- גלובליזציה היא משמעותית בשווקים הפיננסים. בעקבות חירות ההון הרבה מדינות מקלות את ההגבלות על תנועות הון, הרבה מדינות מאפשרות תנועות הון חופשיות הן כמדינות שמקבלות הון והן כמדינות שמוציאות הון. להרבה מדינות יש קרנות (לדוג' ערב הסעודית), שמשנות ה-70 משקיעה כסף ברחבי העולם. מחירי הנפט עלו, למדינות המפרץ היה יותר כסף, והן משקיעות את הכסף בבנקים אמריקאים, שמלווים את הכסף באמהל"ט. אם מחיר הנפט ירד יהיה פחות תזרים הלוואות מארה"ב לאמהל"ט, ואז נוצר משבר באמהל"ט. אנו רואים שעם השנים נפח התנועות הספקולנטיות כדי לגרוף רווח מהיר עלה משמעותית משנות ה-70.
- חלקו של המגזר הפיננסי בתמ"ג בכל העולם בכלל ובארה"ב בפרט עלה משמעותית. עובדה זו מהווה הוכחה לתהליך שתיארנו.
- בארה"ב בשנת 2006 רווחי המגזר הפיננסי היוו כ-27% מכלל רווחי החברות, זאת לעומת 15% ב-1980.
- גובה החוב המוחזק על ידי מוסדות פיננסים (כמות הכסף שחייבים למוסדות פיננסיים אמריקאים) עלה מ 3 טריליון דולר בשנת 1978, ל 36 טריליון בשנת 2007.
- בארה"ב במקביל לתהליך הגלובליזציה של ההון התרחש תהליך של דה-רגולציה של המערכת הפיננסית. תהליך דה-רגוליזציה התרחש גם בבריטניה ובמקומות אחרים בעולם.
- מה שהוביל את הרעיון של גלובליזציה וליברליזציה היה האמונה ברגולציה עצמית. היתה אמונה שאנשים ושווקים הם רציונליים, ולכן לא יתפתחו בועות פיננסיות- אנשים הם רציונליים ולכן הם לא ישלמו על נכס מחיר שהוא משמעותית יותר גבוה ממה שהוא שווה. רעיון הרגולציה העצמית התפתח בשנות ה-70 באוניברסיטת שיקגו. אותם אנשים אמרו שלא צריך רגולציה על חברות תעופה. חברות התעופה רוצות להרוויח, ולכן אם יהיה כשל בטיחותי המטוס יתרסק, והוא יפסיד כסף, ולכן חברות התעופה גם ללא רגולציה לא ירצו להפסיד כספים.
- מדיניות מוניטרית מרחיבה על מנת להתמודד עם משבר מניות הטכנולוגיה ב-1999. הפדרלרזרב ניסה לגרום להגדלת היצע הכסף, כלומר הורדת ריבית. בגלל משבר המניות ב-1999 ואסון התאומים ב-2001, נוצר חשש שארה"ב תכנס למיתון. הבנק המרכזי בארה"ב הוריד את הריבית בכדי שיזרום כסף אל הכלכלה. כשמורידים ריבית אנשים מתחילים להוציא את הכסף מהבנקים ומחיסכון, כדי להוציא את הכסף ולבזבז אותו. בנוסף, חברות להשקעת הון ישקיעו את הכסף בכלכלה ריאלית ובפרויקטים, במקום להשקיע את הכסף בבנקים. בנוסף, הריבית הנמוכה מאפשרת לחברות שמתעסקות בפרויקטים בכלכלה הריאלית ללוות בזול. בנוסף, אם שוק המניות יורד ומורידים את הריבית, גופים כמו שוק פנסיות שצריכים להפיק תשואה יקנו מניות במקום לשים את הכסף בבנק (שהריבית בו נמוכה)
- ברגע שהריבית הבסיסית יורדת, נוצרת ירידה בריבית על המשכנתאות בבנקים. כל הריביות במשק גזורות מהריבית של הבנק המרכזי. בגדול, כשהבנק המרכזי מוריד את הריבית, זה אומר שאם בנק פרטי רוצה ללוות כסף מהבנק המרכזי הוא יכול לקחת את הכסף ולהחזיר פחות בעתיד, או שאם הוא ישקיע את הכסף שלו בבנק המרכזי הוא יקבל תשואה נמוכה, ולכן עדיף לבנק פרטי שאנשים ייקחו את הכסף החוצה. למעשה הריביות של הבנקים הפרטיים מושפעות מהריבית הבסיסית במשק.
- עקב ירידת הריבית על המשכנתאות נוצרה עלייה משמעותית בביקוש לדירות, בהתחלות הבנייה ובמחיר של דירות.
- בין שלהי שנות התשעים (התפוצצות הבועה הטכנולוגית) עד 2006 חלה עליה של כ-130% במחירי הדירות. יש כמה מדינות שנקראו sand states, אריזונה, נבדה, קליפורניה ופלורידה, ששם מחירי הדירות היו גבוהות יותר.
- התקבעה אמונה שמחירי הדירות יכולים רק לעלות. זה השפיע על חברות מלט, חברות חשמל, חברות רהיטים, ועוד
- אחת מכל עשר מכירות של בתים נועדה להשקעה.
- הכלכלה ב Main Street קשורה בנתיבים רבים לענף הנדל"ן.
שינויים בריבית:
שינויים במחירי בתים:
התפתחות המשבר:
- העלייה במחירים לצד הריבית הנמוכה מגדילה את נכונותם של מוסדות פיננסים להעניק משכנתאות.
- הענקת המשכנתאות תרמה לעלייה נוספת במחירי הדירות. הבנקים בעצם חיפשו דרך להפיק תשואה. הריבית היתה מאוד נמוכה, ולכן אין אפשרות לקבל את התשואה, וחיפשו איפה כן אפשר לייצר רווח- שוק המשכנתאות. בנקים יכולים ללוות בזול, והם יכולים לתת את הכסף הזה בתור משכנתאות. ברגע שהבנקים נותנים משכנתאות יותר אנשים קונים אותם, ובתורו זה מעלה את מחיר הדירות.