כעת נעבור לעסוק בכלכלה של הטווח הקצר (בניגוד לנושא הזדקנות האוכלוסיה שהיא רלוונטית לטווח הארוך). המשבר התחיל בשנת 2007 ונמשך כבר תקופה ארוכה יחסית, אולם עדיין מדובר בחלק ממחזור עסקים ארוך של מיתון. אמנם מדובר בקורס של מקרו שאמור לעסוק בתיאוריה כלכלית ואל במקרים ספציפיים, אבל בגלל אורכו וחשיבותו הרבה נעסוק בו במסגרת הקורס.
למה לעסוק במשבר הזה?
ניווט מהיר
מדובר בתופעה מקרו כלכלית נדירה מאוד – משבר בסדר גודל כזה קרה לאחרונה רק בשנות ה-30' של המאה הקודמת, בשפל הגדול, והיו לו גם השלכות חריגות ותגובות מדיניות חריגות גם כן. זהו מצב שבו המדיניות המוניטרית נתקלת בבעיה שכן לא ניתן יותר להוריד את הריבית– שזה הכלי המרכזי של המקרו כלכלה, והוא מעלה את השאלה האם ישנם כלים נוספים להתמודדות עם המשבר.
כמו כן, למשבר יש השפעות על הייצוא וכנראה גם על מחירי הדיור הגבוהים. בנוסף, חלק מצעדי המדיניות שננקטו לאחר המשבר הם צעדים שעד לפני כמה שנים נחשבו כמעט מוקצים כגון התערבות הבנק המרכזי ברכישות אג"ח בשוק ומט"ח בכמויות אדירות, הצלת פירמות, אמצעים קיינסיאניים של הגדלות הוצאה ממשלתית וכו'. המשבר העלה גם כן את נושא החשיבות של יציבות של המוסדות הפיננסים, כאשר לפני המשבר כמעט ולא עסקו בנושא זה בעבר (ואפילו נטבע המושג של macro prudential, כלי מדיניות שעוסקים ביציבות פיננסית).
מאפייני המשבר
- המשבר החמור ביותר מאז השפל הגדול
- הגיע לאחר כעשור של צמיחה מהירה ורצופה בכל העולם (ולא רק במדינות המפותחות)
- מתמקד במדינות המפותחות, ובעיקר בארה"ב – כאשר בעשרות השנים האחרונות המשברים היו בעיקר במדינות המתפתחות (דרא"מ, אסיה, רוסיה וכו').
- המשבר החל כמשבר פיננסי, בענף הנדל"ן, בארה"ב
- בשנה הראשונה למשבר לא הבינו את חומרתו, גודלו ומשכו (ייתכן שאם היו מבינים היו מצילים את ליהמן בראד'רס).
- בשיא המשבר היתה פגיעה קשה בפעילות הריאלית– בשנת 2009 התוצר העולמי ירד והתוצר ברוב המדינות המפותחות ירד (חריג מאוד).
- קריסה של הסחרהעולמי– יש שטוענים שמדובר בפגיעה הקשה ביותר אי פעם בסחר העולמי, הרבה יותר מהפגיעה בכלכלות המקומיות.
- פגיעה קשה במערכתהפיננסית העולמית וברוב המדינות המפותחות – מוסדות רבים קרסו או שנמנעה קריסתם רק בזכות הצלה ממשלתית.
- תגובת מדיניות אדירה וחסרת תקדים.
שלבי המשבר
- יולי 2007 – ספטמבר 2008: התפרצות משבר ה"סאב-פריים"
- תחושה ערב ספט' 2008 שהמשבר בשליטה. בישראל במהלך קיץ 2008 בנק ישראל העלה את הריבית ארבע פעמים, העלאה שמשמעותה מחשבה כי המשבר מאחורינו (במשבר מורידים ריבית).
- ספטמבר 2008: קריסת Lehman Brothers, בנק ההשקעות החמישי בגודלו
- בתגובת שרשרת נוצרה פאניקה נוראית במערכת הפיננסית בארה"ב והיא שותקה, חשש ממתן הלוואות, בנקים נוספים קרסו או עמדו על סף קריסה. כמה ימים לאחר מכן כש-AIG (שביטחה מכשירים פיננסיים בין היתר) כמעט קרסה והוחלט לחלצה בהשקעה של 85 מליארד דולר. שיא המשבר, עד סוף הרביע השני של2009-חשש מחזרה למצב של השפל הגדול.
- מהרביע השלישי של 2009 ועד היום- התאוששות איטית ומדורגת.
- ב-2010-2011: משבר היורו, לא קשור ישירות למשבר העולמי אבל הקצין את המצב וחשף את גודל המשבר במדינות ה-PIGS (פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד). כיום חושבים שכנראה משבר זה מאחורינו, אך באותה התקופה עלו חששות שגוש היורו יתפרק.
מדיניות מוניטרית
| Ms |
| M0 |
| i |
מאחר שהבנק המרכזי הוא שקובע את כמות הכסף, הכמות אינה תופעה של שיווי משקל אלא היצע הכסף קשיח לחלוטין.
| i* |
| Md |
כמות הכסף או ייצור הכסף הוא או על ידי הלוואות לבנקים המסחריים לתקופות של יום או שבוע, או על ידי מכירה או קנייה של אג"ח.
בהנתן Md ו- Ms נקבע שער הריבית. כך למשל הבנק המרכזי יכול להקטין את כמות הכסף ולהעלות את הריבית, או להגדיל את כמות הכסף (ע"י מתן הלוואות או מכירת אג"ח) וכך להוריד את הריבית. כלומר, הבנק מחליט איזו ריבית הוא רוצה ובהתאם מתאים את כמות הכסף. החשוב הוא שהבנק לא יכול לקבוע גם את כמות הכסף (Ms) וגם את הריבית (i), אלא רק את אחד מהם.