דצמבר 2020

פיגורה נוספת- מטונימיה. העיקרון שלה הפוך לעיקרון של המטאפורה. המטאפורה מקשרת בין 2 דברים שבמציאות אין ביניהם קשר (געגועי כמו דלתות שנפתחות בלילה), ואילו במטונימיה

חוץ משירה לירית אלתרמן כתב גם שירה פוליטית. בשירי העת והעיתון אלתרמן כותב רק על מה שקורה פה (בארץ). זו שירה שמגיבה על האירועים שקרו

השירה משתמשת הרבה בפיגורות. נניח שיש לי משפט "נסעתי עם האופנוע במהירות רבה", אם מישהו שלא דובר עברית ייקח מילון הוא יבין. אבל אם המשפט

עוד דוגמא לשיר שיש בו אלוזיה. הפעם הרמיזה הזו נמצאת בחזית השיר- לא צריך להיות פרשן גדול כדי לראות שהשיר הזה מתכתב עם טקסט אחר.

השם, עוד לפני שהתחלתי לקרוא את השיר, מעורר בי ציפיות. במהלך הקריאה הציפיות הללו מתממשות או שלא. רוב האנשים אוהבים לדעת לקראת מה הם הולכים.

השלמה לשיעור שעבר משורר טוב תמיד הולך על חבל דק- הוא אומר ולא אומר, הוא לא מספר אחד לאחד מה שקרה הוא מוצא דרך הבעה

הבריכה המשפט של ביאליק בהתחלה נקרא מוטו.זה מה שקוראים לציטוט בתחילת שיר. זוהי הצהרת כוונות של המשורר. המוטו יוצר קשר בין 2 טקסטים- השיר הזה

יש יחס הפוך בין הפונקציה התקשורתית לפונקציה הפואטית. יש לנו שפה שקופה ויש שפה לא שקופה שהיא שפה עם נוכחות. שפה עם נוכחות (שפה שירית)—————————————————שפה

עושה את החיים קשים – אחד התנאים להבנת טקסט כלשהו הינו ידיעת ההקשר שלו. צריכים להבין דברים מתוך נתונים חלקיים. המערכת הצלילית המערכת הצלילית (חרוז,

בית ראשון: "השנים פרכסו את חיי" – השנים איפרו את פניי בזיכרון אהבות. בשורה זו מופיעה מטאפורה, המילה לא מופיעה במשמעות המילונית שלה, כיוון שהשנים