מתי סנקציות מצליחות?

 

  • אם רוצים לדעת מתי סנקציה מצליחה, צריך לבדוק מתי היא מטילה נזק ממשי. הטענה כיום היא שככל שהתלות של מדינת היעד בסחר עם המדינה השולחת (שולחת סנקציות) גבוהה יותר כך גדלים הסיכויים להובלת מדינאות כלכלית מוצלחת. לדוג', אם האיחוד האירופי יטיל סנקציות על ישראל זה מאיים יותר מאשר אם מצרים תטיל סנקציות על ישראל.
  • מצד שני, עלייה בעומק תלות הגומלין הכלכלית תסב נזקים גבוהים גם למדינה השולחת, ולפיכך היא לא תמהר להוביל מדיניות שכזו בכדי להשפיע על קונפליקטים שבהם היא לא מעורבת. לדוג', סנקציות אמריקאיות על סין יפגעו מאוד בסין, אבל יפגעו גם בארה"ב, ולכן הסיכוי שמדינה עם תלות גבוהה, כמו ארה"ב, תטיל סנקציות על סין, ירד.
  • לא תמיד החשיבות הכלכלית קשורה דווקא לסוגיות מאקרו, לא תמיד סוגיית המאקרו מלמדת על היקף תלות הגומלין. גם לסוגיות מיקרו יכולות להיות חשיבות רבה. מחקרים אמפיריים אומרים שכשרוצים לבדוק מתי הסנקציות יצליחו צריך לבדוק את היקף הסחר בין 2 מדינות. עם זאת, חשוב לזכור שיש הסתייגות מכך- גם אם הסחר בין 2 המדינות הוא שולי, אבל הוא מתבצע בתחום משמעותי כמו טכנולוגיה\נפט, תלות הגומלין עולה.
  • חשוב לבחון גם את מידת העניין של קבוצות אינטרס במדינה השולחת – אם הסחר בין 2 המדינות לא משמעותי, אבל אם הסחר יפסק תהיה קבוצת אינטרס חזקה שתפגע, יכול להיות שהסנקציות יהיו מוצלחות יותר.
  • החשיבות שהמדינה השולחת מייחסת לוויתור הנדרש ממדינת היעד מסבירה את נטייתן של מדינות ליישם סנקציות, וכן את סיכויי הצלחתן של הסנקציות. כלומר, כשמדינה A שולחת סנקציות למדינה B, והיא מאמינה שהסנקציות האלו יעזרו לה, היא תייחס חשיבות גבוהה יותר לסנקציות, ובכך יגבר סיכוי ההצלחה של הסנקציות.
  • כאשר מדינת היעד מאמינה כי שינוי המדיניות אותו היא נדרש לערוך נוגע באינטרסים חשובים של המדינה השולחת, גוברים הסיכויים שהיא אכן תענה לדרישות המדינה השולחת.
  • Sanctions imposed on Russia over its annexation of the Crimean peninsula had done meaningful harm to the economy, but that it was a price worth paying (Medvedev, 2015). מדבדב בעצם טוען כי לסנקציות על רוסיה אין השפעה בגלל יכולת ייצור עצמי, סוג סחר נוסף מלבד האירופאי וקיימים תחליפים. בהמשך הבינו כי יש לסנקציות השפעה (ניתן לראות כי הרובל ירד מאוד), אך רוסיה מוכנה לספוג זאת.
  • מחקרים נוספים הוכיחו כי כאשר מדינת היעד והמדינה השולחת הן בנות ברית עולה הסבירות שמדינת היעד תשנה את התנהגותה כתוצאה מהסנקציות. אם בוחנים את כל האפיזודות של הסנקציות מ-1900 עד היום, כ-20% מהסנקציות שמדינה A הטילה על מדינה B, היו במקרים של מדינות בנות ברית. אותן סנקציות הצליחו בשיעור יותר גבוהה מסנקציות שהוטלו בין מדינות שאינן בנות ברית. כאשר מדינות מטילות סנקציות על בת בריתה, סביר יותר שיהיה הצלחה לסנקציות. בין בנות ברית הרבה פעמים סנקציות כן מצליחות. גם בנות ברית במדינה אחת יכולות להטיל סנקציות על בנות בריתן בתחום אחר.
