גלובליזציה וסחר לא מאוזן

  • לא ניצלו את הרבית הנמוכה בכדי להעניק הלוואת טובות– ברגע שיש ריבית נמוכה, זה אמור לעודד הלוואות שהן הלוואות טובות שממריצות את הכלכלה- בנקים צריכים לתת הלוואות שמעלות את הפריון, שיוצרות פיתוח בר קיימא. קיימת ביקורת מצד חוקרים קיינסיאנים, שאומרים שהממשלה היתה צריכה לעודד הלוואות טובות שינותבו לתשתיות, טכנולוגיה והגדלת פריון. לדוג', הממשלה היתה צריכה להוציא מכרזים לבניית כבישים ותשתיות- אנשים יוכלו לקחת הלוואה בריבית נמוכה ולזכות במכרז. חוקרים אחרים אומרים שדווקא בגלל שהממשלה התערבה ועודדה אנשים לקחת הלוואות, זה מה שיצר את המשבר- הממשלה היא זו שהקימה את סוכנויות משכנתאות.
  • כל זאת על רקע קיפאון ארוך טווח בשכר הריאלי ועלייה ברמות אי השוויון– יש חוקרים שטוענים שהדברים הם יותר עמוקים, ושהמשבר התרחש כאשר היה קיפאון ארוך טווח בשכר הריאלי, ועלייה ברמות האי שוויון. אותם חוקרים טוענים שכדי להבין את המשבר יש להסתכל על המקרו כלכלה, על התנאים הפונדמנטליים. בחירה של המקרו כלכלה מראה שהשכר הריאלי בארה"ב לא עלה משמעותית, למרות שהבטיחו שהגלובליזציה תעלה את השכר הריאלי. הטענה הקיינסיאנית אומרת שמה שקרה בפועל זה שהשכר הריאלי לא עלה, אבל בכל זאת יש צמיחה וצריך שאנשים יקנו דברים. איך מגשרים על הפער? בעזרת הלוואות. יש טענה שבועת האשראי היתה הכרחית כדי לממן את הצמיחה האמריקאית. הגלובליזציה נכשלה בלהעלות את השכר הריאלי (היתה אמורה לגרום לזה שאתה קונה יותר בזול אז השכר הריאלי עולה), גם כי הממשלה יצאה מהמשחק ולא התערבה, וגם כי גלובליזציה לא טובה לכולם.
  • ירידה בביקוש המצרפי העולמי– ישנה טענה שאותם תהליכי גלובליזציה לא באמת הצליחו להגדיל ברמה מספקת את הביקוש המצרפי העולמי. היתה תקווה שהגלובליזציה תגרום לגדילה בביקוש המצרפי עולמי וזה לא קרה.

הסברים אחרים:

  • גלובליזציה וסחר לא מאוזן הקטינה את היכולת לשלוט במדיניות המוניטרית.
  • עידוד מצד הממשלה לרכוש בתים.
  • בעיית סיכון מוסרי.

מדוע הגלובליזציה אשמה במשבר הפיננסי הקשה ביותר:

