מישהו שהוא מורה למתמטיקה נהדר, והוא גם איש צוות נהדר והתלמידים והמורים אוהבים אותו. אם לוקחים את אותו המורה ונותנים לו להיות רכז – יש לו יתרון מוחלט בלהיות רכז ( הוא בן אדם נחמד) אבל אין לו יתרון יחסי – כי הוא מורה למתמטיקה מעולה, הכי טוב בבית-ספר. לכן לא נתן לו להיות הרכז, אלא נשאיר אותו להיות מורה למתמטיקה. על מנת לתגמל אותו – עדיף שניתן לו תוספת שכר ולא ניתן לו להיות רכז חברתי.
עקומת התמורה מלמדת:
- כשרוצים להביא עוד משאבים – צריך להבין על חשבון מה זה בא
- אם נקצה מחדש את המשאבים בתוך המערכת (התייעלות) נוכל לשפר את תפקוד המערכת.
אם חל שיפור באחת מתפוקות החינוך:
- תזוזה לעקומה חדשה
- התייעלות (היינו לא יעילים קודם)
- הקצאת משאבים נוספים וזה מה שגרם לשיפור (תוספת שעות וכסף)
- שינוי טכנולוגי
בית הספר כמפעל
משווים את בית הספר למפעל לביסקוויטים – לוקח תשומות ומשאבים והופך את זה לתפוקה.
חומרי הגלם – פיזיים ואישיים. יש תשומות פנימיות וחיצוניות – כאלה שניתנות לשליטה וכאלה שלא. מהכיתה והמחשבים (פיזיים), לכישורי המורה והיכולות שלו (אישיים) ועוד. האייקיו של הילד או המצב הסוציו-אקונומי של ההורים שלו לא ניתנים לשליטה, אבל אוירה הלמידה כן.
הקשיים:
- קשה לכמת את איכות התשומות – איך מכמתים רצון ללמוד? לא הכל אפשר, חלק אפשר (אייקיו, מצב סוציו אקונומי)
- קשה להשוות ילד עם צרכים מיוחדים כמו ילד נורמטיבי – על מנת לתקן את זה נעדיף שנשווה רמות סוציו אקונומיות אחד לשני (2 מול 2 ו8 מול 8) וכו'.
קשה לנתח תשומות, בעיקר כי חומר הגלם הוא אנושי. קיימת רמת שונות גבוהה בין התשומות וכמובן שחישוב עלות התשומות היא גובהה.
התשומות המשפיעות על איכות ההשגים לדוגמא הן – שעות הלימוד, המצב הסוציו אקונומי של הילד, עזרה מהבית, מצב המורה – איפה הוא למד וכו'.
תפוקת החינוך – האם זה רק הישגים ואקלים? האם גם ערכים? איזה ערכים אנחנו רוצים שיהיו בתפוקות? תפוקות זה משהו שקשה לכימות, וקשה עוד יותר להבין מהו הערך המוסך בחינוך והרלוונטיות של התפוקות – האם זה שלמדתי 5 יחידות במתמטיקה אומר שאני באמת משתמשת בזה? איך אני יודעת שאני מנצלת את התפוקה הזאת?
תהליך הייצור של חינוך כולל:
- תהליך למידה
- תוכנית הלימודים
- שיטות ההוראה
- מבנה אירגוני
- דפוסי ניהול
לכן פונקציית הייצור כולל ביטוי מתמטי הכולל בתוכו את כל תהליך הייצור והתשומה. אין תאוריה כלכלית המגדירה את המרכיבים של תהליך הייצור בחינוך ולכן כלכלנים מתבססים על מחקרים אמפיריים בכדי לבודד את הגורמים הגומרים לגידול בתפוקות החינוך.
3 הקבוצות העיקריות הן:
הילד – המוטיבציה שלו, קשיי למידה וכו'
הסביבה של הילד – המעמד של ההורים, סביבה חברתית, מרכז הארץ\פריפריה
חיצוניים (מדינה + בית הספר) – מבנה ארגוני של בית הספר, המורים (מוטיבציה + יכולת), תנאים הפיזיים בבתי הספר.
מחקר של קולמן –חקר חצי מליון תלמידים (בלי מחשבים!) ניסה לראות מה מכל המשתנים שדיברנו עליהם באמת משפיע על השגים של ילדים. הוא בדק כ90 גורמים ב"ת באותה הרגרסיה.
המסקנה שלו הייתה – יכולות טבעיות ורקע משפחתי הם בעליתי ההשפעה החזקה ביותר על גידול בהישגים, ולא נמצא קשר מובהק בין גורמים בית ספריים לגידול בהשגים. בהתחלה היה זרם ניהיליסטי שאמר – למה בכלל אנחנו עושים את זה? ואז הגיעו למסקנה – הגורם היחיד שיכול לנטרל סטטיסטית את ההשפעה השלילית של הבית זה החינוך. ברגע שזה קרה – בערך בשנות ה70, השקיעו הרבה יותר בבתי ספר חלשים ע"י התנועה לבתי ספר אפקטיביים.
קולמן מצא שהיכולת הורבלית של המורה זה הגורם שהכי הכי השפיע על התלמידים.
הקשר בין גידול בהוצאות לגידול בהישגים:
- האנושק – מצא שאין באמת קשר כזה
- קבוצה אחרת מצאה שקשיים קשר שלילי בין הוצאות להישגים
- קבוצה אחרת מצא שקיים קשר חיובי מובהק בין הוצאות להישגים
- מחקר רביעי מצא שתוספת של 1000 דולר לתלמיד תביא לשיפור של 20 אחוז במבחנים הפסיכומטריים
זה הרי מגוחך שכל קבוצה מצאה משהו אחר. זה תלוי במשתנים שהם בוחרים לשים ברגרסיה.
מחקרים שונים בדקו מה המשתני סביבה הכי אפקטיביים (כל שורה זה מחקר):
- מבנה מערכת ההקבצות (הסללה) יש לה השפעה חיובית
- כמות בתי הספר הפרטיים לגידול בהשגים
- השכלת המורים
- העלאת שכר המורים – לא אפקטיבי!
- מורים בעלי תעודת הוראה יותר אפקטיביים מבלי תעודת הוראה