החוב של ארה"ב למדינות העולם

• סין בראש אחרי יפן. גם יצואניות נפט, ברזיל טאיוואן בריטניה ושוויץ הם הנושים. גם רוסיה אבל היא לא משמעותית.
• לסין יש טריליון דולר חוב לארה"ב.
• הסיפור הפשוט – אם לסין וארה"ב תהיה מחלוקת משמעותית עם ארה"ב – הם ייקחו את אגרות החוב וימכרו אותם. אם בבת אחת ימכרו כל כך הרבה אגרות חוב אמריקאיות – יהיה היצע גדול שלהן, המחיר יירד, ואז התשואה על אגרות החוב של ארה"ב תזנק. במילים פשוטות – כדי לגייס חוב, ארה"ב תצטרך לפתות את המשקיעים בריבית גבוהה. הם יצטרכו למכור את אגרות החוב שלהן במחיר יותר נמוך. אין מי שיקנה בבת אחת את אגרות החוב ולכן מחירם יירד, אבל גם תיק הנכסים של סין יירד.

האם סין יכולה להפעיל על ארה"ב מנופי לחץ פיננסים– דיון תיאורטי:

• דרזנר אומר שסין לא יכולה להשפיע באמצעות מנופי לחץ פיננסים על ארה"ב.
• "זה די קשה לנהל משא ומתן קשוח כאשר הסינים הם הבנקאים שלנו".
• הוא אומר שכאשר הוא מסתכל על ההיסטוריה, הוא מנסה לחלץ תנאים בהם מדינות כמו סין יכולים להפעיל לחץ פיננסי.

הדיון התיאורטי מציג חמישה תנאים להפעלת לחץ פיננסי יעיל:

1. היעדר אלטרנטיביות מצד מדינת היעד. לארה"ב כן יש אלטרנטיבות.
2. בניית קואליציות שיחסמו גישה למקרות מימון אלטרנטיביים:
   • האם סין יכולה לבנות קואליציה שתמנע מארה"ב מקורות מימון אלטרנטיביים? אם סין אומרת שהיא לא קונה יותר – האם היא תוכל ליצור קואליציה של שחקנים נוספים בשוק וקרנות הון ממשלתיות ומדינות – כדי לחסום את ארה"ב?
   • כותב המאמר אומר שאין לסין קואליציה כזאת. דרזנר אומר שאין אפשרות כזאת.
3. מקורות מימון אלטרנטיביים למדינה שמנסה להפעיל לחץ פיננסי. אם סין פוגעת באגרות חוב של ממשלת ארה"ב – האם זה פוגע בה בצורה המימונית בנתיבים אחרים? הכוונה היא שאם סין לא קונה אגרות חוב של ארה"ב – האם היא יכולה לקנות נכסים אחרים? התשובה היא כן.
4. היעדר יכולת תגובה מצד מדינת היעד- אבל, ארה"ב יכולה להגיב ולפגוע במקורות המימון של סין
5. משטר שער חליפין קבוע.
   • למדינות שהיה להן שער חליפין קבוע עם הצמדה לדולר או לזהב – הן היו יותר פגיעות ללחץ פיננסי. אם מדינה מקבעת את שער החליפין ומדינה מפעילה לחץ – יש חשש שהאמינות להיצמדות לזהב למשל תיעלם ותהיה ריצה לבנקים שירצו תמורה של הזהב.
   • ארה"ב פחות רגישה לטענת הכותב כי היא יכולה להדפיס דולרים.

לטענת כותב המאמר, אף אחד מהתנאים שהוצגו אינם מתקיימים ביחסים בין סין לבין ארה"ב. הדיון נועד להפחיד והוא לא בעל משמעות גיאו אסטרטגית. עפ"י המאמר האמריקאים לא ספרו את איומי הסינים.

יש חוקרים שאומרים שסין כן יכולה להפעיל על ארה"ב מנופי לחץ כלכלי. למרות זאת, החשש בארה"ב עולה הן כאשר סין מקטינה את רכישת אגרות החוב האמריקאיות והן כאשר היא מרחיבה אותה. יש חוקרים שחוששים מהלחץ שסין יכולה להפעיל על ארה"ב – כאשר סין מגדילה או מקטינה את קצב הרכישות.

