- מונח חשוב, שם של המאמר שרלוונטי לשיעור של היום. המושג נקבע במאמר מ-2011 ע"י שני כותבים- רוביני, שהוא מקרו-כלכלן מNYU שהתפרסם ב-2008 כי הוא הזהיר לפני המשבר שהולך להיות משבר וברמר שהוא דוקטורט במדע המדע ועבד בוולסטריט כיועץ גיאו-פוליטי לחברת השקעות. הוא הקים חברה בשם אירו-אסיה.
- המאמר אומר שכל המבנה של המערכת הפוליטית כלכלית הולך להשתנות, והולך להיות קושי לשתף פעולה בפן הכלכלי. היעדר שיתוף הפעולה בפן הכלכלי צפוי לגלוש לויכוחים גיאו-פוליטיים ברמה הגבוהה יותר.
- שני הכותבים נשענים במאמר על תיאוריית יציבות ההגמונית הכלכלית- הם אומרים על מנת לקיים פעילות כלכלית בינלאומית יציבה ומשטר כלכלי בינ"ל תקין ישנו צורך בהגמון שיספק מספר פונקציות.
- לטענתם, מ-1947 בהסכמי ברטון וודס עד המשבר הפיננסי ארה"ב היתה ההגמון הברור. הכותבים טוענים שארה"ב איבדה את יכולתה או את רצונה (או את שניהם) לספק את הפונקציות של הגמון כלכלי עולמי – ההנהגה הכלכלית העולמית לא קיימת יותר, אין יותר קונצנזוס וושינגטון.
- המשבר הכלכלי קדם לכך, המשבר הוא זה שגרם לארה"ב לאבד את היכולת שלה בגלל שחיקה כלכלית. הם מתבססים על ספרות שקובעת ומגדירה בעזרת מדדים כלכליים מה זה הגמון כלכלי- אחוזי תוצרת, דעת קהל, וכו'.
- ארה"ב לא רק איבדה את היכולת והרצון שלה, היא גם אינה יכולה ליצור קואליציות עם מדינות שבעבר היה לה קל לקדם מטרות משותפות בגלל אובדן היכולת והרצון. כל מיני מדינות שבעבר עשו את רצונה של ארה"ב כבר לא מתנהלות לפי רצונה של ארה"ב.
- בגלל השינוי המערכתי המשמעותי הזה, נוצר מצב של עלייתם של מספר שחקנים משמעותיים (הודו, סין, אמריקה הלטינית), שאינם מתיישרים עם הקו של ארה"ב, אינו מאפשר להגיע להסכמות בינלאומיות בסוגיות משמעותיות.
- כך נוצר חלל במנהיגות הכלכלית הבינלאומית דווקא ברגע שבו המערכת הכי זקוקה למנהיגות כזו. המציאות של היום היא G-Zero world– אין אף מדינה שיכולה לנהל את המערכת הבינלאומית.
- היעדר המנהיגות, שמתבטא בעולם G Zero, יוביל לעימותים על סוגיות כלכליות, אנרכיה, שחיקה של מוסדות בינ"ל.
- התרופפות של קונצנזוס זה – משרד הכלכלה האמריקאית, IMF, WTO. למעשה זה התרפפות של מוסדות ברטון וודס הישנים.
- גוברת הטענה כי מוסדות ברטון וודס משקפים ערכים אמריקאים, בניגוד לשיח שמנסה למסגר אותם כמוסדות שמשרתים את הצרכים הכלכליים הבינ"ל- ארה"ב השתמשה במוסדות אלו כדי לעצב את הכלכלה הגלובלית לפי תפיסתה.
- הכותבים טוענים שיהיו יותר שחקנים שירצו לפעול בעצמאות כלכלית- לא סומכים על ארה"ב מבחינה כלכלית או ביטחונית, והם ינסו לאתגר את המוסדות הכלכליים הקיימים ולא יפעלו לפי כללי המשחק שהיו מקובלים עד אז.
- טענה זו נשמעה רבות במהלך המשבר באוקראינה- במשך שנים אוקראינה ביקשה סיוע כלכלי מהIMF ותמיד נדחתה מסיבות שונות. כאשר רוסיה תקפה את אוקראינה, המוסד התגמש כלפי אוקראינה ולכן נשמעת הטענה שזו היתה חלק מהמדיניות האמריקאית לייצב את כלכלת אוקראינה כדי להגן על עצמה מפני רוסיה ופוטין ולהחליש את רוסיה.
- לפי תאוריית הג'י-זירו, קודם כל נראה ירידה בחשיבות של המוסדות המוכרים, הכוח שלהם ילך וירד, ובמקביל תתרחש הכרה של מדינות במוסדות אלטרטנטיביים.
- לדוג' מדינות ה-BRICS הקימו ב-2014 את ה-New Development Bank– בנק שאמור לספק הלוואות כדי לשקם מדינות מתפתחות שונות בעולם- פונקציה דומה למה שWTO עושה.
- כמו כן, מדינות רבות הקימו באופן עצמאי בנקים לפיתוח. לדוג' קמו בנקים סינים להשקעות שמספקים פונקציה דומה לתפקידי ה-IMF.
- ישנו וויכוח האם המוסדות הללו נוצרו בכדי להחליף באמת את המוסדות החדשים, או כדי להשיג יותר השפעה במוסדות הישנים ולהגביר את הכוח של אותה מדינה אל מול ארה"ב.
- לטענת רוביניוברמר, זה שהגלובליזציה מתאפיינת בסחר לא מאוזן יוצר חוסר איזון בכלכלה העולמית, חוסר איזון אשר מקשה על היכולת לשתף פעולה. לטענת הכותבים יהיה קשה יותר לשתף פעולה, יווצרו סכסוכים, גם אם הם לא מאוזנים. לטענתם אף פעם לא קם מוסד שרצה לאזן את הסחר, היו מוסדות שאמרו שיהיה סחר הוגן שהוא מטבעו אמור לגרום לסחר מאוזן, אבל בפועל הם לא באמת יוצרים סחר מאוזן, הגלובליזציה הרחיבה את חוסר האיזון הכלכלי בעולם ולכן יווצרו סכסוכים. אותם מנגנונים שבתאוריה אמורים ליצור איזון לא מתרחשים במציאות, וצריך ליצור שיתוף פעולה כלכלי עומי- אבל אי אפשר ליצור את שיתוף הפעולה הזה כי אין הגמון כלכלי עולמי.
- "דילמת טריפין" חדשה וקריאות למטבע עולמי חדש – על שם כלכלן שאמר שתחת משטר ברטון וודס, בשלב מסוים ארה"ב תצטרך להדפיס יותר דולרים ואז לא יהיה הלימה בין כמות הזהב לכמות הדולר. זה קשור גם לעולם אחרי ברטון וודס כי רוב הסחר העולמי, הסחורות הבינ"ל, מט"ח ואג"חים נסחרים בדולרים, והמדינות דואגות לעצמה (כולל ארה"ב)- יעלו סימני שאלה סביב דומיננטיות הדולר. יותר ויותר מדינות יערערו על הדומיננטיות של הדולר בכלכלה העולמית, וזה יעלה לטונים גבוהים ועלול להויות נפיץ ברמה העולמית.