  • הגלובליזציה אחראית לירידת השכר הריאלי\לחוסר התאמה בין השכר הריאלי לבין הצמיחה– טענה זו גורסת שייצאו כל מיני מפעלים מארה"ב וחיסלו כל מיני תעשיות, אבל אותם אנשים שנפלטו מהתעשיות האלו לא נקלטו בתעשיות אחרות, ובסופו של דבר ברמה המצרפית איכות החיים של האנשים תעלה ורמת החיים תעלה, כי יהיו מי שירוויח, ומחיר המוצרים ירד, כך שכולם יפסידו. המרקסיסטים טוענים שהגלובליזציה זה תהליך שנועד להכניס קפיטליזם לכל מקום. המבקרים של הגלובליזציה, שאינם מרקסיסטים (בעיקר חוקרים קיינסיאנים), טוענים שהגלובליזציה לא ממשה את הציפיה של העלייה של השכר הריאלי- לפחות לא במדינות המפותחת. זה קרה בגלל שנתנו לאותה "יד נעלמה" לעבוד, ובגלל הדומיננטיות בשווקים הריאליים. התהליך של קליטה של אנשים בתעשייה חדשה אחרי הוצאת המפעלים לא התרחשה באופן טבעי- אותם פועלי צווארון כחול לא נקלטו בתעשיות שמעניקות משכורת זהה- לדוג' פועל מג'נרל מוטורס שעבר לעבוד בוולמארט לא קיבל את אותו שכר. הסיבה שזה קרה היא שהממשלה לא העניקה הכשרה ראויה לאותם פועלים והאמינה באותם גרפים אופטימיים. נוצר היצע גדול של פועלים פשוטים, אז השכר שלהם ירד.
  • הגלובליזציה אפשרה את אספקת הכסף הזול– הגלובליזציה והאמונה בפתיחות של שוקי הון והעברת כספים בצורה מהירה, אותה אמונה בהליכה לקראת ליברליזציה פיננסית, אפשרה את אספקת הכסף הזול. כל הזמן נכנס כסף לארה"ב מהשקעות זרות, כגון יפן, מדינות המפרץ וסין, שקנו אגרות חוב אמריקאיות. אותן מדינות גרמה לכך שמחיר אגרות החוב האמריקאיות עולה. היה ביקוש גדול למוצר של אגרות חוב, ולכן מחירן עלה. במונחים של אגרות חוב, ארה"ב יכלה לתת ריבית נמוכה למי שרצה הלוואה ממנה- כי כולם רצו את אגרות החוב של ארה"ב, אז היא לא צריכה להעניק ריבית גבוהה כי כל העולם גם ככה רצה את ההלוואות של ארה"ב ואת הריבית שהיא מעניקה. נכנס הרבה כסף למערכת הפיננסית, ולכן זה פוגע בערך הכסף, יוצר "כסף זול". אותו כסף זול שימש את המשכנתאות. הביקורת היא שזה גורם לתנועות הון חופשיות.
  • נוצר סחר לא מאוזן– יש להבין למה נוצר מצב שבו הגיע אותו כסף זול, אותה אספקה אדירה של כסף לארה"ב- איך נוצר המצב בו למדינות המפרץ, סין, רוסיה, ועוד היה כסף להשקיע בארה"ב. התופעה הזו נוצרה בגלל שבניגוד להרמוניה שרואים בגרפים, הגלובליזציה יצרה סחר לא מאוזן. יש מדינות שמייצרות הרבה לעולם, ומייבאות הרבה פחות- לדוג' גרמניה, סין, רוסיה בתקופה שמחירי הנפט היו גבוהים, אוסטרליה בימים שמחירי הנחושת היו גבוהים. לעומת זאת, יש מדינות שקונות הרבה מהעולם ולא מצליחות לייצר- לדוג' ארה"ב. זה קשור כי אם מסתכלים על יחסי הסחר מארה"ב אנחנו רואים שסין מוכרת הרבה לארה"ב, היא מקבלת הרבה דולרים, אבל היא לא קונה הרבה מארה"ב. זה יוצר מצב שנצברים המון דולרים במערכת הסינית. ברגע שממירים את אותם דורלים בכסף המקומי זה יכול ליצור בעיות ואינפלציה- נכנס הרבה כסף למערכת המקומית. מה שעשו הסינים ומדינות נוספות עם הדולרים האלו זה להחזיר אותם לארה"ב בעזרת קנייה של אגרות חוב אמריקאיות. כך למעשה הם לא מכניסים את הדולרים לתוך המערכת הפיננסית המקומית שלהם, הם קונים במקום זה אגרות חוב או נכסים לארה"ב- דבר שמכניס כסף לארה"ב. זה בעייתי כי זה גרם להרבה כסף לחזור לארה"ב, להוריד את הריבית וליצור את הבועה. נכנס יותר כסף לכלכלה האמריקאית שגרם לפעילות לא חכמה.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים
לפרסום כתבה באתר
מאמרים אחרונים
מורה פרטי לאנגלית בצפון

בין כלל המקצועות שאנו למדים בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים, בתיכון ואפילו באוניברסיטה, אנגלית הוא ללא ספק אחד המקצועות החשובים ביותר לכל מי שמבקש לבנות

קרא עוד »
פרוטסטנטיות

הסיפור השלישי והרביעי הם במובנים מסויימים העתק של הראשון והשני, וזה דבר נוסף המאפיין קבצי נובלות – מאפיין של מעגליות וחזרתיות – חזרה על אותם

קרא עוד »