מחקר של האטי

מחקר של האטי – מחקר שנעשה באוסטרליה בדק מחקרי מטה-אנליזה (לקחת נגיד כמה עשרות מחקרים ומבצעים איזה מכנה משותף יש לכל המחקרים האלה ולאיזה מסקנה הם מגיעים). הוא בדק כ800 מחקרים (כרבע מליון תלמידים).

הוא טוען שכולם יכולים להעלות את רף הלימודים, כל מורה שאומר שאי אפשר – צריך ללכת.

הוא מצא גורמים מסבירים:

  1. מבניים – להקטין את הכיתות, בתי ספר דתיים, תקציבים וכו' – כל אחד מהדברים הללו לא השפיע יותר מ0.4
  2. סביבת הילד – נישואין\גירושין של הילדים, דיאטה, שינה, סכרת וכו' – קשה למצוא השפעה שלהם
  3. השפעה של תוכניות הלמידה – למידה אינטראקטיבית וכו', גם לא חשובים.
  4. טכנולוגיות – מחשבים בכיתות, למידה ממוחשבת וכו' – גם לא משפיע.

ה4 הראשונים לא באמת חשובים ואין להם באמת השפעה אבל אפשר למדוד אותם.

דברים שכן משפיעים:

  1. מומחיות מורים, ועבודת צוות שלהם להבנת ההשפעה שלהם על התלמידים (מה זה השפעה?)
  2. להבין מה התלמידים כבר יודעים ומה הם עוד צריכים לדעת
  3. להראות לתלמידים איך הצלחה נראית עוד לפני תחילת המטלה – לתת להם תחושה מחווית ההצלחה.
  4. משוב של מורים על עצמם

הוא בדק 6 גורמים מסבירים, כאשר 0.4 זה הPVALUE של הגורם:

  1. הילד – השגים קודמים, תפיסה עצמית, משקל לידה ועוד. חלקם משפיעים מאוד וחלק לא משפיעים – כמו למשל מגדר, דיאטה וכו'
  2. הבית – גם דברים לא משפיעים (מבנה משפחה, טלוויזיה, תוכניות רווחה) ודברים משפיעים (מעורבות הורים, אווירת בית) – כלומר לא המצב הכלכלי אלא האווירה בבית.
  3. בית הספר – משפיעים – תוכניות מואצות, למידה בקבוצות, גודל בית ספר ודברים לא משפיעים – גודל כיתה, תוכנית העשרה, תוכניות אינטגרציה ועוד
  4. להשלים!
  5. מורים – המורים + גישות ההוראה. מה הופך מורים למורים מומחים? לקבל הדרכה ולנתח צעד צעד איך הלמידה השפיעה על הילד. המורה בארץ וברוב המקומות בעולם הם בודדים – אף אחד לא נותן להם ביקורת אמיתית על השיעור אלא רק משוב ע"י המנהל שלא באמת מכיר. מומחה זה לאו דווקא תואר אלא יודע לבחון את העשיה שלו על התלמידים.

יש לקחת את המחקר בעירבון מוגבל ולהבין את המגבלות שלהן, אבל כן להבין שהמסקנה העיקרית – זה גם הילד עצמו אבל גם המורים מבחינת גישת ההוראה.

גודל כיתה – נקבל תוצאות שונות עבור ניסוי תאורטי וניסוי אמפירי. התוצאות כולן הן מהשטח, אבל זה תלוי בסוג הניסוי שנריץ.

לכל ניסוי היה גורם אחר שהסביר את הצלחת התלמידים.

כיתות קטנות יתנו קשר אישי עם הילד למורה, אבל צריך שיהיו גם מורים טובים (מורים לא טובים לא יהיו טובים גם בכיתות של 10 אנשים). כיתות קטנות מידי הן גם לא טובות מספיק.

אולי קיימים דברים שהם יותר זולים מצמצום גודל כיתות והאפקט שלהם יותר חזק – למשל פיצול כיתות לתרגולים באמצעות סייעת. אולי עזרה של תלמידים בכיתות ו' עם תלמידים בכיתות א' (למידת עמיתים) וכו'.