יש הטוענים כי סין יכולה לנצל את יתרות המט"ח שלה בכדי לפגוע בארה"ב באופן הדרגתי – סין יכולה כל פעם למכור קצת, בצורה הדרגתית. סין כבר היום "מרוששת את השכנים שלה"– כבר היום היא עושה צעדים לא הוגנים מבחינת סחר והשקעות.

השימוש במטבע הסיני תופס תוצאה. אם הוא יהפוך להיות עוגן משמעותי – היא יכולה להיות מטבע אלטרנטיבי כאשר הן לא תלויים בדולר.

העלייה בהשקעות הסיניות מעבר לים יכולה לעזור לה לבנות קואליציות.

האם זה בסופו של דבר יגרום לה לבנות קואליציות? יש הרבה אנשים שמסתייגים מהפעילות של חברות סיניות בישראל – אחד החששות שהמחויבות של המשק הישראלי לסינים יחייבו אותנו לעשות דברים שהם נגד האינטרס האמריקאי. עולה השאלה אם רשת הסחר וההשקעות הסינית תאפשר לה ביחד עם עליית המטבע הסיני – – שיהיו לה קואליציות ודרכי מימון אלטרנטיביות – ואז היא תוכל להפעיל לחץ.

האם יתכן תסריט שבו סין מתנה חילוץ של מדינות בתמורה לוויתורים אמריקאים? כאשר יש משבר נזילות למדינה וצריך לחלץ אותה – כמו שחילצו את יוון: אז יכול להיווצר מצב שכשמדינות ייקלעו למשבר סין תציע לחלץ אותם בתמורה לכך שהיא תהיה יותר חייבת לה.

גישה אלטרנטיבית:

• ישנה גישה אחרת הטוענת כי ארה"ב צריכה לנהל מדיניות כלכלית נדיבה יותר כלפי סין. באמצעות שיתוף פעולה והכלת סין במוסדות הבינ"ל –כולם ירוויחו.
• שילוב גובר במוסדות כלכלים בינלאומיים יעמיק את מחויבותה של סין לפתיחותה של הכלכלה הבינלאומית. זה אינטרס של ארה"ב כיוון שזה יגרום לצמיחה כלכלית, יהיה טוב לכולם.
• לארה"ב יש אינטרס בעליית קרנו של המטבע הסיני ולכניסתו לסל שקובע את ה.SDR-
• התיאוריה המרכזית אומרת שאם יהיה סחר בין מדינות – יהיו פחות קונפליקטים.
• הנתונים של הסחר מתבססות על פירמות שעושות את העסקים.
• האם בעולם של היום, של הסטייט קפיטליזם, משמע שעסקים רבים בידי הממשלות – האם ניתן לקחת את התיאוריה ולהניב את אותן תחזיות? אולי יש הבדל שהאם הסחר וההשקעות והפתיחות מונעות ע"י מגזר עסקי, או ע"י מגזר עסקי שמונע ע"י ידיים ממשלתיות.

State Capitalism:

• עלייתו של ה- State Capitalism.
• עלייה בדומיננטיות של חברות ממשלתיות שמאמצות כללי התנהלות הדומים במובנים רבים להתנהלות של חברות פרטיות.
  • שולחים דירקטורים להרווארד לבי"ס למנהל עסקים, אולם בסוף בעלי המניות המרכזיים הם המדינה.
  • חברות אלו רוצות למשוך הון כמו כולם – אך האם ניתן ליישם את הדיון התיאורטי גם בחברות הללו? אולי השיקול הגיאו פוליטי יהיה חזק מהכלכלי? חברות רוצות להרוויח ויפעילו לחץ על הממשלה כדי שלא תילחם, אבל אולי כשהחברה בבעלות ממשלתית יהיה שיקול אחר?
  • האם הצמיחה הפנומנאלית יכולה להמשיך, או שהיא לא תמשיך בגלל שזה סטייט קפיטליזם שלא מונע ע"י יזמים אלא ע"י שוק מכוון.
• מתוך 10 החברות הגדולות שהן סטייט קפיטליזם ונשלטות ע"י מדינות – רובן סיניות.
• היעילות של חברות אלו בבניית תשתיות עשויה להעלות את האטרקטיביות של מודל ה- State Capitalism.
• החברות הללו מאמצות את המשחק הגלובלי. הממשלות מזמניות כניסה של הון והחברות מנסות להרחיב את פעילותן מעבר לגבולות המדינה.
• השאלה היא, האם חברות אלו אכן יצליחו לשחזר את צמיחתן גם בעתיד?