כאמור, הריבית העולמית נמוכה. אם נעלה את הריבית בארץ כדי להקטין את העליה במחירי הנדל"ן, אנו למעשה נעלה את הפער שבין i ל-i* אנו נמשוך עוד תנועות הון לארץ מה שיוביל לייסוף מוגבר – שזה אחד הדברים שאנו מנסים להלחם בהם. כמו כן, גם בישראל מצב הצמיחה אינו מרנין (גם אם טוב יותר מבמדינות אחרות בעולם) ובהנתן שיעורי הצמיחה הנוכחיים העלאת i תפגע בצמיחה.
בהתחשב בכך שתנועות ההון הן חופשיות יחסית בין מדינות, לא ברור שבכלל המדינה יכולה להרשות לעצמה פער ריבית משמעותי מול מדינות אחרות שכן הייסוף שיווצר יהיה כה משמעותי כך שהוא ינטרל את היתרון שבהעלאת הריבית. כמו כן, מה שמשפיע על מחירי הנדל"ן היא לא רק הריבית שקובע הבנק המרכזי – הריבית לטווח קצר – אלא גם מהריביות לטווחים ארוכים יותר.
צעדים מאקרו יציבותיים
הצעדים ה"חלופיים" לטיפול בסיכונים שנובעים מעליית מחירי הנדל"ן הם צעדים מאקרו יציבותיים (Macro Prodentials) – מונח שתפס לאחר המשבר. המשמעות היא שהבנקים המרכזיים או רשויות פיקוח אחרות מטילים מגבלות על המשכנתאות שהבנקים נותנים לציבור כדי לגרום להם לתת הלוואות קטנות יותר, יקרות יותר או בעלות מימון נמוך יותר. ישראל היתה אחת החלוצות בנושא זה כבר ב-2009, אולם היא אינה היחידה שמשתמשת בכלי זה. זהו אחד הלקחים והשינויים הגדולים שנעשו לאחר המשבר הנוכחי.
מדיניות פיסקלית בראיה מאקרו-כלכלית
תפקידי הממשלה באמצעות כלים פיסקליים
חשוב לציין שהממשלה משיכה יעדים גם באמצעות כלים שאינם פיסקליים כמו רגולציה וכו', אולם כרגע נתמקד באמצעים פיסקליים – כלומר אמצעים כספיים. ככלל, ניתן לומר שההצדקה לפעילות הממשלה היא השגת מטרות שהשוק אינו משיג לבדו.
על כן, עיקר תפקידי הממשלה (בכלים פיסקליים) הם:
- אספקת שירותים ומוצרים ציבוריים
- עידוד פעולות רצויות (השקעות, יישוב הנגב והגליל, חינוך וכו')
- הפחתת פעולות לא רצויות (זיהום אוויר, לכלוך וכד')
- השפעה על מחירים יחסיים (באמצעות מיסוי וסבסוד)- הטלת מס כדי להפחית צריכה (דלק, סיגריות) או סבסוד מוצרים כדי להגביר את צריכתם.
- זהו כלי לעידוד פעולות רצויות.
- חלוקה מחדש של הכנסות ע"י מיסים ותשלומי העברה
יוער כי חלק מהתפקידים חופפים זה לזה, וכי חלקם הם מקרו כלכליים וחלקם הם מיקרו כלכליים.
- השפעה על רמת הפעילות במשק– לא במובן של הצמיחה ארוכת הטווח, אלא על פני מחזור העסקים, כלומר בטווח הקצר (מדיניות אנטי מחזורית).
- טיפול במשברים – מצבי חירום– למשל כדי למנוע קריסה של המערכת הבנקאית וכו.
הוצאות, הכנסות, גרעון, חוב
הוצאות הממשלה:
- צריכה ציבורית – רכישה של שירותים ותשלומי שכר לעובדי המגזר הציבורי (G)
- השקעה ציבורית – השקעת הממשלה בתשתיות, בתי ספר וכו' (IG)
- תשלומי העברה
- החזר חובות
הכנסות הממשלה:
- מיסים – משמשים כדי לממן את הוצאות הממשלה, להשפיע על רמת הפעילות במשק, להשפיע על התחלקות ההכנסות (לטובה או לרעה), וכדי להשפיע על המחירים היחסיים של המוצרים השונים (מכס, בלו).
- אגרות והיטלים.
- הכנסות מנכסים.
- הכנסות ממכירת נכסים (הפרטה, קרקע
- זו אינה הכנסה שוטפת, אלא הכנסה חד פעמית שתרשם ככיסוי הגרעון.
גרעון:
הגרעון הוא הפער שבין ההכנסות להוצאות מדי שנה. בעיקרון הממשלה כובלת את עצמה מבחינת הגרעון שכן התקרה של הגרעון נקבעת בחוק.
כיצד הממשלה מממנת גרעון?
- הלוואות – אג"ח
- מכירת נכסים
- "מתנות" מחו"ל – למשל מענקים מארה"ב.
החוב הציבורי:
החוב הציבורי הוא סכום הגרעונות לאורך השנים. מ-2004 עד 2008 החוב הציבורי בישראל ירד במידה מרשימה וגם בשנים האחרונות ממשיכה ירידה בחוב הציבורי (באחוזי תוצר).
השפעה על רמת הפעילות -> מדיניות אנטי מחזורית
זהו רכיב שהוא "מקרו" טהור.
הממשלה יכולה להשפיע על הפעילות במשק הן באמצעות ההוצאות והן באמצעות ההכנסות.
באמצעות הגדלתההוצאות (G): היא מגדילה את הביקושים במשק ישירות – אם היא קונה יותר או מגדילה שכר, או בעקיפין – על ידי הגדלת הקצבאות שתוביל להגדלת ביקושים ע"י האזרחים ולבסוף להגדלת התוצר (Y).
ע"י הפחתתמיסים: ההכנסה הפנויה של הפרטים גדלה, ואז הם צורכים יותר (C) ואז התוצר עולה (Y).
השפעת המדיניות הפיסקלית על הפעילות לאורך מחזורי העסקים:
- מייצבים אוטומטיים: בהנתן רמת הוצאות מסויימות ושיעורי מיסים מסויימים, גם ללא פעילות אקטיבית מצד הממשלה יש מנגנון מובנה שגורם לכך שהפעילות הפיסקלית הממשלתית ממתנת את מחזור העסקים. זאת, בגין שתי סיבות:
- בעת מיתון רמת הפעילות יורדת (Y) ואיתה תקבולי המיסים (T) ולכן ההשפעה על ההכנסה הפנויה של הפרטים קטנה יותר מאשר הפגיעה בתוצר (הפרטים יורדים במדרגות המס וגם במיסוי אחיד כמו מע"מ משום שהסכום האבסולוטי יורד כשההכנסה יורדת גם אם שיעור המס קבוע) – ובכך יש כדי למתן את הפגיעה בפעילות.
- בעת מיתון הפעילות יורדת, האבטלה עולה ולכן דמי האבטלה עולים, ובהם גם יש כדי למתן את מחזור העסקים.