  • סיכוי ההצלחה של יישום מדינאות כלכלית בין מדינות יריבות קטנים, הואיל ושני צדדים יריבים מצפים לעימות עתידי ומשום כך מערכת שיקוליהן מתמקדת בהשגת רווחים יחסיים ובבניית מוניטין. יש שיקולי מוניטין, מאבקי עוצמה בין מדינות יריבות, ולכן הטלת סנקציות בין יריבות לא עובדת.
  • בנוסף, מדינות דמוקרטיות יותר רגישות לסנקציות, שיעורי ההצלחה של סנקציות עולם כשהם מכוונות כלפי דמוקרטיה.
  • מרבית הסנקציות מתבצעות באופן חד צדדי, וזה מוביל את השאלה האם זה חכם לפעול באופן חד צדדי, או האם יותר חכם להטיל סנקציות דרך האו"ם. ישנו ויכוח לגבי השפעתם של ארגונים בינלאומיים על הצלחת הסנקציות, מידת ההצלחה של סנקציות שהוטלו ע"י ארגונים בינ"ל.
  • מצד אחד, ברגע שיוצרים קואליציה של מדינות באו"ם שמטילות סנקציה, זה מקטין את היכולת של המדינה שסופגת את הסנקציה למצוא מדינות אחרות שיסחרו עמה. שיתוף פעולה בינלאומי מגביר את היעילות של סנקציות כיוון שהוא מקטין את היכולת של מדינת היעד למצוא תחליפים.
  • מצד שני, הצורך להשיג הסכמה בין חברות הארגון מרכך לעיתים את צעדי הענישה.
  • שיתוף פעולה בינלאומי הרבה פעמים מציג איתות לחברות מסחריות, והוא יגרום להן להקטין את הקשרים הכלכליים עם המדינה שנתונה לסנקציות. בעצם הרבה פעמים מטילים במועצת הביטחון של האו"ם סנקציות על המדינה, ויש חשש שהסנקציות לא משפיעות. יחד עם זאת, גם אם הסנקציות עצמן לא משפיעות, חברות בינ"ל אחרות יכולות להעדיף לא לסחור איתם בגלל הסנקציות שמוטלות עליהן.
  • חברות באותו ארגון בינלאומי יכולה לעזור למדינה שמטילים עליה סנקציות, יכולה להטיל מגבלות חוקיות על ישומן של סנקציות כלכליות. יתכן שאם 2 מדינות חברות באותו ארגון בינ"ל, יתכון שהן לא יכולות להטיל סנקציות זו על זו. לדוג' לארגון הסחר העולמי ישנו סעיף B21 בחוקה, אשר אומר שניתן להפר את עקרון "מדינה מועדפת" במידה ומדינה מסוימת מהווה איום. אך כמו כן לא ניתן לסמן מוצרים (כמו מוצרים מהשטחים), כל עוד לא סומנו כלל המוצרים מאותו הסוג בעולם.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים
לפרסום כתבה באתר
מאמרים אחרונים
מורה פרטי לאנגלית בנהריה

בין כלל המקצועות שאנו למדים בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים, בתיכון ואפילו באוניברסיטה, אנגלית הוא ללא ספק אחד המקצועות החשובים ביותר לכל מי שמבקש לבנות

קרא עוד »
מורה פרטי לאנגלית בבת ים

בין כלל המקצועות שאנו למדים בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים, בתיכון ואפילו באוניברסיטה, אנגלית הוא ללא ספק אחד המקצועות החשובים ביותר לכל מי שמבקש לבנות

קרא עוד »
השפעת מלחמות על הכלכלה

החוקרים הניאו ליברליים אומרים שהיו חיים אומללים לאנשים במלחמה, אמרו לאנשים לקנות מוצרים כי עוד מעט לא יהיה. יכול להיות שיש עסקים שנהנים מהמלחמה, אולם

קרא עוד »