ממד הדומסטי בתוך המדינה

טענות אלו מוצגות גם ע"י חוקרים ליברליים וגם ע"י חוקרים מרקסיסטיים.

ישנה טענה כי בעידן גלובלי הטיעונים המוצגים בסעיפים הקודמים פחות רלוונטיים, ששיקולי מונופול הם פחות רלוונטיים בעולם הגלובלי. זה פחות רלוונטי בעולם גלובאלי כי יש כ"כ הרבה חברות רב-לאומיות שפועלות בכ"כ הרבה מקומות ותחומים, ולכן פגיעה בחברה אחת במקום אחד לא תהווה סיכון ופגיעה כלכלית גבוהה כ"כ עד שצריך להגיב בתגובה קיצונית.

יש להתייחס לא רק למונופולים, אלא גם לממד הדומסטי בתוך המדינה:

כיום גם הספרות הליברלית אומרת שהם לקחו יותר מדי את הטענה הריקרדיאנית שסחר עושה טוב למדינות, בצורה שמספיקה לכך שמנהיג ירצה לשמר את הסחר. נניח ונקבל את הטענה הריקרדיאנית המתקדמת, שאומרת שסחר מקדם את הרווחה המצרפית ב-2 המדינות, הולך וגוברת הגישה שאומרת שצריך לתת את הדעת לקבוצות השונות שנהנות ונפגעות מהסחר. אם יש כמה קבוצות אינטרס שנפגעות מסחר, ויש להן כוח פוליטי או אלקטורלי, אפילו אם ברמה המקרו-כלכלית הסחר טוב למדינה, הן יפגעו ביחסי המדינה והסחר. במילים אחרות- יש היום יותר הכרה בספרות שצריך לתת יותר ויותר מקום לשיקולים דומסטיים של קבוצות אינטרס כלכליות פנים מדניות, ולבחן מי נהנה מהסחר.

  • בעוד שסחר משפר על פי התיאוריה הליברלית את הרווחה המצרפית, הוא בהחלט עלול לפגוע באינטרסים של קבוצות אינטרס שונות.
  • קבוצות האינטרס שנהנות מהסחר יתמכו ביחסים טובים עם שותפות הסחר, אך קבוצות אינטרס שנפגעות ממנו עלולות לקרוא לערעור היחסים עם אותן שותפות הסחר.
  • היכולת של גלובליזציה לתרום לשלום תלויה באופן שבו היא משפיעה על קבוצות האינטרס השונות.
  • לקהילה הפיננסית ישנו מעמד מיוחד במדינות קפיטליסטיות. ישנה טענה כי הקהילה הפיננסית נוטה לתמוך בשלום, כי מלחמה פוגעת במניות. זה נכון שקהילה פיננסית יכולה להנות משלום, לדוג' חתימת הסכם אוסלו הצמיח מניות בשוק ההון הישראלי, אבל זה שנוי במחלוקת האם יש מקרים מובהקים בהם אנשי פיננסיים לחצו על הממשלה לא להלחם. לדוג', במלחמת עיראק-ארה"ב ב-2003, אין קהילה פיננסית שלחצה לא להלחם.

ביקורת פנימית בקרב הליברליים:

חוקרים ליברליים מתווכחים ביניהם איזה צלע במשולש הקיינסיאני חזקה יותר, מה מוביל לשלום.

