- הנטייה המסורתית היא להתמקד בתמ"ג של מדינות היעד.
- התמ"ג רלוונטי גם במקרה של גזרים כלכלים (סנקציות חיוביות): ישנו קשר חיובי בין מידת תרומתן הפוטנציאלית של תמריצים כלכליים לכלכלתן של מדינות היעד לבין יכולתן של המדינות השולחות לשנות את דפוסי ההתנהגות של מדינות היעד.
- בשנים האחרונות עלתה טענה כי ההתמקדות בתמ"ג אינה נכונה ולמעשה פגיעה בתמ"ג תוביל דווקא לתוצאה ההפוכה. הסתייגות מכך שפגיעה בתוצר של מדינה ישיג את המטרה של הסנקציות:
- התכנסות סביב הדגל (Rally around the flag) – אם יש חשש מסנקציות יש התלכדות פנים מדינית, לדוג' במקרה של BDS- אויב משותף חיצוני שיוצר התגבשות סביב מדיניות הממשלה.
- פגיעה בתוצר של המדינה ימנע צמיחה של מעמד ביניים. סנקציות שיובילו לפגיעה בצמיחת מעמד ביניים עלולות למעשה למנוע שינוי שלטוני – אין מי שייצא לרחובות, המעמד הגבוה בעל אינטרסים כלכליים, והמעמד הנמוך מחוסר כוח. יש חוקרים שאומרים שברגע שאתה מטיל סנקציות אתה משתק את מעמד הביניים, שהוא זה שאמור להפגין נגד הממשל ולשאוף לשנות את מדיניותו כדי שהסנקציות יוטלו. עם זאת, קיימת סתירה לטענה זו, לדוג' מקרה איראני בו יצאו לרחובות ב-2009.
- פגיעה בתוצר ע"י סנקציה תוביל לפגיעה במשאבים של כוחות האופוזיציה, ולא לפגיעה בשלטון, ולכן לא תשיג את המטרה של המדינה שמטילה את הסנקציות.
תנאים פוליטיים להצלחתן של סנקציות:
- יש חוקרים שמתנגדים לסנקציות של פגיעה בתמ"ג, ואומרים שסנקציות כלכליות שלא יגבו עלויות פוליטיות גבוהות לא יוכלו להביל שינוי במדיניות של מדינות היעד, אפילו אם הם יגבו ממנה מחירים כלכליים גבוהים. כלומר, צריך לעשות סנקציות שיגררו עלויות פוליטיות גבוהות, ויפגעו בעצם בלגיטימציה הפנימית של השלטון. אותם חוקרים אומרים שלכל משטר צריך לעשות סנקציות אחרות, שיהיו ייעודיות לערעור הלגיטימיות של המשטר עצמו.
- עלויות פוליטיות תלויות בגורמים הבאים:
- יציבות המשטר ומידת הלגיטימיות שלו.
- כוחם של ארגוני אופוזיציה.
- יכולתה של המדינה לערוך שינויים בחלוקת השימושים בכדי לרכך פגיעה בגורמי השפעה שעלולים להיפגע מהסנקציות.
- אופי המשטר – באופן סטטיסטי דמוקרטיות מגיבות יותר לסנקציות מאשר דיקטטורות.
סנקציות חכמות:
- סנקציות חכמות: מדינאות כלכלית שנועדה להסב נזק לצמרת הממשל ולאליטה שתומכת בו, מבלי לפגוע בציבור הרחב. כיום מעדיפים לנקוט בסנקציות כאלו.
- סנקציות חכמות נוצרו מתוך הצורך להימנעות מפגיעה באוכלוסייה הרחבה, עקב הנזק שגרמו הסנקציות לאוכלוסיית עיראק לאחר מלחמת עיראק הראשונה. יש אנשים שאומרים שהסנקציות שהוטלו על עיראק היו שקולות להטלת פצצת אטום על עיראק. המקרה של עיראק הוא הוכחה אולטימטיבית שאסור לעשות סנקציות כאלו- הסנקציות לא הובילו לשינוי מדיניות של סדאם חוסיין, והובילו לנזק הומניטרי.
- הנזקים ההומניטריים מצד אחד, ומה שנתפס ככישלונן של הסנקציות מצד שני, הגבירו את החיפוש אחר כלים אלטרנטיביים.
- סנקציות חכמות כוללות שורה של צעדים אפשריים: הקפאת נכסים של אנשי משטר שנמצאים בחו"ל (לדוג' כפי שעשו בסוריה- הקפאת חשבון בנק בחו"ל של משפחתו של אסד וברוסיה), הגבלת תנועה ואישורים, איסור על ייצוא מוצרי יוקרה, סנקציות פיננסיות.
- נשאלת השאלה האם סנקציות חכמות הן יעילות- אולי הן חכמות אבל הן לא אפקטיביות. המבקרים טוענים כי "סנקציות חכמות" הוא מס שפתיים שממשלות משלמות על מנת להימנע מפגיעה באינטרסים הכלכליים שלהן.
הכלכלה הפוליטית במדינה השולחת:
- הכלכלה הפוליטית הפנימית של המדינה ששולחת את הסנקציות יכולות להשפיע על מידת הצלחת הסנקציות, כי הן יכולות למנוע שליחת סנקציות כלכליות יעילות.
- ההחלטה להטיל סנקציות ומידת חומרתם מושפעת מתהליכי מיקוח בין קבוצות אינטרס פנימיות.
- ישנן קבוצות אינטרס שמפסידות מהטלת הסנקציות וקבוצות שמרוויחות מהסנקציות
- דעת הקהל יכולה להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות.