- מחקרים רבים מראים כי ככל שמדינות נחשפות לגלובליזציה כך הן נלחמות פחות. המחקרים מתבססים על ההנחה שגלובליזציה עוזרת לכלכלה.
- מצד שני, בשנים האחרונות עולות תהיות לגבי התרומה החיובית של ממדים מסוימים בגלובליזציה ליציבות הכלכלית וליציבות הפוליטית. באים חוקרים של ה-IMF ואומרים שפתיחות גדולה מדי להון ספקולטיבי יכולה לגרום למשברים פיננסים ופוליטיים. לכן, הפתיחות עוזרת במשברים קטנים, אבל במשברים גדולים זה בעייתי.
- עולה השאלה האם הגלובליזציה של ההון אחראית להיווצרותם של משברים פיננסים? לקחנו את המשבר של 2008 כמקרה בוחן. לא צריך לדעת את כל הפרטים של 2008 – אלא רק באופן שבו הגלובליזציה קשורה למשבר. את תהליך המשכתנאות לא צריך.
- הקשר בין תהליכי גלובליזציה לבין המשבר של 2008.
שיתוף פעולה בצילו של משבר פיננסי:
- תפיסה אופטימית: המערכת עבדה. צריך ללמוד – יש טענה של ברזנר שאומרתשאמנם היה משבר, אולם המשבר לא גרם להתמוטטות כלכלית ולפירוק שיתוף הפעולה אלא להפך – כשיש מה להפסיד לכולם, וכשיש מוסדות בינ"ל חזקים – ניתן לשתף פעולה. המערכת עבדה. הוא עושה השוואה בין המשבר של 2008 לשנות ה-30. בגלל שיש נסיגה בתהליכי גלובליזציה בשנות ה-30, הוא מראה שבעולם של אז היה קקשה לשתף פעולה, ובעולם של 2008 הצליחו לשתף פעולה, משמע הגלובליזציה יוצרת מוצר ציבורי שמצליח למנוע מלחמות ומשברים קטסטרופליים. ללמוד את המאמר – למה המערכת עבדה, למה יש כאלה שאומרים שהיא לא עבדה, ואיך הוא מבסס את טיעוניו.
- תפיסה פסימית: G-Zero World. יש טענה שאומרת שברגע שהדימום קצת נעצר (איאןברמר) – אז כל מדינה הייתה לעצמה. בהיעדר הגמון, לא ניתן לנהל את הכלכלה העולמית ואנו צפויים לקונפליקטים. דווקא כאשר צריך שת"פ כלכלי שיובל ע"י הגמון – אין את זה ולכן צפויה התערערות ביחסים הבינ"ל.
- ויכוחים אידיאולוגים המשפיעים על הדיון התיאורטי ממנו יצאנו.
- מנהיגים רציונאליים רוצים למקסם את הרווחה – אולי הם רוצים למקסם אינטרסים של קבוצה מסוימת? אולי אם קבוצה נפגעת מהגלובליזציה זה משנה וצריך לתת עליות את הדעת?
- תיאריות ליברליות מול קנסיאניות– יש כאלה שתמכו בהגדלת/הקטנת ההוצאה.
עליית סין:
- סין עולה מבחינה כלכלית ויש לה יכולת להמיר את זה לעוצמה צבאית.
- מקורות מתח כלכליים בין סין לארה"ב.
- השפעה על הדיון התיאורטי.
- דיון בעלייתן של קרנות הון ממשלתיות.
- עלייה בהיקף ההשקעות של חברות ממשלתיות.
- קשה לקחת את הנתונים ולהגיד שאם יש סחר יש שלום, אלא להסתכל על הקונטקסט המוסדי הספציפי.
מבנה המבחן:
- הועלה לאתר מבחן לדוגמא. הוא יכלול 21 שאלות (מותר לטעות באחת). השאלות אמריקאיות ומחולקות לשתיים.