ממצאים אמפירים על גודל כיתה – ב1903 קשר ישיר בין הישגי התלמידים לגודל הכיתה בלשון וחשבון.

מחקר על גם במינסוטה – לא נמצא קשר ישיר בין צורת ישיבה וגודל קבוצה ליכולת לזכור סיפור.

ב1959 וב1996 צמצמו גודל כיתות ולא ראו שיפור בהשגים.

מחקרי עלות-תועלת הראו שהעלות גדולה מהתועלת של גודל כיתה.

אין מסקנות חותכות בנושא –יש לחץ אדיר מכל הכיוונים של מורים, הורים, משרד החינוך ועוד. מה שכן אפשר לומר זה שלצמצם כיתות בחטיבות הצעירות השפעה חיובית ארוכת טווח על השגים קוגניטיביים. בנוסף מעמד סוציואקונומי של ההורים כן משפיע לטובה.

ממוצע גודל כיתות – ממוצע כללי 27.4, יסודי – 27, חטיבה – 30.5, תיכון – 26.5 . שיעור הכיתות מעל ל36 תלמידים – חטיבה 38.7%, תיכון – 21%, יסודי – 12.4%.

מדיניות היותר – יותר תקציבים, יותר סטודנטים, שכר גבוה יותר למורים וכו'. מדיניות התמריצים – תמריצי ביצוע גבוהים יותר, תחרותיות, ביזוריות, מעורבות קהילתית וכו'.

תקציב הממשלה הוא הוצאות + הכנסות שלה.

תקצוב – משאבים במחסור, שימוש בחלופות שונות, מבטא קבלת החלטות וסולם עדיפויות של הממשלה

וילדבסקי – תקציב הוא הקשר בין היעדים לכמות המשאבים הדרושה לביצועם

מבנה התקציב מעוגן בחוק, וחוסר תכנון לטווח הארוך הופך את התהליך למו"מ פוליטי. בעיות – חוסר שקיפות מצד הממשלה, נגרר יותר זמן ממה שצריך. בפועל האוצר אחראי על התקציב – מה שמונע הפרדת רשויות.

לכל עשייה יש עלות, ולכן חייב להיות קשר בין עשייה לתקציב.

האם לאפשר להורים בישוב אינטרגטיבי להקים בית ספר דמוקרטי? האם זו שאלה תקציבית או ערכית? האם אפשר להפריד בניהם? האם זה ישפר את המצב החברתי?

קלדור – שיפור הוא כזה שאם הרווח ממנו לפי הערכת המרוויחים גדול מההפסד שלו לפי הערכת המפסידים.

תקציב גרעוני הוא גם מאוזן, כי מתבססים עליו כשקובעים תקציב.

מדיניות פיסקלית – לייצר בעזרת תקציב (מיסים), מדיניות מוניטרית – לייצב באמצעות כסף (ריבית).

היא תעלה שאלות חזרה לאתר.

שוק חופשי הוא בעל תחרות משוכללת. לא לקונה הבודד או למוכר הבודד יש השפעה על המחיר או הכמות. רק הביקוש הכולל גורם לשנות את מחיר המוצר. יש לו השפעה כשהוא מתאגד. כל התאגדות מפרה את תנאי היסוד של קיומו של שוק חופשי. גם במדינות הקפטליסטיות ביותר יש התערבות ממשלתית כלשהי.

למדו על אוליגופול ומונופולים.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים
לפרסום כתבה באתר
מאמרים אחרונים
מורה פרטי לאנגלית ברהט

בין כלל המקצועות שאנו למדים בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים, בתיכון ואפילו באוניברסיטה, אנגלית הוא ללא ספק אחד המקצועות החשובים ביותר לכל מי שמבקש לבנות

קרא עוד »
מורה פרטי לאנגלית בקרית גת

בין כלל המקצועות שאנו למדים בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים, בתיכון ואפילו באוניברסיטה, אנגלית הוא ללא ספק אחד המקצועות החשובים ביותר לכל מי שמבקש לבנות

קרא עוד »