השפעות כלכליות של סנקציות

  1. הפעלת חרם על חברות מסחריות שפועלות במדינות היעד – לדוג' במקום להחרים את מי עדן מחרימים את החברה שמוכרת להם פלסטיק לבקבוקים.
  2. הפעלת לחץ על קרנות פנסיה ובנקים למכור את המניות של חברות אלו – לדוג' אגודת הסטונדטים בספרד לוחצת על האוניברסיטה לא לקנות מניות ישראליות.
  3. פגיעה במיתוג של חברות המזוהות עם מדינת היעד – משפיע על יכולת המדינה המוחרמת לייצא.
  4. השפעה על שיקולי העלות-תועלת הפוליטיים של מקבלי ההחלטות הרשמיות
  • משפיע על השיקולים האם להטיל סנקציות על אותה מדינה.
  • ה-BDS לא עושה נזק אסטרטגי, אבל אם הוא משנה את התייחסות המדינות עצמן לישראל – אז יש בזה כוח.

 

השפעות כלכליות של סנקציות:

  • אנשים עומרים שסנקציות לא יעילות – אבל גם מי שחושב כך לא מזלזל באפשרות שסנקציות יסבו נזקים כלכליים למדינות היעד. סנקציות יכולות לגרום נזק כלכלי למדינות היעד.
  • החוקרים מנסים לאמוד את ההשפעה הכלכלית של סנקציות. בגלל ה-BDS, חקרו כמה מדינה פופולארית ואיך זה משפיע על יכולת המדינה לתפקד ולסחור – כיצד עוצמה רכה משפיעה על מדינות לעשות עסקים. מראים כיצד שינויים בעוצמה רכה של מדינות משפיעים על יכולתו לפעול בשווקים הבינ"ל.
  • דעת הקהל משפיעה על הסחר בין מדינות.
  • במחקר שהתבסס על סקרי דעת הקהל של BBC  &GlobeScanנמצא כי  עלייה של אחוז בתמיכה הציבורית במדינת היעד מעלה את היצוא בעד כ- 0.8%.
    • כשלא אוהבים את המדינה בעולם – הסחר יורד. כשאוהבים – הסחר עולה. הוא לא מתייחס לסנקציות.
  • המחקר סוקר את דעת הקהל של 46 מדינות לגבי 17 מדינות, והוא כולל 2730 תצפיות.

 

  • השפעת סנקציות על תוחלת חיים ועל פריון ילודה– ירידה בשניהם.
  • מגדילות את העוני במדינות היעד.
    • מגדיל גם את האי שוויון.
  • סנקציות פוגעות משמעותית ביחסי הסחר הבילטראליים בין מדינת היעד למדינה השולחת.
    • כאשר מדינה רוצה לפגוע בסחר שלה מול מדינה אחרת – היא מצליחה לעשות זאת למרות שהיא מנסה להתחמק. באיראן ניסו להעביר את המוצרים דרך קטאר.
  • פגיעה במוניטין ועלייה במדינת הסיכון.
    • ברגע שיש סנקציות – זה פוגע במוניטית וגורם לעליית הסיכון: לעסקים לא כדאי לעשות עסקים עם המדינה הזאת.
  • הגדלת הסיכון משפיעה על הריביות.
    • יורד דירוג האשראי של המדינה, וזה מקפיץ את הריבית שהיא צריכה לשלם עבור הלוואותיה: מדינה שמטילים עליה סנקציות – משקיעים מקבלים איתות לא לקנות ולהשקיע במדינות אלה כי הממשלה אולי לא תחזיר את החובות שהיא לוקחת על עצמה. אולם, הממשלה רוצה לגייס הון וכדי לפצות את המשקיעים עבור הסיכון: המשקיעים רוצים תשואה וריבית יותר גבוהה על אגרום החוב שמשקיעים בהם.
  • ויכוח לגבי השפעות הסנקציות לאורך זמן:מצד אחד אפקט מצטבר, אך מצד שני איתות לגבי ירידה במידת הסיכון.
    • אפקט מצטבר – לאורך זמן עם הסנקציות קשה להשיג סחורות, אבל מצד שני יש איתות לגבי ירידה במידת הסיכון, שכן הסנקציות על רוסיה למשל לא העמיקו והיא שנתיים תחת סנקציות ולא צפויות סנקציות נוספות אז אולי מידת הסיכון לא כל כך גבוהה.

