השפעת מלחמות על הכלכלה

• החוקרים הניאו ליברליים אומרים שהיו חיים אומללים לאנשים במלחמה, אמרו לאנשים לקנות מוצרים כי עוד מעט לא יהיה.
• יכול להיות שיש עסקים שנהנים מהמלחמה, אולם יש וויכוח לגבי הטענה הזאת – שנולדה לאחר מלחמת העולם השנייה.

השפעת מלחמות על הכלכלה:

• אם יש מיתון – צריך להגדיל את הוצאות הממשלה: ע"י אגרות חוב למשל. השאלה מאיפה יגיע הכסף רלוונטית לתיאוריה הקנטיאנית, ולהשפעת המלחמה על הכלכלה.
• אם מלחמה גורמת לפעילות הכלכלית לרדת – אנשים פחות קונים ויותר קשה לייצא – הכנסות הממשלה מהמיסים יורדות. אולם, יש יותר הוצאות למרות שיש פחות הכנסות. לכן, יש סיכוי שהיא תיכנס לגרעון. ככל שהמלחמה מאלצת אותה להשקיע יותר בביטחון – יש יותר סיכוי שלמלחמה יהיו עלויות יותר גבוהות.
• יש כל מיני דרכים לממן מלחמה: הנפקת אגרות חוב כמו שעשו בארה"ב.
• השפעה תקציבית ישירה ודרכי המימון: אינפלציה, גרעון, מיסים.

1. אינפלציה: ימי תקן הזהב, מלחמת וייטנאם – אחד הדברים שהכבידו על כלכלת ארה"ב שהביאה לעליית האינפלציה. זה הביא לזניחת התיאוריה הקנטיאנית ועליית תיאוריית פרידמן.
2. גרעון: מלחמת העולם השנייה, מלחמת עיראק השנייה.

• כדי לממן מלחמה עושים דברים כדי לממן את החוב (של הרבה שנים) ואת הגרעון (בשנה הנוכחית)

3. מיסים: מלחמת קוריאה.

• במקרים רבים מאמצים את שלושת הכלים.

4. אחרי מלחמת יום כיפור – היו גם עלייה באינפלציה, גם עלייה בגרעון וגם עלייה במיסים. עד לא מזמן הממשלה שילמה על אגרות חוב מיום כיפור.
5. פגיעה ישירה בהון ובכוח העבודה.
6. השפעה על צריכה פרטית.
   1. כשיש מלחמה קונים פחות. בצוק איתן אנשים קונים פחות ולא הולכים לקניונים.
7. השפעה על הקצאת מקורות במשק.
8. עלות אלטרנטיבית של גיוס והשפעותיו על איכות השירותים הציבוריים.

• האנשים מפיקים את מוצר הביטחון, אך לא מפיקים מוצרים אחרים. איכות כוח האדם נפגעת כאשר החבר'ה מגויסים.

9. השפעה על איכות כוח העבודה והכשרתו.

• מה קורה לביטחון הפנימי כאשר הולכים למלחמה? אולי יש יותר פשע?

השפעות חיצוניות:

• השפעה על מחירי אנרגיה (משבר הנפט בשנות השבעים, עליית מחיר הנפט לאחר מלחמת עיראק). לפני המלחמה – מחיר הנפט מאוד נמוך.
• השפעה על המוניטין של המדינה: חיזוק או שחיקה בעוצמה הרכה. במחקר על הסנקציות ראינו שמידת הפופולאריות של מדינות משפיעה על יכולותיהן לעשות עסקים. מלחמה יכולה להעלות גם את העוצמה הרכה.
• התמחות.
• איך מוקצה כוח האדם והאם זה פוגע במשק?
• השפעה על מערכת בריאות, מערכות ביטוח, ביטחון פנים.
• ניסו לעשות מחקרים שבודקים עד כמה מידת הפרודוקטיביות של מי שהיה בעיראק נפגעת?

• אם מלחמה לא פוגעת בכלכלה – אז הדיון של קשר בין סחר למלחמה לא רלוונטי. מרבית המחקרים אומרים שמלחמה מסבה נזקים לכלכלה בטווח הקצר והארוך. הוויכוח הוא לגבי רמת הפגיעה – גם חוקרים קנסיאניים אומרים שזה ייפגע בכלכלה.
  • המדינה יכלה להוציא כספים על דברים יותר יעילים.
• מה קורה למידת הסיכון של המדינה בעיני השווקים? לאגרות חוב שלה?
  • ההיגיון אומר שכשיש מלחמה יש עלייה ברמת הסיכון, והשווקים יענישו את המדינה.

הוצאות הביטחון כחלק מהתל"ג:

• בהקשר האמריקאי, רואים כיצד תנודות במלחמה הקרה משפיעות על הכלכלה האמריקאית.
• כיצד הנרטיב שמלחמה היא דבר טוב לכלכלה – איך זה גרם לכך שארה"ב הגדילה את הוצאותיה בתחום הביטחון, ואיך זה השפיע על התנודות במלחמה הקרה.
• יש תנודות גדולות – רואים במלחמת קוריאה עלייה משמעותית של הוצאת הביטחון.

הוצאות הביטחון של ארה"ב במלחמה הקרה:

• אחרי מלחמת העולם השנייה יש ירידה משמעותית בהוצאות הביטחון. יש עלייה מסיבית בהוצאות במלחמת קוריאה, אשר במקביל יש התגברות של המלחמה הקרה.
• יש מחקרים שאומרים שהחשש מהוצאות צבאיות הובילה לאסטרטגיה של איום בשימוש בנשק גרעיני.