ארה"ב אומרת שהסינים משחקים משחק לא הוגן- הם מתקבלים בברכה במערב אבל קשה מאוד להכנס להשקיע בסין. עם זאת, החלק של סין בכלל ההשקעות בתוך ארה"ב הוא קטן- בעיקר חברות אירופאיות ויפניות, אבל זה מעורר המון אמוציות, כי האמריקאים אומרים שהסינים משחקים משחק לא הוגן.
טענות על יחסי השקעות לא הוגנים מצד סין:
מידע מאתר ה-OECD. ארה"ב טוענת שלא רק שסין פוגעת בסחר האמריקאי, היא גם נכנסת לארה"ב, משפיעה על סחר החליפין, ולא מאפשרת כניסה אמריקאית.
תגובות ברחבי העולם להשקעות הסיניות:
הטענה האמריקאית זה שהסינים משחקים משחק לא הוגן, החשש האמריקאי והעולמי הוא שההשקעות הסיניות לא יסתיימו רק בשאיפות כלכליות, אלא גם בשאיפות גיאו-אסטרטגיות. הטענה היא שגם ברמה הכלכלית הסינים משחקים משחק לא הוגן, ולכן יש חשש מהמשחק הגיאו-אסטרטגי.
יש דיונים גיאו-פוליטיים בנושא בכל העולם, לא רק בארה"ב. השקעות אינן דבר ממוסד, כך שארה"ב תוכל לשנות את הרגולציה שלה בנושא יחסית בקלות.
- אוסטרליה חסמה השקעות סיניות בסקטור החשמל– האוסטרלים הוציאו הרבה תשומות מסין, מכרו משאבים ומוצרים רבים לסין. הסינים התחילו להשקיע באוסטרליה, ואוסטרליה חששה מהם מבחינה פוליטית וביטחונית.
- גרמניה שוקלת לחסום השקעות סיניות בתחום הרובוטיקה. ציטוט של בכיר גרמני בנושא:
"We really need to think about whether we want to give such a key enterprise to the Chinese, or try to keep it in European hands … My concern is that as a result of deals like this, the cars of the future will be no longer be built in Stuttgart and Wolfsburg but in China.”
הסינים קנו כמה מניות של חברות רכב משמעותיות באירופה, יש חשש שהם יוציאו את הייצור מאירופה לחלוטין ויעבירו אותו לסין.
- בריטניה ביקשה לחסום השקעות סיניות בסקטור האנרגיה הגרעינית.
- ראש המוסד לשעבר אמר שכניסה של חברות סיניות לישראל יכולה להוליד פגיעה גיאו-פוליטית בישראל- ההשקעות הסיניות יגרמו לישראל לקבל החלטות שלא מתיישבות עם האינטרס האמריקאי, שהיא בת ברית קריטית של ישראל.
- האשמות על ניצול אפריקה– האשמות שסין משחקת משחק לא הוגן באפריקה, מנצלת את העובדים שם.
“The United States is investing in the people of Zambia, not just the elites, and we are investing for the long run.”
- היבטים אסטרטגים ופוליטיים העולים מההשקעות באמריקה הלטינית.אנשים שמכירים את הניאו-ריאליזם ההתקפי שואלים מה יגרמו ההשקעות הסיניות באמהל"ט לארה"ב.
- היבטים הנוגעים להלוואות של מוסדות סינים. המוסדות הסיניים לא רק משקיעים, הרבה מההשקעות האלו ממומנות ע"י הממשלה.
- בשנת 2014 היקף הלוואות של גופים סינים באזורים מסוימים עלה על זה של הבנק העולמי– יש דומיננטיות של השקעות סיניות.
מ"השלום המסחרי" ל"שלום הקפיטליסטי":
- הדיון הקלאסי בעלויות אלטרנטיביות– הצבענו על מגמה שכשתהליכי הגלובליזציה התעמקו, הספרות "זרמה" עם הרעיון הזה. הדיון הקלאסי מתמקד בסחר, זה דיון שהוגים קלאסיים כמו קנט דיברו עליו, הסחר הוא תמיד היה מוקד העניין של חוקרי יחב"ל כשהם בחנו כיצד אינטראקציות כלכליות משפיעות על השלום. הדיון הקלאסי מתמקד בעלויות אלטרנטיביות- שתי מדינות סוחרות כי הן מרוויחות סחר ורווחה, ולכן ככל שיש יותר סחר העלות האלטרנטיבית של מלחמה תהיה יותר גבוהה, ולכן מדינות שסוחרות הרבה ילחמו פחות. במחקרים המשתנה התלוי הוא המלחמה, המשתנה הלא תלוי הוא הסחר, ויש הרבה משתני בקרה. זאת היתה המגמה עד שנות ה-90.
- הרחבת הדיון גם לסחר מול צדדים שלישים– החל משנות ה-90 חקרו לא רק סחר בילטרלי, אלא גם סחר מולטילטרלי. המחקרים האלו מציבים כמשתנה תלוי הוא המלחמה, והמשתנה הבלתי תלוי המרכזי הוא נפח הסחר חלקי התוצר (בנוסף לסחר בילטרלי). זה מדד לכמה הכלכלה תלויה בסחר. הטענה היא שאם אתה תלוי בסחר אתה תחשוש שמלחמה תנתק לך את הסחר.
- הרחבת הדיון לממדים נוספים של הגלובליזציה– הספרות באה ובחנה לא רק סחר בילטרלי ומולטילטרלי, אלא בחנה גם השקעות זרות, ופתיחות להון זר. במחקרים אלו בנוסף לסוגי הסחר השונים, וסחר חלקי התמ"ג, בדקו גם עד כמה המדיניות של המדינה פתוחה להשקעות זרות, עד כמה יש מדיניות ליברלית של כניסת הון. אם אתה פתוח להון אתה תחשוש ממלחמה כי בזמן מלחמה ההון יצא מהמדינה, וחברות בינ"ל בתוך המדינה יעזבו אותה.
- כל התאוריות האלו נשארות על ההיגיון הקלאסי של מה מונע מלחמה.
- יש רעיונות קלאסיים שבעידן גלובלי אפשר להישג בעזרת סחר מה שבעבר אפשר להשיג במלחמה, ועוד.