שיקולי הבנק המרכזי בקביעת גובה הריבית (מדיניות מוניטרית)

הריבית יכולה להשתנות גם בגלל שינויים ב-M^d, כלומר תנועה של העקומה. למשל, אם הביקוש לכסף יגדל, הריבית בכל כמות כסף תהיה גבוהה יותר.

שיקולי הבנק המרכזי בקביעת גובה הריבית (מדיניות מוניטרית)

היתרונות של ריבית נמוכה:

• מעודדת פעילות במשק דרך הצריכה הפרטית, ההשקעה ודרך שער החליפין
• מקטינה אבטלה

החסרונות של ריבית נמוכה:

• יוצרת אינפלציהπ, כאשר כל המחירים בממוצע במשק עולים יחד (ולא מחיר של מוצר אחד לעומת מוצר אחר). האינפלציה נוצרת משום:
  • הפעילות הגדולה יוצרת עודף ביקוש על היצע שמעודדת עליית מחירים
  • יותר כסף במשק על כמות נתונה של סחורות ושירותים מוביל לעליית מחירים
  • שער חליפין
• סיכוניםליציבותהפיננסית: זהו לקח מרכזי מהמשבר האחרון, שכן היא מעודדת ניפוח של מחירי הנכסים שיכולה להוביל לבעיות יציבות של הבנקים (כמו מה שקרה בארה"ב בשוק הנדל"ן)

עולה השאלה, איזה תמהיל יש לבחור בין היעדים השונים של הבנק המרכזי, האם פעילות נמוכה (ואבטלה גבוהה) עם אינפלציה נמוכה או פעילות גבוהה ואינפלציה גבוהה. אין לכך כמובן תשובה כלכלית ברורה.

המתח בין השיקולים הללו הוא שמוביל לכך שבכל מדינה יש בנק מרכזי שתפקידו בעיקר שמירה על יעד האינפלציה, בעוד שהממשלה נוטה יותר לעידוד הפעילות הכלכלית, ולכן יש מתח מובנה בין שני הגופים. הבנק המרכזי הוא בעצם מנגנון שמטרתו לרסן את הממשלה ברצונה להגדיל את הפעילות הכלכלית ולהפחית אבטלה.

חשוב לציין שברוב המדינות יש חוקים בקובעים יעד אינפלציה לבנק המרכזי ובמקביל ישנם חוקים שקובעים את עצמאות הבנק המרכזי, כדי שהממשלה לא תוכל לכפות על הבנק להדפיס כסף, כלומר שהממשלה לא יכולה לממן את עצמה על ידי הדפסת כסף.

מה הבעיה עם אינפלציה נמוכה מדי?

ריבית נמוכה מדי יכולה לגרום לדיפלציה, שהיא תהליך מתמשך של ירידת מחירים. הבעיה שתהליך של ירידת מחירים יכול לצאת משליטה, סחרור דיפלציוני, והבעיה היא שאם נצפה שמחיר המחשבים ירד מחר לא נקנה כלום, וכך גם ביום למחרת ולמחרת, ובפועל הפעילות הכלכלית תקפא והאבטלה תגדל, כך שהפעילות הכלכלית תרד עוד יותר וכו'. זה מה שקרה בשפל הגדול של שנות ה-30' וזה היה החשש במשבר האחרון, משבר דיפלציוני שיוביל לאבטלה (חשוב לציין שמספיק שיהיו ציפיות לדיפלציה והיא תיצור דיפלציה בפועל, כלומר כוונות שמגשימות את עצמן).

אינפלציה בישראל

רק לפני  כעשרים שנה נקבע יעד אינפלציה בישראל (לפני כן ההתמקדות של הבנק המרכזי היתה שער החליפין). חשוב לציין שיעד האינפלציה אינו נקבע על ידי הבנק המרכזי, אלא על ידי הממשלה בחוק.

חוק בנק ישראל, התש"ע-2010 קובע כי מטרותיו של בנק ישראל היא שמירה על יציבותמחירים כמטרה מרכזית, וכן תמיכה במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, ובמיוחד צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים (ייחודי לישראל) בתנאי שלא תהיה בכך פגיעה בהשגת יציבות מחירים. כלומר, החוק מתעדף באופן ברור את תפקידיו של הבנק, וקובע במטרת על את יציבות המחירים.

יציבות מחירים מוגדרת כמצב שבו צופה הוועדה ששיעור האינפלציה יהיה בתחום יציבות המחירים שנקבע בחוק, בתוך תקופה שלא תעלה על שנתיים. כלומר, לא נאמר בחוק שמדובר באינפלציה שנמדדת בפועל, אלא לפי הצפייה של הוועדה, כלומר ניתן דגש לציפיותלאינפלציה (^eπ) על פני האינפלציה בפועל. כמו כן, ניתנת גמישות לבנק – הוא לא חייב שהאינפלציה בפועל תהיה ביעד האינפלציה, אלא שהציפיות לשנתיים קדימה יהיו לאינפלציה ביעד.

כמו כן, יעד נוסף של הבנק הוא לתמוך ביציבות של המערכת הפיננסית– הגדרה רחבה יותר מאשר "הבנקים" שעליהם באופן מסורתי הבנק המרכזי מפקח. זוהי תוצאה של המשבר האחרון, כשהבינו שהיציבות הפיננסית היא רחבה יותר מאשר יציבות הבנקים בלבד.

מניתוח האינפלציה מהמשבר ועד סוף 2013 ביחס לציפיות לאינפלציה, ניתן לראות שהאינפלציה בפועל הרבה יותר תנודתית מהציפיות והיא חורגת מהיעד (אך זה בסדר כאמור, כי מה שחשוב זה הציפיות). כמו כן, מה שחשוב הוא כאמור הציפיות, זה מה שמעיד על חוזקת ואמינות הבנק המרכזי, וניתן לראות מהגרף שרוב הזמן הציפיות הן בתוך היעד. כמובן שהציפיות לעשר שנים קדימה יציבות יותר מהציפיות לשנה הקרובה, כיוון שמאמינים שבטווח הארוך האינפלציה תהיה בתוך הטווח המיועד. כמו כן ניתן לראות שבסוף שנת 2013 היתה ירידה בציפיות (עדיין בתוך הטווח) ובתגובה הבנק המרכזי הוריד ריבית.

המדיניות המוניטרית בעולם ובארץ בזמן המשבר

• הפחתת הריביתהיתה חדה מאוד –הגדילו את כמותהכסף באופן משמעותי ומהיר.
• רמת הריבית הגיעה קרוב לאפס– מאוד נדיר.
• הגעה כמעט למיצוי היכולת להפחית את ריבית הבנקים המרכזיים – מיצוי כלי הגדלת כמות הכסף.
  • קושי בעידוד הפעילות במשק ושמירה על היציבות הפיננסית בכלים הרגילים.
  • מעבר לכלים חדשים, לא קונבנציונליים (נרחיב בשיעור הבא).
• מאז כמעט ולא הועלתה הריבית במדינות המפותחות שנפגעו מהמשבר – כבר חמש שנים של ריבית מאוד נמוכה בעולם.
  • ישנן מדינות מתפתחות שהעלו את הריבית מאז.