השפעות על השלום הקפיטליסטי

  • לפי הכותבים, משמעותו של עולם ג'י-זירו היא שבשנים האחרונות חלה עלייה בשימוש במטבעות אחרים בסחר הבינלאומי.
  • דוגמה בולטת לניסיונות להרחיב את השימוש במטבעות אחרים התקבלה בהצעת החילוץ שסין הציעה לרוסיה. סין הציע להפוך את המטבע שלה למטבע העולמי.
  • הווקום המנהיגותי יתבטא בהתכנסות לגושים כלכלים אזוריים. לדוג':
    • Trans-Pacific PartnershipTPP))מול אזור ה-Free Trade. ניתן לגיד שהמציאות הוכיחה את התאוריה שלהם כי טראמפ אכן ביטל את הTPP והולך לכיוון הסכמים בי-ליטרליים ולא הסכמים אזוריים.
    • The Transatlantic Trade & Investment PartnershipTTIP))– הסכם בין האיחוד האירופי לארה"ב, שבא ליצור נתיב שיתוף פעולה של הכלכלה המערבית בלבד.
  • הטענה של הכותבים היא שנהיה עדים לוויכוחיים בין גושי סחר מתחרים.
  • כמו כן, הכותבים טוענים שיהיו וויכוחים בין חברות המועדונים האזוריים המוקמים ויצוצו מתחים אזוריים.
  • עלייתו של ה-State Capitalism: סטייט-קפיטליזם זה מצב שבו יש משק שמתנהלת בו תחרות, אבל חלק גדול מהחברות הוא בבעלות הממשלה, כפי שקורה היום בסין. מבחינה חיצונית המדינה הולכת למצב של פתיחות ותנועות הון חופשיות, אבל מבחינה חיצונית יש לה שליטה כלכלית ופוליטית. כותבי המאמר טענו שכתוצאה מהמשבר יהיה עלייה בסטייט קפיטליזם. אחרי המשבר סין הזרימה הרבה כסף למדיניות פיסקלית מרחיבה, והיא צמחה כלכלית במידה רבה, אז מדינות רבות רצו לחקור את המודל הכלכלי הסיני ואולי לאמץ חלקים ממנו, ובמיוחד את הסטייטרפיטליזם- מעורבות גוברת של הממשלה על ידי השתלטות על חברות כלכליות.
  • עלייתן של קרנות הון ממשלתיות (Sovereign wealth fund) – הכותבים צופים שנראה יותר ויותר קרנות הון ממשלתיות. למדינה שיש את אגרות המט"ח שלה ויתרות מט"ח, הבנק המרכזי מנהל את זה. קרן הון ממשלתי זה קרן הון שהממשלה מנהלת, ומשקיעה את הכסף בנכסים קצת יותר מסוכנים, ובנכסים ריאליים. קרן הון ממשלתית היא יותר אקטיבית, רוכשת יותר דברים פחות מסורתיים והיא בבעלות הממשלה.
  • עליית הפרוטקציוניזם מול תופעות אלו.
  • מאז שכתבו את המאמר טראמפ נבחר, משבר החובות התרחב, סין וארה"ב שיתפו פעולה ברמה האסטרטגית נגד צפון קוריאה ע"י לינקאג' עם הפן המסחרי. כיום בוחנים איך העולם נראה אחרי, האם אין דרכים לשתף פעולה. החוקרים אומרים ש:
    • המדינות אולי התמודדו עם המשבר הפיננסי באופן מיידי, אבל הם נקלעו לקשיים
    • הקשיים נגרמו בגלל היעדר המנהיגות
    • היעדר המנהיגות הולך להחריף את המשבר
    • היכולת לשתף פעולה כלכלית הולך ונהיה קשה יותר, דווקא בתקופה שצריך צמיחה כלכלית.

