הראשונה. לפני מלה"ע ה-2 לא היה סחר בכלל, ועדין פרצה מלה"ע ה-2.
התגובה של חסידי הליברליזם-המסחרי, שמנסים להסביר שיש קשר בין סחר לבין שלום, מתמקדת בכמה מישורים:
- התייחסות לצלעות נוספות במשולש הקנטיאני– הליברליזם המסחרי אומר שסחר וגלובליזציה מפחיתים את הנטייה להלחם, אבל הליברליזם המסחרי לא אומר שרק סחר משפיע על היחסים בין המדינות. צלעות נוספות הן מוסדות בינ"ל ודמוקרטיות- הרבה מדינות לא היו דמוקרטיות, לא היו מוסדות בינ"ל.
- ערעור על ההנחה הגורפת כי המערכת התאפיינה ברמה גבוהה של תלות גומלין– החוקרים הליברלים מבצעים מחקרי מיקרו כדי להוכיח שהמערכת הכלכלית לא היתה פתוחה כמו שאמרו שהיא. היתה טענה שהעולם היה מאוד פתוח לפני מלה"ע ה-1, אבל כאשר מסתכלים על מדינות עצמן שנלחמו ואיפה פרצה המלחמה, ניתן לראות שהיו שתי תתי מערכות- היו מדינות שמאוד פתוחות לסחר והיו מדינות שפחות פתוחות לסחר.
- התייחסות למדיניות הסחר במקום לנפח הסחר– במקום להתייחס לנפח הסחר צריך להתייחס למדיניות הסחר ולציפיות לעתיד. אמנם היה נפח סחר משמעותי בין מדינות אירופה לפני מלה"ע ה-1, אבל הסחר הזה התרחש לא כתוצאה ממדיניות ליברלית, אלא כתוצאה משיפורים טכנולוגיים משמעותיים בתקופה- שינוע סחורה בקירור באוניות ורכבות, ולכן התבצע סחר למרות מדיניות פרוטקציוניסטית של המדינה. היו מכסי מגן גבוהים, היתה מדיניות בדלנית, והיו ציפיות לגבי ההמשך- הציפיות לעתיד היו שבעתיד לא יהיה יותר סחר בינ"ל, ולכן הימצאותו של הסחר ונפחו אינם המדד הרלוונטי, אלא המדיניות.
- התייחסות לתחזיות הפסימיות של מדינות אירופה באשר למידת הפתיחות הכלכלית הצפויה במערכת.
האם המערכת האירופית התאפיינה ברמות גבוהות של תלות גומלין (בחינה של טענה 2 בתגובת חסידי הליברליזם המסחרי)?
- אירופה מתחלקת לשתי תתי-מערכות: מערכת אחת מאופיינת ברמה גבוהה של תלות גומלין, והמערכת השנייה מתאפיינת בתלות גומלין נמוכה.
- גרמניה, צרפת, בריטניה ומדינות השפלה מתאפיינות במידה גבוהה של אינטגרציה עם הכלכלה העולמית– הסחר הוא חלק נכבד מהפעילות הכלכלית שלהן, והן תלויות גם זו בזו.
- הסחר של רוסיה מול גרמניה מהווה 45% מסך הסחר שלה. הסחר של גרמניה מול רוסיה מהווה כ-13% מסך הסחר של גרמניה.
- לעומת מדינות אלו, יש מדינות כמו אוסטרו-הונגריה, איטליה ורוסיה, שהנן פחות פתוחות לכלכלה הגלובלית. הסחר שלהן ביחס לסך התוצר שלהן נמוך הרבה יותר.
- אוסטריה קשורה לכלכלה העולמית באמצעות תלות הגומלין מול גרמניה.
- תלות גומלין נמוכה בין מדינות המזרח– מדינות המזרח הן המדינות בהן התחילה מלה"ע. התלות בין רוסיה, אוסטרו-הונגריה, סרביה וכו', נמוכה מאוד. תלות הגומלין הממוצעת בין מדינות המזרח עמדה על כחמישה אחוזים. אם נסתכל על הדינמיקה של המלחמה נראה שהמלחמה התחילה במדינות עם תלות גומלין נמוכה, ומדינות עם תלות גומלין גבוהה בכלכלה ניסו למנוע את המלחמה בהתחלה. כאשר המלחמה פרצה היו עוד גורמים שהכריעו את הכף, כמו מערכת הבריתות, אך לפני זה ניתן לראות שמדינות עם התלות כן ניסו למנוע את המלחמה.
- חוקרים שרוצים להגן על הטענה הליברלית אומרים שהמשבר פרץ בבלקן, בין מדינות שלא היה ביניהם תלות גומלין – כלומר לא ראינו תלות גומלין בין שתי מדינות מאוד פתוחות או 2 מדינות מאוד סגורות- מי שגרם למלחמה העולמית זה מדינות תלויות. גרמניה סחרה הרבה עם מדינות אירופה האחרות- בריטניה וצרפת. הליברלים אמרו שהמלחמה לא נפתחה בגלל סכסוך בין גרמניה וצרפת, אלא בגלל סכסוכים בין מדינות הבלקן שלא היו תלוית זו בזו כלכלית.
הסכסוכים בין המדינות הסוחרות נפתרו בדרכי שלום:
- החשש מפגיעה בכלכלה היווה גורם מרסן במשברים בין גרמניה וצרפת.
- משיכת הכספים של בנקים צרפתיים הורידה את הבורסה של ברלין והובילה ללחץ של פייננסיירים גרמנים לסיים את המשברים. אנשי הון חששו שהמשבר יפגע בכלכלה.
- בניגוד לטענה המרקסיסטית, אין עדות לכך שאנשי העסקים הם אלו שהציגו את העמדות הלוחמניות בקונפליקטים השונים.