תרומות לצמיחה

נתבונן בגרפים על פריון לשעת עבודה (A/L) ב-OECD- ניתן לראות שישראל יחסית נמוכה (קצת מתחת לאמצע) בעוד שהפריון לשעת עבודה הוא גבוה במדינות העשירות כמו נורבגיה, ארה"ב וכו'. כלומר, העובדים בישראל אינם יעילים (או שההון האנושי שלהם נמוך למשל), הפריון שלהם יחסית נמוך.

מגרף המשווה בין התוצר לשעת עבודה בשנת 1995 לבין שיעור הצמיחה, ניתן לראות קשר שלילי בין קמת העושר לקצב הצמיחה. כלומר, ככל שהמדינה יותר עשירה בנקודת הפתיחה הצמיחה היא איטית יותר. כפי שאמרנו לעיל – למדינות העניות יש פוטנציאל צמיחה הרבה יותר גבוה, ע"י הצבר הון. למדינות המאוד עשירות יש קצב צמיחה די קבוע והן די דומות במובן זה אחת לשניה. משום שהן לא יכולות לצמוח ע"י הצבר הון הן יכולות לצמוח בעיקר ע"י שיפור טכנולוגי, והוא די זהה בכל העולם.התיאוריה חוזה התכנסות במובן זה, לקצב צמיחה אחיד של כל המדינות.

לגבי ישראל – אנחנו אמנם צומחים יותר מהר מבלגיה, שווייץ או ספרד, אבל אנחנו עדיין צומחים לאט מדי, שכן בהנתן רמת העושר של ישראל ב-1995 (נמוך בהרבה ממדינות אלו) היינו אמורים לצמוח על קו המגמה אולם בפועל אנחנו צומחים בקצב נמוך בהרבה ממנו.

תרומות לצמיחה

מגרף המציג את צמיחת התמ"ג ומקורותיו משנת 1970, תוך פירוקו למשוואות שלמדנו בשיעור שעבר. משנת 1970 התמ"ג עלה ב-4.6% והתמ"ג לנפש ב-2.1% (כלומר גידול האוכלוסיה מסביר 2.4% מהגידול בתמ"ג). הפריון הכולל גדל בשנים אלו ב-1.1% בשנה בממוצע, ההון הפיזי גדל ב-5% ותשומת העבודה ב-2.6%. אם נציב במשוואה:

(A)1.1 + (1/3)*(K)5+(2/3)*(L)2.6 = (Y)4.5

בפועל את הפריון לא ניתן לחשב והוא מחושב בפועל ע"י הצבת כל יתר הנתונים במשוואה זו.

נחשב את התרומה של כל רכיב לגידול בתוצר:

  • גידול האוכלוסיה: (2/3 * 2.4)/4.6 = 35%
  • גידול בהון: (1/3 * 5)/4.6 = 36%
  • השיפור בפריון הכולל: 1/4.6 = 24%
  • הגידול בשעות העבודה לנפש: (2/3 * 0.2) / 4.6 = 3% (הגידול בשעות העבודה נובע בעיקר מגידול בשיעור ההשתתפות ולא משעות עבודה ארוכות יותר).

סה"כ = 98%.

בטבלה ניתן לראות גם חישוב של ההון האנושי h שמחושב לפי מספר שנות השכלה, וכן חישוב של השיפור בפריון הכולל ללא השיפור בהון האנושי (כלומר בעיקר השיפור הטכנולוגי). מחישוב זה התקבל שהשיפור הטכנולוגי הוא 0.6%, בעוד שהשיפור בהון האנושי הוא 0.8% והשיפור הכללי בפריון הוא כאמור 1.1%.

0.6 + 2/3*0.8 = 1.1 (את ההון האנושי אנחנו מכפילים ב-2/3 מתוך ההנחה שהעבודה בעצם מורכבת ממספר האנשים העובדים כפול ההון האנושי שלהם)

כלומר, בערך מחצית מהשיפור בפריון הוא מהשיפור בהשכלה ומחצית משיפור טכנולוגי.

חשבונאות לאומית

שיטה לרישום התוצר ושימושיו, מתייחסת למשק הריאלי ולא הפיננסי. כמו כן, היא מתייחסת לזרמים ולא למלאים (לא בוחנים מה הצטבר משנה לשנה אלא כמות לזמן מסויים).

Y = C + G + I + X – M

זוהי זהות חשבונאית ולא משוואה, זו אינה טענה כלכלית.

C–צריכה פרטית (מוצרים ושירותים שהפרטים קונים, לא כולל למשל מניות או דירות)

G–צריכה ציבורית (שכר לעובדי המגזר הציבורי + רכישות של המגזר הציבורי). אבל, זה לא שווה לתקציב המדינה, שכן G כולל את כל המגזר הציבורי (כולל קופות חולים, מוסדות לאומיים וכו'),  כן משום שהתקציב כולל גם תשלומי העברה, ריבית, פנסיה שאינם נספרים בצריכה הציבורית וכן משום שהתקציב כולל גם השקעה ציבורית.

I–השקעה (השקעה בהון פיזי (K), התוספת של ההון הפיזי השנה לעומת השנה הקודמת והגידול במלאי. לא כוללת חינוך, החל מהשנה כולל השקעה במו"פ, כוללת דירות חדשות בלבד).

X–ייצוא (של סחורות ושירותים, כולל תיירות בישראל).

M–ייבוא (של סחורות ושירותים, כולל נסיעות ישראלים לחו"ל).

X-M = עודף ייצוא או מאזן סחורות ושירותים (לפעמים גם מכונה בטעות כגרעון/עודף במאזן התשלומים).

ניתן להציג את המשוואה גם באופן הבא:      Y+M = C+G+I+X

השימושים = המקורות

עם התוצר והייבוא  – המקורות העומדים לרשותנו – המדינה יכולה לעשות את אחד מהשימושים המפורטים. כלומר, התוצר מממן את כל השימושים מלבד מה שממומן ע"י הייבוא (אם השימושים קטנים מהתוצר אז יש עודף ייצוא).

למה משוואת החשבונאות הלאומית נוחה לניתוח הטווח הקצר?

ניתן להראות בה תחלופה בין שימושים וכן ניתן להראות בה השפעה של הביקושעלהתוצר.

כאמור ראינו את משוואת החשבונאות הלאומית: Y=C+G+I+X-M

ואת משוואת המקורות והשימושים: Y+M = C+G+I+X

כאמור, תופעות טווח קצר:

  • תחלופה בין שימושים
  • השפעה של הביקוש על התוצר

תחלופה בין שימושים:

נניח ש-Y (התוצר) קבוע (אנחנו בטווח הקצר, ולכן זו הנחה סבירה יחסית). אם כך, אזי אם אחד מהשימושים גדל, אזי חייבת להיות או גדילה של הייבוא או ירידה של אחד מהשימושים האחרים.

נניח עכשיו שגם הייבוא M קבוע, כלומר כל צד המקורות קבוע. אם כך, אזי עלייה באחד השימושים חייבת לבוא על חשבון של אחד או יותר מהשימושים האחרים. מכך למשל עולה שעלייה בהוצאה הציבורית G יכולה להוביל לירידה בהשקעהI. זוהי תופעה של "דחיקה" crowding out, כלומר שהגדלת ההוצאה הציבורית תוביל לפגיעה בצמיחה בתקופה הבאה שכן ירידה בהשקעה תוביל לירידה בקצב גידול ההון (dK).

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים
לפרסום כתבה באתר
מאמרים אחרונים