יש לנו הרבה מחקרים, שמראים כי ככל שמדינות נחשפות לגלובליזציה כך הן נלחמות פחות- גלובליזציה ומדינות שפתוחות לתהליכי גלובליזציה נוטות להלחם פחות. תהליכי גלובליזציה

כשרוצים להגדיל את ההוצאה הביטחונית, צריך שדעת הקהל תהיה בעד זה.   The Military-Industrial-Complex: אייזנהוור נשיא ארה"ב אומר שיש השפעה חזקה של המילטריאינדוסטריאל קומפלקס. "

החוקרים הניאו ליברליים אומרים שהיו חיים אומללים לאנשים במלחמה, אמרו לאנשים לקנות מוצרים כי עוד מעט לא יהיה. יכול להיות שיש עסקים שנהנים מהמלחמה, אולם

רגילים להנפיק בלונדון והאנגלית כועסים – קשה למצוא מקורות מימון אלטרנטיביים במהירות. במיוחד ששחקנים כמו ארה"ב ובריטניה בתוך המשחק. החשש מארה"ב מקשה על מציאת אלטרנטיבות

הפעלת חרם על חברות מסחריות שפועלות במדינות היעד – לדוג' במקום להחרים את מי עדן מחרימים את החברה שמוכרת להם פלסטיק לבקבוקים. הפעלת לחץ על

  הנטייה המסורתית היא להתמקד בתמ"ג של מדינות היעד. התמ"ג רלוונטי גם במקרה של גזרים כלכלים (סנקציות חיוביות): ישנו קשר חיובי בין מידת תרומתן הפוטנציאלית

  אם רוצים לדעת מתי סנקציה מצליחה, צריך לבדוק מתי היא מטילה נזק ממשי. הטענה כיום היא שככל שהתלות של מדינת היעד בסחר עם המדינה

  משנות התשעים ועד היום מספר הסנקציות שמדינות יישמו גבוה יותר ממספרן בכל תשעים השנים הראשונות של המאה העשרים (באותה תקופה סנקציות בודדות, 2-3, לדוג'

  כיוון שהמשבר המיידי פרץ בבלקן, יש להתייחס לרמת תלות הגומלין באזור זה. רמת החשיפה של מדינות הבלקן לסחר חוץ הייתה נמוכה ומידת תלות הגומלין