מדידה של הצלחת הסנקציות

 

נניח שאנחנו מסכימים שמדינה היא ריאליסטית והיא עושה רק מה שמגביר לה את התועלת במידה מלאה, נשאלת השאלה למה עדין מטילים סנקציות. בגלל שמדברים על שיקולי עלות תועלת בסנקציות, יש מודלים שמנסים לבנות נוסחה למתי סנקציות יכולות להצליח.

מודל פורמלי: U(sanction) = Pw(B)+(1-Pw)(-C)+Ba-Ck

B – הישג פוליטי משינוי המדיניות של מדינת היעד.

P – הסבירות שתצליח לגרום לשינוי באמצעות הסנקציות– מידת הסיכוי שהסנקציות יצליחו.

C – עלות פוליטית שהמדינה השולחת תישא אם מדינת היעד לא תשנה את המדיניות שלה.

תשובה לסתירה של המודל –  מדינות לא רציונאלית, קבוצות אינטרס שהסנקציות אינן משפיעות עליהן או אפילו מטיבות איתן. לכן חשוב לבחון גם את הפוליטיקה הפנימית.

Ba – benefit audience, הישג מדעת קהל חיובית.

Ck – Cost Kapital, עלות של המדינה.

  • אם אנו אומרים שסנקציות הם דבר לא יעיל, וזה עולה הרבה כסף. למה מדינות עדיין מטילות סנקציות? אם יש שיח ריאליסטי בו מדינה מגדילה את התועלת במינ' עלות – למה אתה עושה את זה?
    • זה נותן נק' פנימיות – דעת הקהל דורשת, כי אסד מפציץ בנשק כימי ורוצים לעשות משהו.
    • מתי סנקציות יצליחו? כשיטילו סנקציות חמורות. מתי יטילו אותן? בשביל זה יש את המשוואה שלא צריך לזכור.
    • לא יישאל במבחן: מדינה שמטילה סנקציות – מושפעת ממדינת הסיכוי שהסנקציות יצליחו כפול התועלת הבינ"ל שזה יעניק לה (חיסול הפרוייקט הגרעין האיראני), כפול העלויות הפוליטיות אם לא נצליח בסנקציות.
  • ככל שסנקציות יהיו חזקות יותר – כל ישנו סיכוי גבוה שמדינת היעד תשנה את מדיניותה. מתי מטילים סנקציות משמעותיות – מורכב מהרבה גורמים.
  • הספרות בודקת את נפח סחר בין מדינות, אבל הספרות לא נותנת את הדעת לסוג המוצרים שסוחרים בהם. זה קשור לקשר בין סחר לקונפליקטים. ישנה טענה של אתמיד ההתמקדות במקרו נותנת את כל התמונה: אחד התנאים להצלחת סנקציות היא תלות גומלין בין מדינות. אולםף ישנם מקרים בהם הסחר לא גבוה אבל הוא מתמקד בנפט, גז או משהו רגיש מבחינה אסטרטגית ואז זה משהו מורכב.
  • בשיעור שעבר שנו בגורמים המסבירים את הסנקציות: הוויכוח האמפירי בודק את מידת הצלחת סנקציות כמו בעבר – רואים שהסנקציות הצליחו להזיז את מדיניות מדינת היעד ב-30 אחוז. גם החוקרים האופטימיים אומרים שההצלחה לא פנומנלית. ישנם חוקרים שלא נותנים את הדעת למשתנה המסביר הנכון – לא צריך לבדוק את השפעת הסנקציות – אלא צריך לקחת גם את הסנקציות וגם את האיום בשימוש – וכך רואים שיעור הצלחה גבוה יותר לסנקציות. ברגע שהן מוטלות – רואים שמדינה B מתעקשת.
    • למשל – הדיון עם צפון קוריאה: מידת חשיפתה לכלכלה העולמית נמוכה. הסינים עדיין לא מטילים סנקציות על צפון קוריאה. אם האיום יוביל לשינוי, לא נראה את זה באחוזי הצלחת הסנקציות.
  • ראינו מתי סנקציות מצליחות: כל בולט במצגת מציג מאמר שמציג את השפעת הסנקציות. ישנה רשימת גורמים שמשפיעים על הצלחת סנקציות:
    • איזה מדיניות רוצים לשנות
    • מה מידת הפגיעה
    • סנקציות של הרבה מדינות
    • האם סנקציות של המועבי"ט יעילות מסנקציות בילטראליות.
    • האם סנקציות של פוליטיקה גבוהה יותר טובות מכאלה של זכויות אדם.
  • לאחר מכן, נתנו את הדעת לסוגיות דומסטיות-פנימיות: גם במדינת היעד וגם במדינה ששולחת. שאלנו במי פוגעים במדינת היעד. כאשר מדינה A שולחת סנקציות – צריכים לראות מה שיקולי עלות תועלת בבית: איזה קבוצות אינטרס מרוויחות/מפסידות מהסנקציות?
    • בחבילת הסנקציות מול רוסיה – קבוצות אינטרס גרמניות מנסות למנוע סנקציות משמעותיות.
  • המודל הפורמאלי – תועלת הסנקציות בעיני המדינה השולחת תלויות בהרבה משתנים: זה תלוי בסיכוי שיגרום למדינה להשתנות, כפול התועלת שהיא תרוויח מהשינוי, פלוס 1 מינוס הסיכוי שזה יצליח, כפול..
    • נדרש לתת את הדעת לתועלת ביחס לפוליטיקה הפנימית – קבוצות אינטרס שירוויחו וכו' – פחות הנזק שייגרם למדינה ששולחת את הסנקציות.
  • ללמוד את המצגת טוב – יכולים לשאול במבחן על הוויכוח האמפירי, על סנקציות חכמות וכו'. לא נישאל לגבי המודל עצמו.
  • סנקציות המונהגות ע"י שחקנים לא מדינתיים:
    • לא בודקים עד כמה שחקנים לא מדינתיים גורמים לנזק כלכלי עבוד מדינת היעד, וגורמים לה לשינוי במדיניות. בעיקר התייחסו עד כה להשפעת שחקנים מדינתיים.
    • עיקר הספרות האמפירית בנושא מתבססת על המקרה הדרום אפריקאי.
    • כיצד שחקנים לא רשמיים יכולים להסב נזק למדינות:
    1. חרם צרכנים:
    • בודקים עד כמה חברות נפגעו מחרם הצרכנים. היה קשה להחרים חברה כמו IBM. ישנן חברות שלקח להם הרבה זמן להתיישר.
    • יכול להיות חרם צרכנים ישיר – אני מחרים את המוצרים של ישראל: יכול להפחיד כאשר נוצרת תנועת מחאה, וכאשר אתה מדינה שיש בה הרבה צריכה מהמדינה הזאת. אולם, ברגע שמוצרי המדינה המייצאת הינם לא מוצרי צריכה סופיים, אלא צ'יפים שהם תשומות לייצור – אז קשה לעשות עליהם חרם צרכנים.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים
לפרסום כתבה באתר
מאמרים אחרונים
השפעות על השלום הקפיטליסטי

לפי הכותבים, משמעותו של עולם ג'י-זירו היא שבשנים האחרונות חלה עלייה בשימוש במטבעות אחרים בסחר הבינלאומי. דוגמה בולטת לניסיונות להרחיב את השימוש במטבעות אחרים התקבלה

קרא עוד »