דעת הקהל וההוצאה הביטחונית

כשרוצים להגדיל את ההוצאה הביטחונית, צריך שדעת הקהל תהיה בעד זה.

The Military-Industrial-Complex:

• אייזנהוור נשיא ארה"ב אומר שיש השפעה חזקה של המילטריאינדוסטריאל קומפלקס.
• " במועצות השלטון עלינו להישמר מפני רכישת השפעה בלתי מוצדקת, בין אם מבוקשת ובין אם לא מבוקשת, על ידי המכלול התעשייתי-צבאי.
• קומפלקס הקונגרס הצבאי-תעשייתי.
• יש וויכוח עד כמה הקומפלקס גרם למתח מול בריה"מ. ועל המבנה הכלכלי פוליטי. גם ב-2008 ניסו לראות את ההשפעה.
• התפתחה בארה"ב הרבה אנשים שרצו לשמר מתח ביטחוני. מי חברים בזה?
  • זרועות ביטחון.
  • תעשיית ביטחון.
  • תעשיית אווירודינמיקה וחלל.
  • תעשיית אלקטרוניקה.
  • תעשיות כבדות.
    • אם מייצרים פלדה – תהנה מזה.
  • אקדמיה ומכוני מחקר.
  • תקשורת.
  • לוביסטים.
  • אקדמיה ומכוני מחקר.

השפעות כלכליות

• ישנו קושי למדוד את מידת הביטחון המסופקת (דילמת ביטחון).
  • ניתן לבדוק איך המלחמה משפיעה על צמיחה כלכלית. אולם, קשה לדעת כיצד עלייה בהוצאות הביטחון משפיעה על מידת הביטחון. גם בגלל דילמת הביטחון שחקן A מגדיל את הביטחון ומדינה B רואה ומגדילה את ההוצאות שלה, וכך המדינה לא משפרת את מצבה הביטחוני.
• עלויות אלטרנטיביות.
  • מה נקבל אם לא תהיה מלחמה? מה יכלנו לעשות בכסף הזה.
• פריון.
  • מה התפוקה במונחי תוצר של עובד בשעה? ישנה טענה שמערכות ביטחון חזקות מעלות את הפריון – יש יחידות טכנולוגיות בצבא שבטווח הארוך מגדילות את הפריון במדינה.
• השפעות תקציביות.

הויכוח באשר להשפעות החיוביות של תקציבי ביטחון:

• הביטחון כמוצר ציבורי.
• ידע מקצועי.
• מקור לגידול בייצוא.
• השפעות חברתיות.

מדוע מתח פוליטי משפיע על היחסים הכלכלים הדו-צדדים:

• בעולם בו כלכלתך בנויה על העולם – מלחמה תהיה יותר הרסנית.
• סכסוכים יכולים להיות מלווים בהטלת סנקציות או אמברגו על מכירת מוצרים מסוימים.
• הטלת הגנות לא מכסיות ((NTB’s מצד הבירוקרטיה, קהילת העסקים, איגודי עובדים וצרכנים.
• קושי פיזי לבצע סחר בין מדינות לוחמות.
• שינוי טעמים מצד האזרחים והממשלה.
• השפעת ההרס על הכלכלה.
• ישנם מחקרים שטעונים כי הסחר עם האויב לא תמיד נפגע בצורה משמעותית, והוא חוזר במהרה לדפוס הרגיל לאחר סיום המלחמה ‘trading with the enemy’.

השפעת הסכסוך על הסחר מול צדדים שלישיים

• מרבית המחקרים מצאו כי מלחמה פוגעת גם בסחר של המדינות הלוחמות עם צדדים שלישיים.
  • המלחמה לא פוגעת רק בסחר עם המדינות הלוחמות, אלא בסחר עם צדדים שלישיים.
  • ישראל ב-2006 – הסחר שלה עם העולם נפגע. הנמלים נפגעים: חיזבאללה הראה יכולת לפגוע באוניות מלחמה, כך שגם אוניות סוחר פגיעות וזה משתק את הסחר.
  • הפרמיות של ביטוחים על סחורות שנכנסות לישראל/מדינה במלחמה – בשמיים, ולא משתלם לעשות את הסחר.
  • כך, ככל שאתה יותר סוחר עם העולם – אתה יותר חושש ממלחמה.
  • אנשים לא רוצים לעשות עסקים בעתיק בקביעות
• העלייה ברמת הסיכון מקטינה את התיאבון של סוכנים כלכלים זרים.
  • לגבי התקשרות והשקעות ארוכות טווח.
• אי הוודאות ממנו חוששים סוכנים זרים נוגע לשורה של התפתחויות שיכולות להתרחש בזמן קונפליקט ביניהן:

