השקעות זרות ישירות ועליית סין

ממשלות העולם הקימו קרנות הון ממשלתיות – של עסקים ספקולטיביים.כך קורה שלקרן המניות של סין יש מניות של בנקים.

• הוצגו נתוני מאקרו על סין. ארה"ב עדיין גדולה במונחי שוק. במונחי כוח קנייה סין עברה את ארה"ב, אך ארה"ב יותר גדולה בתוצר לנפש.
• יש כאלה שאומרות שסין וארה"ב סוחרות ולכן אין להן אינטרס לריב.
• יש חוקרים ניאו ריאליסטים שאומרים שסחר משפיע כשזה משפיע על עוצמה, ויש חוקרים שאומרים שסחר מגביר את הסיכוי לקונפליקט – כי זה מגביר את החיכוך ויש למדינות יותר על מה לריב.
• יש את המגמה שאומרת שצריך להסתכל על מאפייני הקפיטליזם של סין, והם אומרים שהם מסכימים עם החוקרים הליברליים – שבעולם שבו הסחר הוא ע"י גורמים פרטיים זה יכול להפחית את הקונפליקט, אבל כאן מעורבים בסחר גורמים ממשלתיים ואי אפשר לעשות שלום קפיטליסטי.

השקעות זרות ישירות ועליית סין

• באופן מסורתי הספרות מתייחסת לסחר. אבל ראינו עלייה בהשקעות זרות ישירות. השאלה היא האם ניתן ליישם את נושא הפתיחות והסחר על השקעות זרות ישירות.
• השקעות זרות ישירות – השקעה שיש בה רצון להשפעה ריאלית על פעילות החברה.
  • אם מגיעה לכאן אינטל, מתחילה מ-0 ובונה כאן מפעל – זו השקעה זרה ישירה כי לאינטל העולמית יש השפעה על הפעילות הכלכלית של אינטל בארץ.
  • כשחברה זרה בונה נמל/מפעל מאפס – זו השקעה זרה ישירה.
  • זו השקעה עם רצון להשפעה אסטרטגית ברמה העסקית.
  • זה יכול להיות גם מתחום השירותים – השקעה במשרד עורכי דין למשל.
  • אם חברה זרה קונה מניות מאסם – אז תלוי כמה מניות היא קונה: כלל האצבע אומר שאם חברה זרה קונה 10 אחוז או יותר ממניות החברה המקומית, זה יסווג כהשקעה זרה ישירה.
• לא ניתן להתעלם מהטרנד של השקעות זרות ישירות. השאלה היא האם שתי מדינות שיש ביניהם השקעות זרות ישירות – האם יש לזה השפעה על השלום בין ישראל לסין. כלומר, אם כשיש פחות סחר משמע פחות מלחמות – אז השאלה אם כאשר יהיו יותר השקעות זרות ישירות הסבירות למלחמה יורדת? האם מדינה שמשקיעה השקעות זרות ישירות תילחם פחות?

האם הליברליזם המסחרי תקף גם להשקעות?

• רוב הספרות של הליברליזם המסחרי מתייחסת לסחר. מדינה שיותר פתוחה להשקעות נלחמת פחות. אולם השאלה היא האם השינוי באופי ההשקעות וכניסת ממשלות לפעילות הכלכלית של חברות לא יפגע בקשר החיובי בין השקעות לבין שלום?
• ישנה עלייה משמעותית בהיקף ההשקעות הזרות הישירות (FDI).
• השאלה היא האם העלייה בהיקף ההשקעות הזרות ובפעילותן של חברות רב-לאומיות מהווה גורם מייצב או מערער.
• המחקרים הכמותיים מצביעים על קשר שלילי בין נפח ההשקעות של מדינות לבין הסבירות שהן ילחמו.
• השאלה היא, האם עדות אמפירית זו רלוונטית לדפוס הפעילות של חברות רב-לאומיות בימינו.

מדוע הדיון בהשקעות זרות ישירות שונה מהדיון על סחר?

• תמיד החשש מהשקעות היה יותר גבוה מהחשש מסחר.
• יחסי הגומלין בין החברה הרב-לאומית לבין מדינת האם:
  • החברה כזרוע במדיניות החוץ של המדינה– תמיד היה חשש כזה.האם החברה הזרה שמושקעת כאן היא בעצם זרוע של הממשלה הזרה? מאוד קשה להביא אינטל או נובל אנרג'י במהירות – כי יש פן פיזי ריאלי – עלויות שקועות ראשוניות מאוד גבוהות.
  • המדינה כשחקן הדואג לאינטרסים של החברות – מקרי ATNT וארה"ב בצ'ילה – חברה פועלת במדינה מסוימת, וכאשר משהו לא מתאים לה, היא יכולה לגייס את ממשלת האם כדי ללחוץ על המדינה המארחת. אם שינוי ברגולציה בצ'ילה פוגע בחברה, היא תפעיל את ארה"ב וזה מסבך את המדינה ברמה היחב"לית.
  • כיוון שבמקרים רבים מדובר בהשקעות ראשוניות גבוהות, החברות יספגו הפסדים גבוהים יותר (לעומת סחר) במקרה של הפסקת הפעילות העסקית במדינה המארחת.
• יחסי הגומלין בין החברה הרב-לאומית לבין המדינה המארחת:
  • מידת התלות של המשק המקומי בחברה הרב-לאומית– מפחדים מהחברות הזרות: מריגול וכו'. אבל גם החברות עצמן מפחדות – הן שמוות הרבה כסף ואולי ילאימו אותן.
  • אלטרנטיבות: מציאת אלטרנטיבות להשקעה תהיה בדרך כלל איטית יותר ממציאת אלטרנטיבות לסחר.
  • באופן תיאורטי, במקרים רבים המדינה המארחת יכולה לאיים בהלאמה.
  • חששות של המדינה המארחת מפני התערבות במדינות חוץ ומפני ההשלכות הביטחוניות.

מגמות בזרם ה-FDI:

עיקר ההשקעות הן במדינות לא מפותחות – אבל יש מגמה שמשקיעים גם במדינות מפותחות.