שני המקורות להבחנה בין סוגי האוכלוסיות הם:
- הבדלים בין קבוצותגיל– הבחנה בין אוכלוסיה בגיל העבודה לזו שאינה (ילדים וקשישים)
- בתוך האוכלוסיה שבגיל העבודה יש הבדלים בשיעור ההשתתפות בין קבוצותאוכלוסיה שונות (גברים חרדים, נשים ערביות וכו').
קבוצות גיל
ניווט מהיר
- ילדים (0-15)
- אוכלוסיה בגיל העבודה (15-64)
- אוכלוסיה בגילאי העבודה העיקרית (25-64)
- קשישים (65+)
ההבחנות בין הקבוצות כמובן משתנות בין אוכלוסיות, מדינות, תרבויות ותקופות. ההגדרות שמופיעות לעיל הן יחסית מיושנות (למשל ההתייחסות לילדים רק עד גיל 15 ולא עד גיל 18), אבל אלו החלוקות המקובלות. עד לפני שנה-שנתיים חיילים בשירות חובה לא נחשבו בכוח העבודה ואילו היום מתייחסים אליהם כחלק מכוח העבודה, מתוך סטנדרטים בינלאומיים (אולם ישנה שאלה האם זה מוצדק בהתחשב בכך שמדובר בעבודה בכפייה).
כיוון שהאוכלוסיה בגיל העבודה גם מממנת את עצמה אך גם מממנת את הילדים ובמידה רבה גם את הקשישים באמצעות מיסים וכד', נהוג לכנות את הילדים והקשישים "אוכלוסיות תלויות" שכן הן תלויות בתוצר של האוכלוסיה העובדת. היחס בין הגודל של קבוצת האוכלוסיה שאינה בגיל העבודה לגודל של קבוצת האוכלוסיה בגילאי העבודה (ולאו דווקא האוכלוסיה העובדת בפועל) הוא "יחס התלות" (dependency ratio).
נהוג להתייחס לשלושה יחסי תלות:
- יחס התלות של הילדים: ילדים / אוכלוסיה בגיל העבודה
- יחס התלות של הקשישים: קשישים / אוכלוסיה בגיל העבודה
- יחס התלות הכולל: (ילדים + קשישים) / אוכלוסיה בגיל העבודה
לעיתים מחלקים את מספר הילדים או מספר הקשישים חלקי כלל האוכלוסיה ולא רק חלקי האוכלוסיה בגיל העבודה.
יחס תלות ילדים
מגרף זה עולה שישראל היא מדינה צעירה, משקל הילדים כחלק מהאוכלוסיה העובדת הוא מאוד גבוה, אולם כבכל מדינה מפותחת משקלם הולך ויורד באופן משמעותי (cbs- תחזית של הלמ"ס, יש שוני בין תחזית הלמ"ס לתחזית האו"ם).
לגבי אירלנד ניתן לראות שהיתה ירידה מאוד מהירה בילודה, ואילו ביפן הירידה בילודה היה מוקדם יותר (שם הבעיה היא בשיעור הקשישים). לגבי ממוצע 21 המדינות המפותחות ניתן גם כן לראות ירידה עקבית בילודה. לכן, משקל הילדים באוכלוסיה הולכת ויורדת.
היתרון המשמעותי בירידה בילודה הוא ביכולת המשפחה לחסוך – פחות פיות להאכיל – וכן יכולת להשקיע יותר בכל ילד מבחינת חינוך וכד'. אחת הבעיות באיכות החינוך בישראל נובעת מכך שיש שיעור ילדים מאוד גבוה ולכן יש צורך להוציא על חינוך הרבה יותר מבמדינות אחרות (אך ההוצאה לתלמיד היא נמוכה). עם זאת חשוב לשים לב שגם אם יש קושי כיום בכך ששיעורי הילדים הם גבוהים, המשמעות היא שבעתיד יהיה מי שיפרנס את הקשישים (בניגוד למצב במדינות מתפתחות רבות).
יחס תלות קשישים
לאחר שנים רבות בהם היה למדינות המתפתחות יחס תלות קשישים נמוך (בגלל הבייבי בום) שאפשר לתת הטבות לקשישים והעברות גבוהות, דור הבייבי בום ילד יחסית מעט ילדים, ולכן ישנם מעט עובדים שיתמכו בקשישים ויחס הקשישים כיום הולך ועולה. סיבה נוספת לעליה ביחס תלות הקשישים היא גם העלייה בתוחלת החיים שהיא מהירה מאוד ומשיגה את הציפיות שוב ושוב.
הקושי הוא שהממשלות צריכות לממן לקשישים בריאות, תשלומי העברה וכו', בעוד שמי שמשלם את המיסים היא האוכלוסיה העובדת. מה שעשוי להגרם הוא גרעון במוסדות כמו המוסד לביטוח לאומי בישראל. אחד הפתרונות לבעיה זו הוא עידוד הגירה – כפי שלמשל נעשה בארה"ב מה שהוביל לעליה מתונה בלבד ביחס התלות של הקשישים. השאלה היא האם הגירה ממדינות מתפתחות (במיוחד של לא משכילים) בסופו של דבר עוזרת לתמ"ג.
נשים לב שביפן ב-2050 צפוי להיות יחס תלות קשישים של 74% (!!), והיא אכן מתנגדת להגירה מה שכנראה תורם לעליה חדה זו.
בישראל המצב יחסית נוח, אולם החל משנת 2010 כם בישראל ישנה עלייה קבועה ביחס התלות של הקשישים. חשוב לציין שלמרות שבישראל מצב התלות הוא יחסית מהנוחים בעולם, ישראל השכילה לעשות כמה רפורמות חשובות בתחום הפנסיה שמדינות שבהן מצב חמור בהרבה לא השכילו לעשות.