תקציר:
(אבא של ליוס קדמוס מגיע מפיניקיה, זורע את השיניים של הדרקון של הדס בקרקע ומהשיניים יוצאים גיבורים שכולם הורגים אחד את השני חוץ מ5- הם נקראים 'הנזרעים' ומופיעים בסיפור. אטיאוקלס ופוליינקס מתנהגים בדיוק כמו אותו גיבורים.
ליוס חטף ואנס את הבן של פלופס שבעקבות זה התאבד. פלופס קילל אותו שכמו שהוא פגע בבנו כך בנו של ליוס יפגע בו/ מביא את אדיפוס לעולם למרות שאפולו אסר עליו.)
אדיפוס מגלה ששכב עם אימו. מקלל את בניו אטאוקלס ופולינייקס שיחלקו בחרב את המלכות.
(אחרי שאדיפוס מעוור את עצמו המיתולוגיה מתלבטת על גורלו: או שפרש ליער קדוש וחי שם תקופה קצרה> נחטף לשמיים> האלים סלחו לו/ או שננעל בחדר בארמון ובניו היו מביאים לו חלק מהקורבן. יום אחד טעו והביאו מותן במקום כתף ואדיפוס מקלל אותם שיהרגו אחד את השני כי לא יודעים לכבד את אביהם . אחרי מות אביהם הוחלט שכל אחד ימשול שנה. פולינקייס אוצה למשול יותר אז מסלקים אותו והוא נשבע לחזור עם עם ארגוס- האוייב של תבאי. הוא מוצג בתור קורבן אציל.)
אטאוקלס הופך למלך תבאי ופולינייקס מתחתן עם הבת של מלך ארגוס ותוקף את תבאי עם צבא אביה. שבעה גיבורים יוצאים כחלוץ לתקוף את העיר. צופה מדווח לאטאוקלס איזה לוחם מתייצב ממול איזה שער ומציב מולו לוחם מתבאי. לשער השביעי הולך פולינייקס ואטאוקלס יוצא להלחם בו למרות שהמקהלה מזכירה לו שאסור לשפוך דם קרובים. תבאי מנצחת וניצלת אבל האחים הורגים אחד את השני ומפסיקים לשנוא כשהדם שלהם מתמזג.
(התוספת שהוספה בסוף היא הוספה של אנטיגונה. היא לא מתוארת בסיפור כי היא מוסיפה על הקללה שבעקרון אמורה להגמר בשבעה נגד תבאי)
אייסכולוס- מקים דור שני של מחזאים עם סופולס ואייפידוס. הציג אותו בתחרות המחזאות בשנת 467 וזכה.
- חלק מטרילוגיה על זרעו של ליוס:
- הראשון נקרא ליוס- אבד
- אודיפוס– אבד
- שבעה נגד תבאי+ תוספת מ409
- 4 דגשים:
- דרמה (אקשן ביוונית) סטטית- הפאתוס הפסיבי- סתירה פנימית- בעצם לא קורה דבר על הבמה חוץ משיחה בין 2 דמויות.
- זה לא אפוס- קבוע ויציב. בלי שינויים. זה רומן חניכה:
1.הדמויות משתנות במהלך הסיפור.
2.הרעיון המרכזי באפוס הוא שהאציל מארח. אצל מנלאוס ונסטור אנחנו בסולם ערכים אפי.
3.באפוס הכל מעורר פליאה– הספינה, הבית, השולחנות בנויים לתפארת. תמיהה של טלמכוס למראה האוצרות במחסן של מנלאוס
4.עולם הערכים של אפוס טוב וישר. זה לא העולם האמיתי שמתואר שם– לא יציב ולא ערכי. הדמויות משקרות.
5.סיפור של מקום קטן ופרטים קטנים ולא של האולימפוס ושל הפנטיאון ההודי. נגד היבריס. מציאות פשוטה.
- התיאטרון הוא המקום לקטרזיס- להשתחרר מהפאתוס ע"י זה שקורה על הבמה
- אקפרסיס דינמי- הבעה. לצייר תמונה במילים- מפצה על הסטטיות של הדרמה.
