אי אפשר להתעלם מכך שכוחה של סין עולה, אבל השאלה היא איזה מדד יותר רלוונטי. אם אתה מתעניין בכוח הייצור מדד PPP יותר מעניין, אבל אם אתה קונה נפט אתה קונה אותו בדולרים נומינלים ולא ב-PPP, ולכן במונחי עוצמה צריך לבדוק בדולרים נומינלים.
ארה"ב וסין: מקורות מיידים למתח על רקע כלכלי:
יש לנו מקורות מתח גם מערכתיים וגם מיידיים, אפילו אם קצב הצמיחה של סין יעצר- כי סין כן צומחת בשנים האחרונות. מקורות המתח הם:
- ההסבר של הריאליזם ההתקפי – משחק סכום אפס, כל התחזקות היא לטובת תקיפה. הריאליזם ההתקפי אומר שיש אנרכיה וחשש מהתקפה, וברגע שיש חשש מהתקפה הדרך הטובה ביותר למעצמה זה להיות הגמון עולמי. אי אפשר להיות הגמון עולמי כי ארה"ב היא כרגע ההגמון, ולכן מדינות שאינן ארה"ב משיגות הגמוניה אזורית, ובמקביל דואגות שאף אחת מהמדינות האחרות לא תשיג הגמוניה אזורית. התאוריה אומרת שבעולם אנרכי מדינה צריכה להשיג הגמוניה עולמית, ואם היא לא יכולה להשיג הגמוניה עולמית היא תשיג הגמוניה אזורית ותטרפד את הניסיון של שאר מדינות העולם להשיג הגמוניה אזורית. ארה"ב היא הגמון אזורי, והיא רוצה למנוע מסין להפוך להגמון אזורי באסיה כי אז סין תוכל לאתגר אותה.
המדינות רבות ברמה הכלכלית על מספר דברים שמשליכים על מריבות פוליטיות:
- חוסר איזון בסחר– סין מייצאת יותר ממייבאת.
- ארה"ב במשך שנים מאשימה את סין שאותו חוסר איזון בסחר, כלומר העובדה שארה"ב קונה יותר מסין ממוכרת לה ויש לה גירעון מסחרי כלפי סין, נוצרת בגלל מדיניות שער החליפין של סין- סין מפחתת באופן משמעותי וייזום את המטבע שלה, ומדיניות "ההקלה הכמותית" שמנהיגה ארה"ב. סין טוענת שגם ארה"ב מפחתת את המטבע שלה.
- החוב של ארה"ב לסין – נקודת סכסוך. סין מוכרת לארה"ב יותר מקונה, ונאגרים בה דולרים אמריקאים. היא מוציאה את הדולרים החוצה וקונה בעזרתם אגרות חוב אמריקאיות, כך שהיא הנושה השני בגודלו לארה"ב. נשאלת השאלה האם סין יכולה להשתמש בחוב שלא ארה"ב אליה ככלי נשק כלכלי-פוליטי.
- התנהלות בארגונים כלכליים בינלאומיים– לדוג' זכויות עבודה.
- מדיניות השקעות של קרנות הון ממשלתיות– חששות מפני כניסת השקעוותבכמותגדולה לארה"ב או למדינות אחרות- חברות אמריקאיות בסין לא מקבלות את אותו היחס שחברות סיניות מקבלות בארה"ב.
- גם לארה"ב יש השפעה רבה על סין.
מאזן הסחר של שתי המעצמות:
סין הורידה מכסים מאז שהיא הצטרפה לWTO, ונוצר היווצרות של גירעון אמריקאי מאוד גדול לסין במחירים שוטפים. ב-2008-2009 היה משבר כלכלי אז היה פחות רכישה של ארה"ב מסין, ולכן נוצר פחות גירעון אמריקאי כלפי סין ולכן מופיעה עלייה בשנים אלו. יש עלייה משמעותית ועקבית בגירעון האמריקאי. חלק נכבד מהגרעון האמריקאי – נובע מהסחר הלא הוגן עם הסינים.