1. חשש מהרס תשתיות ועלייה בעלויות ההובלה – יש כמה חודשים שמלון מסוים מושבת.
2. שינוי מדיניות סחר ושער חליפין – מקימים מפעל בישראל ומוכרים לו בשקלים, מתחילה מלחמה ובורח הון – אז השקל יורד בצורה משמעותית. ברוסיה למשל, ערך הרובל ירד.
3. שינוי טעמים והקצאת מקורות
4. ירידה בכניסת תיירים – יש מדינות שהתוצר שלהן מאוד מושפע מתיירות. זה חוזה פגיעה בסקטוריפ אחרים.
5. תופעות אלו רלוונטיות גם להשקעות זרות ישירות ולתשואות האג"ח של מדינות לוחמות.

• בזמן מלחמה הסחר עם הידידות עולה, ואילו הסחר מול הידידות של היריב יורד.
• יש מלחמות שפוגעות משמעותית בתוצר המדינות, ויש כאלה שגורמים למיתון לכמה רבעונים אך המדינות מתקנות זאת מהר מאוד. המלחמה פוגעת – השאלה היא כמה.
• היום דיברנו על מלחמת העולם השנייה וראינו שזה שזור בוויכוח בין כלכלנים ניאו ליברלים לקנסיאנים. הקונצנזוס זה שמלחמת העולם השנייה חילצה את ארה"ב מהמיתון.
• ככל שהגלובליזציה מתגברת – ההשפעות ההרסניות של מלמה יהיו יותר חזקות.
• ראינו איך להשפעת השיח יש השלכות על כל המבנה הכלכלי-פוליטי.
• בשיעור הבא מתחילים על החצי השני של הקורס – ומדברים על המשבר הפיננסי של 2008 – נסביר את מקורותיו, איך השפיע על הפוליטיקה העולמית ועל הדיון.

האם הגלובליזציה אחראית למשבר הפיננסי

יש דיון האם צריך לשנות את כל השיח הכלכלי אחרי המשבר של 2008. נציג סוגיות שעלו אחרי המשבר הכלכלי. הטענה המרכזית של הקורס היא שלמדנו תאוריות שאומרות שיש קשר בין סחר וגלובליזציה לקונפליקטים. הקורס טוען שאי אפשר להישען על אותו ויכוח ישן או על אותה ספרות מלפני 2008, בלי לתת את הדעת לתהליכים שהתרחשו אחרי המשבר של 2008. המשבר שינה כ"כ הרבה הנחות יסוד, ולכן צריך לאתגר את התאוריות שלמדנו. המשבר הוא חלק מעניין הגלובליזציה, ולכן אנחנו צריכים לבחון אותו מבחינה תאורטית כתופעה עם גלי הדף. אנחנו בוחנים האם התופעות הללו מאתגרים את התאוריות הכלכליות שאנחנו מכירים היום.

בשיעורים הבאים- השיעור של היום ידבר על המשבר עצמו, נדבר על איך המשבר התפתח (רוב החומר הטכני לא חשוב למבחן, צריך להבין את רמת המקרו- תחילת הטענה וסוף הטענה של השיעור של היום). יש להבין את התשובה לשאלה האם אותה גלובליזציה שהליברלים משבחים, היא לא הגורם המשמעותי ביותר שהוביל למשבר של 2008.

יש חוקרים שאומרים שהמשבר הוא עדות לכך שאינטגרציה מונעת מלחמות, כי המשבר היה הכי גדול מאז 1929, ובכל זאת לא היתה מלחמה, טיפלו במשבר בשיתוף פעולה. חוקרים אחרים אומרים שאותו שיתוף פעולה הוא זמני, ומאז 2008 יש התדרדרות ביחסים בין המדינות, עלייה במתח, ובגלל אותה אינטגרציה כלכלית העולם יתדרדר למיתון כלכלי ולהתנגשות פוליטית שיכולה להיות אלימה.