פרדוקס סנט פטרסבורג

באיזה מקומות בעולם קורים דברים כמו בדילמת האסיר? שימוש בסמים (זה יכול לשפר את היכולות של לאנס ארמסטרונג אבל זה אסור ויכול להזיק לו בתחרות), מלחמה בין מדינות ועוד.

נותנים את המשחק למחשבים – המחשב "האלטרואיסטי" ביותר זה שמצליח הכי הרבה.

משחק האולטימטום גם נוסה בהרבה ניסויים בוריאציות שונות – כמשחק הדיקטטור (חייבים לקבל), משחק האמון (מה שנותנים לשחקן השני מוכפל פי 3 ואז מחליט כמה להחזיר לשחקן הראשון) ועוד.

The centipede game– כמו משחק העוגיות שלמדנו עליו. הש"מ קורה בצעד הראשון כאשר זה (2,0) למרות שזה מגוחך ובפועל מה שקורה זה שאנשים עוצרים קרוב ל100 סנט או קצת קודם. למה זה עוד קורה? הסכומים פה מאוד נמוכים, לא איכפת להם לסכן אותם. על מנת להגיע לשיווי משקל צריך ללמוד אינדוקציה לאחור – וכנראה שהרוב המוחלט של אנשים לא למדו את זה ולכן לא יכולים להגיע אליו.

פרדוקס סנט פטרסבורג – ניסוי של ברנולי ב1738. מטילים עד שמקבלים עץ. על כל פלי שמקבלים מקבלים דולר, ובעץ מפסיקים. כמה אנשים ישלמו על מנת בכלל להשתתף במשחק? נסתכל על התוחלת.

התוחלת היא:

כלומר התוחלת היא אינסוף– אז אנחנו מוכנים לשלם כל סכום בעולם כדי לקבל את זה. אבל למה אנחנו מוכנים לשלם רק סכום קטן יחסית (דולר או 2)? אולי כי אנחנו מסתכלים על השונות (סיכון מאוד גבוה), זה כי אנחנו מסתכלים על התועלת שלנו מכמה שנרוויח ולאו דווקא מהתוחלת. זה תלוי גם כמה אנחנו אוהבי סיכון.

הפרדוקס של אלה Allais– מה אנחנו מעדיפים – לקבל מליון דולר בוודאות או מליון דולר בהסתברות של 89% כלום באחוז 1 או 5 מליון ב10 אחוז?

לקבל כלום ב89% ומליון ב11% – או כלום ב90% ו5 מליון ב10%.

רוב האנשים בוחרים את האופציה הראשונה בשניהם או את השניה בשניהם.

הגרלות הן ב"ת אחת השניה – אם מוסיפים סכום בשני הצדדים זה לא אמור להשפיע על ההחלטה שלי. הפרדוקס של אלה לא עונה על זה, אנשים משנים את ההחלטות שלהם ברגע שמוסיפים סכומים לשני הצדדים.

למה שאנשים יעדיפו לקחת את האופציה הראשונה בהגרלה הראשונה? כי הם מפחדים מהאופציה שהם לא יקבלו כלום. יש לנו בעיה קשה עם לתפוס אחוזים קטנים (כמו ההבדל של האחוז אחד בהגרלה השניה).

הפרדוקס של אלסברג – כמו הפרדוקס של אלה אבל שמפרקים אותו ל2 דברים.

Endowment effectאנשים מוכנים לשלם יותר עבור משהו שהוא שלהם מבחינת שייכות, אם בית הוא שלי אני מעריכה אותו יותר מבתים של אחרים. דן אריאלי עשה ניסוי כזה עם ספלים – חצי מהכיתה קיבלו ספלים וחצי לא. אלו שקיבלו – היו צריכים להגיד בכמה הם מוכנים למכור את הספלים ואלו שלא קיבלו אמרו כמה הם היו מוכנים לשלם עבור ספל כזה.

האם כדאי לתת לאנשים בונוס בתחילת השנה ולקחת חלק בסוף אם לא עבדו טוב, או לתת בסוף השנה לפי כמה שהם עבדו? עדיף לתת בהתחלה כי אז אנשים יפחדו לאבד את זה.

עד כמה אנשים היו מוכנים לשלם על מנת לבטל את הסיכון של 0.001 אחוז כדי לא לקבל סרטן? ועד כמה אנשים היו מוכנים לקבל על מנת להוסיף 0.001 אחוז סיכון כדי שהם יקבלו סרטן?

אנחנו לא באמת מבינים את האחזוים הקטנים האלה, קיימת א-סימטריה בין להרוויח ולהפסיד – אנשים הרבה יותר שונאים להפסיד.

הטיית סטטוס-קוו– העדפה לא רציונלית להשאיר דברים כמו שהם. ההעדפה היא להשאיר דברים כמו שהם ולא לשנות. כמו הניסוי עם התרומת איברים – אם הברירת מחדל זה שלא תורמים את האיברים התרומת איברים במדינות האלה יחסית קטנות. אם הברירת מחדל היא שכן תורמים – אז הרוב המוחלט כן תורמים.

Framingבדרך כלל כשרואים 19.99 זה נתפס כפחות מ20.

2 תחנות דלק – באחת מוכרים דלק ב1.6 לליטר ואם משלמים במזומן מקבלים 10 סנט הנחה לליטר. בתחנה שניה משלמים 1.5 דולר לליטר, אבל משלמים קנס של 10 סנט אם משלמים באשראי. זה בעצם אותו הדבר אבל עדיפה האופציה הראשונה כי אנחנו נותנים הנחה ולא קנס.

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים
לפרסום כתבה באתר
מאמרים אחרונים
מורה פרטי לפיזיקה

אם יש מקצוע אחד שמעטים התלמידים שמעידים על עצמם שהם אוהבים אותו, הרי שזהו מקצוע הפיזיקה. ככלל, פיזיקה הוא מקצוע מעניין אותו, מאתגר מאוד וכזה

קרא עוד »