מאזן הסחר ומשטר שער החליפין:
- האמריקאים טוענים שגדילת הגירעון שלהם מתרחשת בגלל התנהלות סינית לא הוגנת בנוגע למסחר חליפין. סין קיבעה את המטבע שלה בשנות ה-90 בשער של 8.3 יואן לדולר.
- בשנת 2004 כחלק מהוויכוח עם ארה"ב וכחלק מהתנאים לכניסת סין ל-WYO סין עשתה ייסוף למטבע שלה, חל שינוי במדיניות שער החליפין, אשר הובילה לתיסוף של כ-20% בשער המטבע.
- אך למרות זאת, גורמים אמריקאים מרבים לטעון כי ערכו האמיתי של היואן אמור להיות גבוה באחוזים רבים מערכו הנוכחי. זה משפיע כי סין מוכרת מוצר סיני, מקבל עבורו דולר, ומקבלת עבורו יותר יואן ממה שהיא אמורה לקבל, זה גורם לכך שהכלכלה הפנימית שלה חזקה יותר ממה שהיא אמורה להיות.
- בגלל שמדינות אחרות באזור בעלות הרצון להתחרות מול סין, הן גם מפחתות את המטבע שלהן, ויש השפעה על מדיניות שער החליפין באזור סין.
- יחד עם זאת, ישנם מחקרים רבים שטוענים כי מדיניות שער החליפין מהווה מרכיב פחות משמעותי בשנים האחרונות בגרעון הסחר.
- בשנתיים האחרונות סין חוותה בריחת הון שהחלישה את המטבע.
- הממשלה הורתה על מכירת דולרים בכדי לחזק את ערך היואן– סין קנתה יואנים וחיזקה את המטבע שלה- אי אפשר לומר שהיא באופן עקבי מפחתת את ערך המטבע שלה.
השפעות על כלכלת ארה"ב:
- ישנן הערכות שונות באשר להיקף המשרות שארה"ב איבדה בשל הסחר מול סין.
- אפשר לראות כי היקף משרות היצור ירד משמעותית מאז כניסתה של סין ל-WTO ועקב התעצמות הגלובליזציה. עם זאת קשה לדעת באיזה כיוון הקשר, וצריך לבדוק גם את השפעת הטכנולוגיה בנושא. לא יודעים מה המקום לשינוי.
- ישנם מחקרים שטוענים כי הסחר מול סין אחראי רק לכ-40% מהירידה במשרות היצור, ויש עוד הסברים לנושא.
- מחקרים אחרים טוענים כי אם גרעון הסחר יתאזן, ארה"ב תזכה בעוד כ-3 מיליון משרות יצור.
וויכוחים על הגדרת אופי כלכלת סין:
- סוגיית משטר שער חליפין מעיבה על יחסי סין-ארה"ב.
- דווקא בגלל שסין הוגדרה כמדינה יותר נמוכה, בחודש דצמבר סין דרשה מארה"ב ומהאיחוד האירופי להיכלל כ"כלכלת שוק" Market Economy על פי כללי ה-WTO- כלומר היא קבלה יחס נוח כי לא מוטלים עליה קנסות מסוימים. ארה"ב אמרה שאם סין רוצה לקבל מעמד של כלכלת שוק, היא צריכה לעמוד בתנאים מסוימם שהיא לא עומדת בהם.
- בסמיכות להצגת הדרישה, סין הטילה חסמים נוספים בפני יבוא מכוניות מארה"ב.
- ארה"ב הגיבה בהעלאת מכסות הדגן מול סין במסגרת ה- WTO.
- טענות אמריקאיות על מדיניות השקעות לא הוגנת מצד סין.
מכסים של ארה"ב כלפי סין:
ארה"ב מטילה מכסים בגלל שסין מתנהגת בצורה לא הוגנת.