- לכל גיבור יש מגן עם ציור. המבשר מתאר מילולית את האומנות הפלסטית. השילוב של הציפייה לקרב+ האקספרסיס הופכים את דברי השליח למקוריים.
- האקספרסיס הופיע כבר אצל הומר בשיר ה18 של האודיסאה- שם הוא מתאר במוטיב אחד את כל המגנים לעומת אייסכילוס שמותח אותו על כל השישה ומפרט כל אחד בנפרד.
- גם הפרק השני של האיליאדה הלנה מסתובת על החומה עם הטרוייאנים ומראה להם את כל אחד מגיבורי יוון.
- אם הציור על המגן מראה היבריס- יודעים שימות- עונש
- דינמי:
- כי לכל ציור יש משמעות גדולה לסיפור. הציור קובע את הגורל של אותו הגיבור ולפיהם אטואקלס מפרש מה יקרה לאותו לוחם.
- כי העלילה נמצאת באקספרסיס ולא בדרמה עצמה
- מגן עם כוכבים ולילה- ימות כי חושך זה מוות.
- 'בין אם האלים רוצים בזה ובין אם לא'- היבריס. חטא שחורץ את גורלו של אטואקלס.
- בשער ה4- ענק עם מגן של מפלצת יורקת אש- האל טיפון. מולו נלחם לוחם עם מגן של זאוס- מלחמה בין האלים.
- בשער ה5- לוחם שדומה לנער-ילד עם מגן ספינקס– המפלצת שהייתה בתבאי והרגה הרבה מהם- אודיפוס עלה למלכות אחרי ניצחונו עליה.
- בשער ה6- אמפיראוס הנביא- מגן חלק. מנבא על מותו שלו.
- פוליניקיס- מגן עם הדמות שלו + הצדק. הקדמה לטרגדיות של המחזה– הרצח הכפול.
- אטאוקלס כהתגלמות הגיבור הטראגי המושלם- מוצג כקברניט של העיר- משל לאוניה- מציג את תבאי כעיר יבשתית וכבדה.
- נענש על החטאים של ליוס אביו:
1.ליוס חטף ואנס את הבן של פלופס שבעקבות זה התאבד. פלופס קילל אותו שכמו שהוא פגע בבנו כך בנו של ליוס יפגע בו
2.מביא את אדיפוס לעולם למרות שאפולו אסר עליו.
* אחרי שאדיפוס מעוור את עצמו המיתולוגיה מתלבטת על גורלו:
*פרש ליער קדוש וחי שם תקופה קצרה> נחטף לשמיים> האלים סלחו לו
* או שננעל בחדר בארמון ובניו היו מביאים לו חלק מהקורבן. יום אחד טעו והביאו מותן במקום כתף ואדיפוס מקלל אותם שיהרגו אחד את השני כי לא יודעים לכבד את אביהם.
* בכל אופן- אטאוקלס לא חטא בכלל אלא פולינקייס – אחרי מות אביהם הוחלט שכל אחד ימשול שנה. פולינקייס אוצה למשול יותר אז מסלקים אותו והוא נשבע לחזור עם עם ארגוס- האוייב של תבאי. הוא מוצג בתור קורבן אציל.
* אטאוקלס מת כדי להסיר את הקללה מהעיר.
- סיום מלהיב
- התוספת שהוספה בסוף היא הוספה של אנטיגונה. היא לא מתוארת בסיפור כי היא מוסיפה על הקללה שבעקרון אמורה להגמר בשבעה נגד תבאי.
- אבא של ליוס קדמוס מגיע מפיניקיה, זורע את השיניים של הדרקון של הדס בקרקע ומהשיניים יוצאים גיבורים שכולם הורגים אחד את השני חוץ מ5– הם נקראים 'הנזרעים' ומופיעים בסיפור. אטיאוקלס ופוליינקס מתנהגים בדיוק כמו אותו גיבורים.
- אייסכלוס מחדש את הסוגה ומוסיף שחקן שני- המבשר.