מוצר ציבורי – גם אם לא שילמתם עליו אתם יכולים להנות ממנו. אם לא כולם משלמים עליו אז אנשים לא ירצו לשלם עליו (כי הם נהנים ממנו גם ככה), ולכן על הממשלה להתערב כדי שהוא יקרה. למשל, חינוך הוא מוצר ציבורי. גם מי שלא רכש ישירות את החינוך יכול להנות ממנו.
למשל כשעושים אקזיט בגוגל – המנקה תקבל תוספת בשכר למרות שהיא לא עשתה כלום כדי לגרום לזה לקרות. במדינות שבהם אנשים רוכשים השכלה – גם למנקים שם יש שכר גבוה יותר ממנקים במדינות עם שכר נמוך. רמת השכר בכלליות גבוה יותר כי יש להם חינוך (סוג של מוצר ציבורי).
חינוך הוא יותר פרטי בטבעו, אבל לחינוך יש גם הבטים של מוצר ציבורי מאוד משמעותיים. היינו רוצים שהוא יהיה ציבורי, והיינו רוצים שהמדינה תספק אותו לכולם. לכן, הפכנו אותו למוצר ציבורי – מוצר ראוי (merit goods). דברים כמו כבישים, רופאה, חינוך – מטבעם הם פרטיים והפכנו אותם לציבוריים.לכן הם בעיקרם ציבוריים בכל העולם. לצד הכביש הציבורי תמצאו כביש פרטי, לצד הרפואה הציבורית תמצאו גם פרטית. יש תהליכי הפרטה בתוך המוצרים.
מנקיו מחלק את כל המוצרים בעולם לכמה קטגוריות: פרטי, ציבורי, משאב טבע ומונופולים טבעיים.
למה השוק נכשל כשזה מגיע לחינוך? כי זה מוצר מדרגי – מוצר סטטוס, שהערך שלו נקבע לא ע"י התועלת שבני אדם מפיקים ממנו אלא ע"י הנדירות שלו. למשל יהלום, או פנטהאוז. למה גם חינוך הוא סטטוס? כולנו רוצים לתת לילדים שלנו את החינוך שהוא היהלום – הכי טוב. מה קורה בבית ספר הכי טוב? הוא מוגבל בכמה תלמידים הוא יכול לקלוט. הוא ייקח את התלמידים הכי טובים – ולפחות טובים אין איפה ללמוד.
ברגע שיש את אותו הבית ספר שפועל בהרבה מקומות – כי יש לו ביקוש, אז יהיה לנו מונופול. אם רוצים שכולם יקבלו חינוך איכותי וטוב ואנחנו רוצים למנוע מונופול טבעי (כי אז הם יפסיקו להיות טובים, לא יהיה להם אינטרס להשקיע יותר).
מקום נוסף בו יש כשל שוק – השפעות חיצוניות. תתארו שהחשמל מיוצר ע"י חברות שהן כולן פרטיות. האם חברות החשמל היו מקימות ארובות כל כך יקרות שפחות מזהמות? לא. מה איכפת להן שיהיה זיהום אויר? ברגע שלמוצר יש השפעה חיצונית – בעיקר שלילית, יש צורך בהתערבות ממשלתית.
התערבות חיובית – חיסונים. כחברה – יש יותר יתרונות לחיסונים. אנשים לא יהיו חולים ולא ידביקו אנשים, ולא יפסידו ימי עבודה. ברגע שמישהו אחד לא ירצה לחסן את הילד שלו אז עוד אנשים לא יחסנו, ולכן המדינה נותנת את החיסונים חינם.
לחינוך יש רק השפעות חיצוניות חיוביות. לפרט אולי אין השלכות חיוביות (תועלת) משיעורי אזרחות – ולכן המדינה משלמת על זה.
בחברות הסלולר – העלות העיקרית היא התשתיות הבסיסיות. ככל שיש יותר אנשים שמשתמשים ברשת הם יכולים להוזיל את העלות. עד ששאר החברות יצאו מהשוק. למשל כמו שקרה בכבלים –HOT. היה צורך ברגולטור כדי שלא ייווצר מונופול טבעי והיא תוכל לשנות את המחירים.
לחינוך יש יתרון לגודל – ככל שבית הספר גדול יותר הוא יכול להכניס יותר מקצועות ולהשקיע יותר.
לכן לא נמצא מדינה עם שוק חופשי לחלוטין, אלא משהו עם התערבות כלשהי. מנקיו אומר ששוק חופשי זה שיטה טובה אבל נכיר בחולשות שלו. ככל שיש לחינוך יתרון בלהיות פרטי – הוא יהיה פרטי. למשל מכללות, אבל לא נראה את זה בהשכלה יסודית (יש לו בעיקר תועלת חברתית) – ולכן המבינה חייבת להיות אחראית על הייצור שלו.
מה הגורמים שמשפיעים על ההתנהגות של הצרכן הבודד בשוק? המשתנה התלוי – כמה אני אצרוך. מה משפיע על זה? מחיר המוצר, ההכנסה שלי, כמה אני בכלל רוצה את המוצר, חלופות. קיימים מוצרים נורמלים, נייטרלים ונחותים.
השפעת המחיר – ברגע שהמוצר הוא נורמלי או ניטרלי ככל שעולה המחיר קטנה הכמות המבוקשת. במקרה של מוצר נחות – הכיוון אינו ידוע. במציאות – תחלופה>הכנסה. לכן אפשר להניח שקיים יחס שלילי בין מחיר מוצר לכמות נצרכת.
כשיש מוצר תחליפי – יחס ישיר בין שינוי במחיר X לשינוי בכמות Y. מוצר משלים – יחס הפוך בין שינוי במחיר X לשינוי בכמות Y. כל שינוי אפשרי בכמות המבוקשת כאשר יש שינוי בטעמים.
*מראים את הגרף של פונקציית הביקוש ושל פונקציית ההצע – עד להגעה של ש"מ*
לשאול בקבוצה – סיכום של מאמרים (מה צריך לדעת, ראיתי ששאלו על זה), סיכום שיעורים שפספסתי, שאלות אמריקאיות שהעלו, מבחנים ישנים לדוגמא.