- כל אחד מנושאים הקורס נכנס לשאלות. רוב התשובות – מופיעות במצגת ובדברים שהוא אמר בשיעור. אבל, השיעורים מבוססים על מאמרים, לכן צריך לדעת שדרזנר קשור לשיעור של המאמר של המערכת עבדה. עם המאמרים ניתן לקבל ציון יותר טוב.
חוקרים שצריך ללמוד טוב:
- דרזלר– 2 מאמרים שלו
- גרצקיולופו
- איין ברמר
- לדעת לפי שם של כל כותב על מה המאמר שלו- באיזה נושא, ומה המאמר אמר.
תשובות למבחן לדוגמא:
- על פי ההיגיון של עלויות אלטרנטיביות, סחר בין מדינות מקדם שלום משום ש:
- סחר מאפשר להשיג בדרכי שלום מה שהיה ניתן להשיג בעבר.
- סחר מגביר את התקשורת הבין אישית בין אנשים.– טענה לא נכונה
- סחר מגדיל את היכולת לשלוח איתותים יקרים.– קשור לתאוריה אחרת
- מנהיגים רציונאליים יחששו לאבד את פירות הסחר מול מדינה עימה קיים סחר, מושם שמלחמה פוגעת בסחר.– התשובה הנכונה
- על פי Gartzke, Erik, and Quan Li:
- הגלובליזציה מאפשרת לשלוח איתותים יקרים.
- הגלובליזציה הופכת "דיבורים יקרים" ל"דיבורים זולים" – לא נכון כי היא הופכת זולים ליקרות.
- השוקים אינם מגיבים להצהרות אלימות – הם כן כשלא עובדים עליהם.
- הגלובליזציה מפחיתה עימותים משום שהיא מעלה את העלות האלטרנטיבית של סכסוכים – זה לא מה שהם אומרים.
- על פי ספרות "השלום הקפיטליסטי":
- דמוקרטיה מפחיתה את הסבירות לסכסוך – זה לא מה שהם אומרים. הטיעון יותר מורכב.
- אזרחים במדינות קפיטליסטיות מביעים סולידריות גבוהה יותר עם ממשלתם – לא נכון.
- ממשלות ריכוזיות יכולת לממן מלחמה בקלות רבה יותר– זה הטענה.
- מונפוליים ממשלתיים מפחיתים את הסבירות למלחמה. – גורמים בדיוק ההפך.
- ישנם חוקרים ריאליסטיים שטוענים כי:
- סחר עם צדדים שלישיים יכול לעזור למדינה א' לצבור עוצמה, ומשום כך הוא עלול לעודד דילמת ביטחון –התשובה הנכונה.
- תלות גומלין א-סימטרית יכולה להפחית את הסבירות לסכסוכים – הם אומרים שדווקא א-סימטריות יכולה לערער את היציבות.
- סחר עם צדדים שלישיים יכול לשפר את היחסים בין צמדי מדיניות.
- תלות גומלין א-סימטרית נוטה לשמר יציבות.
- על פי הדיון בכיתה:
- מאז שנות תשעים חלה ירידה משמעותית בשכיחות השימוש בסנקציות – זה הפוך
- מרבית הסנקציות האפקטיביות יושמו דרך מועצת הביטחון של האו"ם.
- החוקרים שמאמנים ביעילותן של סנקציות טוענים כי ברוב המקרים סנקציות הצליחו לשנות משמעותית את מדיניותן של מדינות היעד – לא נכון. כי הסטטיסטיקה אומרת שרק 30 אחוז.
- הטיית בחירה יכולה להסביר את הטענה כי סנקציות אינן יעילות, זאת משום שמרבית הספרות אינה בחנה את ההשפעה של האיום ליישם סנקציות –נכון. ברגע שהן מיושמות האירוע נפיץ כי המדינה לא הסכימה להתקפל, אבל יש מדינות שהאיום בשימוש גרם להן להתקפל ולא מחשיבים אותן.