  • הסברים ליבראליים אחרים לקשר השלילי בין פתיחות לבין קונפליקטים.
  • ויכוח באשר למכניזם השונים. יש את הטיעון של עלויות אלטרנטיביות, טיעון של איתותים, טיעון ניאו-פונקציונלי של קהילות והתקרבות.
  • כיום יש יותר נטייה וניסיון להתמקד בסחר במוצרים ספציפיים. בדיקה האם יש הבדל בין סחר בנפט לסחר בחולצות – לא כל סחר מקדם שלום, אלא סוגי סחר ספציפיים.
  • ישנם חוקרים שמציעים להתמקד בהגבלות על הסחר ולאו דווקא בנפח הסחר: הגבלות על הסחר מגדילות את הסבירות למדיניות ממשלתית תוקפנית. יש חוקרים שטוענים שמידת הפתיחות לסחר או נפח הסחר הם לא המשתנים החשובים ביותר ביחסים בין מדינות, אלא מה שחשוב זה מידת ההגבלות על הסחר, רוח התקופה ביחס לסחר. כאשר המחקרים האמפיריים מראים שיותר סחר=פחות מלחמה, יש חוקרים שקוראים תיגר על זה ואומרים שמה שמשפיע על החסר זה השיח העולמי, הקשר החשוב הוא בין המדיניות לבין נטייה לשלום ומלחמה, ואם אנחנו חיים בתקופה של מלחמה או בתקופה של שלום. יכול להיות הרבה סחר, כמו בתקופה לפני מלה"ע, בה אפילו שהיה מדיניות פרוטקציוניסטית היה הרבה סחר – מה שחשוב זה המדיניות ולא היקף הסחר.

 

סיכום שיעור 3 – ביקורת הריאליזם והמרקסיזם ומלמות העולם, 26.3.17:

ביקורת הריאליסטים והניאו-ריאליסטים:

  • אין קשר בין עומק תלות הגומלין הכלכלית בין מדינות לבין יחסיהן הפוליטיים.
  • הנחת הרווחים היחסיים – מי שמרוויח זה בהכרח על חשבון מדינה אחרת, משחק סכום אפס. יש אינטרקציה בין מדינות, הגדלת השפעה של מדינה אחת בהכרח יפגע במדינה השניה. לפי הנחת הרווחים היחסיים, עולההמסקנה שיחסי סחר הם מקור לקונפליקט– תלות גומלין עמוקה מהווה מקור לקונפליקטים, זאת מכיוון שע"פ החוקרים הריאליסטיים הרווח היחסי הוא הקובע, ואז מאזן לא יציב יוצר סכסוכים (אם יש פחות חיכוך יש פחות סיבות "לריב"). פחות גלובליזציה=פחות סכסוכים.
  • גם בעולם של רווחים מוחלטים הסחר יכול לגרום לסכסוכים– אם נתיר רגע את ההנחה הריאליסטית הקלאסית של רווחים יחסיים ומשחק סכום אפס, ונניח שיש רווחים מוחלטים ושני הצדדים נהנים. גם בעולם שבו אין מונחי עוצמה, אלא רק מונחי כלכלה- גם בו יש סכסוכים, כי אינטרס של צד אחד זה מחיר גבוה (להרוויח במכירה) ואינטרס של צד שני זה מחיר נמול (לקנות בזול), ואז יתחיל מריבות.
  • "מלחמת מטבעות" – כל מדינה מנסה להוריד את ערך המטבע שלה, מכיוון שפיחות מיטיב עם הסחר. נקרא תחרות פיחות, ומוכיח כי תמיד יש עוד מקום למניפולציות.
  • מדינות עודף ומדינות גירעון –קורה ללא קשר לעוצמה, נובע בדרך כלל ממדיניות סחר לא הוגנת. יש מדינות שנמצאות תמיד בעודף, ומדינות שתמיד בגירעון. לדוג'-גרמניה מוכרת יותר לארה"ב ממה שהיא קונה ממנה.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים
לפרסום כתבה באתר
מאמרים אחרונים
מורה פרטי לאנגלית במודיעין

בין כלל המקצועות שאנו למדים בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים, בתיכון ואפילו באוניברסיטה, אנגלית הוא ללא ספק אחד המקצועות החשובים ביותר לכל מי שמבקש לבנות

קרא עוד »
בדק בית בדרום

במידה והחלטתם לרכוש דירה חדשה או אפילו להשכיר דירה באזור הדרום, הדבר המומלץ ביותר יהיה לבצע בדק בית לדירה על מנת שתוכלו להיות בטוחים כי

קרא עוד »