השפעות על השלום הקפיטליסטי:

מעניין לבחון האם התממשות חלק מהתחזיות הפסימיות של הכותבים פוגעת במנגנון הסיבתי של התיאוריות שלמדנו:

  • האם תיאוריית השלום קפיטליסטי, שאומרת שככל שמדינות יתנהגו באופן קפיטליסטי יותר וינהגו פחות בבעלות ממשלתית יהיה פחות מלחמות בעולם, רלוונטי ל- State Capitalism. ההיגיון של השלום הקפיטליסטי לא תקף בעולם שיש בו סטייט-קפיטליזים, כי בסטייט-קפיטליזם אין בדיוק קפיטליזם, המשאבים הם בבעלות הממשלה, נעלם האיזון בין העולם הכלכלי לפוליטי לכן סביר שתהיה מלחמה.
  • האם עלייה בהשקעות שמנוהלות על ידי ממשלות יכולה למתן את הנטייה למלחמות. יש תאוריות שאומרות שסחר מונע מלחמה, אבל בשנים האחרונות אמרו שזה לא רק סחר, אלא גם מידת פתיחות להשקעות זרות ותנועות הון. יש הרבה מחקרים שמראים שיותר השקעות זרות בין מדינות מונעות את המלחמות. נשאלת השאלה האם המכניזם הזה יהיה תקף כאשר ההשקעות שנכנסות הן בעלות מכניזם ממשלתי- האם יש הבדל בין השקעה של חברה פרטית והשקעה של חברה ממשלתית. מתחילים מחקרים בנושא, מתתחילות להתגבש תשובות לשאלות אלו בספרות.
  • צצות שאלות בסיסיות לגבי התרומה והתועלת של פתיחות כלכלית. בעקבות המשבר הפיננסי עולות לנו שאלות לגבי התועלת הכלכלית שטמונה בפתיחות כלכלית. כל מני הנחות יסוד שעמדו בליבן של התאוריות הליברליות מתחילות להתערער, יתכן שצריך לחשוב על אותן הנחות יסוד מחדש. לדוג'- התאוריה הליברלית של סחר: אם 2 מדינות סוחרות ביניהן זה טוב ברמה המקרו-כלכלית, ובגלל זה המנהיג הרציונלי לא ירצה לסכן את הסחר ולכן לא יצא למלחמה. נשאלת השאלה האם הטענה עדין תקפה כשהשיח הכלכלי השתנה לאחר המשבר. בעקבות המשבר הפיננסי, בו מדינות נפגעו בגלל הסחר, יש מקום לתת את הדעת על המפסידים והמרוויחים השונים מהסחר הכלכלי. גם כלכלנים רציניים החלו להטיל ספק במידת היעילות הכלכלית של פתיחות בלתי מרוסנת לתנועות הון.
  • האם יתכן סחר הוגן בעולם של State Capitalism?
  • איזה תפקיד יהיה לחברות רב-לאומיות?

 

עליית סין

יש כמה דברים שאי אפשר להתעלם מהם כשמדברים על הכלכלה הפוליטית הבינ"ל והשלכותיה על היחסים הבינ"ל- לדוג' הצמיחה הכלכלית של סין. סין צמחה באופן משמעותי מ-2008, שמשנה זו כל הכלכלות בעולם צנחו. יש הרבה  תחזיות שמעידים על כל שכלכלת סין צפויה לעקוף את ארה"ב.

האם כלכלת סין עקפה את ארה"ב:

אפשר לשמוע פעמים רבות נתונים על היחס בין כלכלת סין לארה"ב והאם היא צפויה לעקוף אותה. ניכר כי יש ירידה בחלקה של ארה"ב בתוצר העולמי ועלייה עקבית בחלקה של סין בתוצר העולמי, עד שמ-2015 חלקה של סין בתוצר העולמי היה גדול יותר מחלקה של ארה"ב.

הגרף הבא מראה לנו שכלכלת סין עקפה את ארה"ב את ארה"ב. אבל, כל המדדים האלו והתחזיות האלו מתבססים על נתונים על פי PPP  (=שוויון כוח הקנייה), שזה מדד שמגדיל את התוצר של מדינות יותר זולות- הכפלת תוצר המוצרים של סין וארה"ב במטבע פיקטיבי, שמשווה בין סל המוצרים בסין (שהיא זולה יותר) לסל המוצרים בארה"ב שהיא יקרה יותר בצורה משמעותית.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים
לפרסום כתבה באתר
מאמרים אחרונים
מורה פרטי לפיזיקה בשפלה

אם יש מקצוע אחד שמעטים התלמידים שמעידים על עצמם שהם אוהבים אותו, הרי שזהו מקצוע הפיזיקה. ככלל, פיזיקה הוא מקצוע מעניין אותו, מאתגר מאוד וכזה

קרא עוד »
שירה- שיעור מס' 6

פיגורות –  תבניות לשון, הדרך בה אנו מצרפים את המילים אחת לשניה. ניתן להשתמש במילים גם במשמעות מושאלת ולא כפי שכתובות במילון  (לדוגמא : תקע

קרא עוד »