- יש לנו הרבה מחקרים, שמראים כי ככל שמדינות נחשפות לגלובליזציה כך הן נלחמות פחות- גלובליזציה ומדינות שפתוחות לתהליכי גלובליזציה נוטות להלחם פחות. תהליכי גלובליזציה זה מידת פתיחות להשקעות חוץ.
- מצד שני, בגלל המשבר הפיננסי, עולות תהיות בשנים האחרונות ביחס לשאלה עד כמה הגלובליזציה תורמת תרומה חיובית לכלכלה, ליציבות הכלכלית וליציבות הפוליטית. אותם אנשים טוענים שהמשבר הכלכלי נוצר בגלל הגלובליזציה. זה לא בהכרח עומד נגד התפתחות כלכלית- הגלובליזציה אולי עוזרת להתפתחות כלכלית, אבל אותם חוקרים אומרים שהגלובליזציה גם מגבירה את הסיכוי למשבר כלכלי ומשבר פוליטי. אותם חוקרים מאמינים שהגלובליזציה מונעת משברים קטנים, אבל היא לא מונעת משברים גדולים חד פעמיים. אותם חוקרים טוענים שיכול להיות שהגלובליזציה יוצרת משברים כמו משבר 2008, שהם עם גלי הדף שמערערים את כל המערכת הבינ"ל. אותם אנשים אומרים שהגלובליזציה אמנם חוסכת הרבה מלחמות קטנות, אבל היא מערערת את הסדר הפנים-מדיני והבינ"ל.
- עולה השאלה האם הגלובליזציה של ההון אחראית להיווצרותם של משברים פיננסים.
- קיימים מחקרים רבים המתארים את הנתיבים השונים דרכם הגלובליזציה יצרה את המשבר הפיננסי שפרץ ב-2008.
- אולי גלובליזציה עוזרת להפחתת עימותים קטנים, אך יתכן שהיא יוצרת משברים כלכליים שהשלכותיהם רחבות בהרבה.
- חשש כי תיווצר תגובת נגד שתהפוך את העולם לסגור יותר, ומשום כך תעלה הסבירות למלחמות.
Neoliberalism: Oversold?
נבחן למה צריך לערער על הטענה שגלובליזציה היא דבר טוב. אם אתה פתוח להון, ויש גלובליזציה, יתכן שיש בלגן במערכת הפיננסית. עימותים קטנים נחסכים אולי, אבל יש סיכוי גדול יותר למשברים גדולים, משברים כלכליים משמעותיים, מלחמה לרצות את דעת הקהל כדי לפתור משבר כלכלי, וכו'. בהתחלה הספרות אמרה שצריך להתמקד בסחר שמעודד שלום, אלא להתמקד בגלובליזציה שמקדמת שלום, אבל אז נוצרו מחקרים חדשים שאומרים שגלובליזציה יוצרת בועות פיננסיות ומשברים פיננסיים.
- החל מ-2006 יצאו המון מחקרים מצד גורמים שמתנגדים לגלובליזציה שאמרו שתנועת סחורות, אנשים והשקעות ריאליות הן אולי דבר טוב לכלכלה, אבל התנועה החופשית של ההון אינה טובה, כי ספקולנטים, בנקים והשקעות זרות יכולים להזיז הון ממקום למקום, וזה מגביר את הסבירות להתפתחות של בועות פיננסיות שיוצרות משבר. כל עוד את אותן טענות כתבו חוקרים שהתנגדו לגלובליזציה, הממסד הכלכלי לא השתנה, אבל ברגע שטענות אלו הועלו ע"י ליברלים וע"י כלכלנים מהIMF, קרן המטבע הבינ"ל שתומכת בקפיטליזם, יש שינוי של המערכת הכלכלית.
- פתיחות להון אינה מעודדת צמיחה: המאמר בשם Neoliberalism: Oversold?יצא ע"י כלכלנים מהIMF, שטענו שפתיחות לסחר ושירותים היא טובה כי היא מגדילה צמיחה בינ"ל, פתיחות להשקעות ריאליות היא טובה, אבל לא נמצא קשר שפתיחות להון ספקולטיבי היא טובה. הון ספקולטיבי זה רכישה של מטבע חוץ ממחשבה שמחירו ירד\יעלה, או העברה ספקולטיבית של כסף ממקום למקום. המאמר הזה הטיל ספק על משהו שלא הטילו עליו ספק מאז 2008.
- עם חיסול משטר ברטון וודס לא היה הצדקה להגביל תנועות הון. במקביל עלו אותן חברות בינ"ל שרוצות להעביר הון ממקום למקום, שמתנגדות להגבלת תנועות הון. תהליך זה בשנות ה-70, ועליית היקף תנועות ההון בשנות ה-80, יצרו עלייה של הון. התפתח במקביל נרטיב שאומר שאסור למנוע תנועות הון. אותם חוקרים שכתבו את המאמר הזה אמרו שבמקביל התפתח תהליך של ספקולנטים שלא תורמים לכלכלה, לא מעודדים צמיחה.
- כותבי המאמר כותבים שפתיחות להון ספקולטיבי מגדילה את הסבירות למשברים פיננסים:כל המשברים הפיננסים הגדולים שהתרחשו, כמו משבר החובות של אמהל"ט, המשבר בארגנטינה, המשבר ביפן- כל המשברים הגדולים האלו היו מתפתחים אחרת אם היתה הגבלה לתנועת הון. ברגע שמדינה פתוחה להון פיננסי ויש צמיחה כלכלית עולמית, המקום הזה נתפס כאטרקטיבי וזורם אליו הון. זה יכול לייצר בועה פיננסית או בעיה כלכלית נוספת. ברגע שמתחיל משבר כולם מוציאים את ההון ואז נוצר שוק חזק לכלכלה. הכוונה בבועה פיננסית היא שערכים של כל מני נכסים עולים בקצב מהיר בצורה שלא משקפת את הערך האמיתי שלהם.
- פתיחות להון מגדילה את הסבירות להרחבת הפערים.