 

  • מחקר שהתבסס על 160 מדינות ועל 67 מקרי סנקציות בין השנים 1976-2012 מצא כי:
    • הטלת סנקציות של מועצת הביטחון פגעה בקצב הצמיחה של התוצר לנפש ב-2 נקודות האחוז.
      • כאשר מדינה הייתה צריכה לצמוח ב-3 אחוז, היא צומחת רק באחוז. אומרים נקודות האחוז כי זו ירידה של יותר מ-50 אחוז. פשוט הצמיחה יורדת מ-3 יורד ל-1.
    • ההשפעה של סנקציות חד צדדיות מצד ארה"ב נמוך בהרבה.
      • לא מסתדר עם המקרה האיראני בו סנקציות ארה"ב יצרו את האימפקט.
    • ישנה השפעה שולית פוחתת של סנקציות בפגיעה בקצב הצמיחה.
      • כל עוד לא הטלת עוד סנקציות – הפגיעה השולית של הסנקציות הולכת ופוחתת.

סנקציות על רוסיה

  • סנקציות ממוקדות– על אישים מתעשיית הנפט
  • הגבלת מימון זר למערכת הבנקאות– קשורים לסקטור האנרגיה.
  • הגבלות מימון לסקטור האנרגיה.
  • הרוסים אומרים שארה"ב מפרה את ה-WTO. עיקר הנזק – ניסיונות לפגוע במימון בסקטור הגז.
  • בתגובה רוסיה הטילה סנקציות על תוצרת חקלאית ממדינות שונות.
    • אלקין ראה הזדמנות שאם רוסיה לא קונה מהאירופאים אז אפשר למכור לרוסיה. מעניין לראות עד כמה סוגיות התחליפים מתקיימת. הסינים חתמו עם הרוסית לאחר הסנקציות על הסכם לתשתית גז.
  • הערכות שונות לגבי השפעת הסנקציות.
  • קרן המטבע העריכה פגיעה מיידית של בין 1%-1.5% תוצר. אך היא מעריכה כי הפגיעה בטווח היותר ארוך עשויה להגיע לכ-9% תוצר.
  • הבנק המרכזי של רוסיה מדווח על פגיעה של כ-0.6% תוצר.
    • פגיעה יותר מתונה.
  • ישנם מחקרים שטוענים כי עיקר הפגיעה נובע מירידת מחירי האנרגיה.
    • במקביל לסנקציות – ישנה ירידה משמעותית במחירי האנרגיה. עיקר הפגיעה בכלכלת רוסיה נובעת מירידה מהירה במחירי הנפט.
  • ירידה בנזילות.
    • יש פחות הון – כי התרחשה בריחת מט"ח. רוסיה מוכרת אותה כמות נפט אבל בפחות כסף.
  • בריחת מט"ח וירידה ברובל- פגיעה בסקטור הייבוא.
  • היצוא של סקטורים שאינם קשורים לאנרגיה אינו תחרותי מספיק בכדי ליהנות מירידת הרובל.
    • הייתה טענה שהרובל יירד ותיירים יאכלו במסעדות וייצאו מוצרים – זה לא התרחש.
  • עלייה בריבית שפגעה בצריכה ובהשקעות.
    • כאשר הריבית עולה – השווקים מבקשים יותר כסף עבור הסיכון, והבנק המרכזי מנסה למשוך הון חזרה – מציע שיעורים גבוהים. כאשר מעלים את הריבים יש לזה השלכות על הפעילות הכלכלית.
  • פיחות הרובל– צריך להביא הרבה רובלים כדי לקנות דולר אחד.
  • מקרה בוחן טוב, המלמד על הקושי למצוא מקורות מימון אלטרנטיביים.
  • קשה למסד במהירות קשרים פיננסים עם שווקים חדשים.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים
לפרסום כתבה באתר
מאמרים אחרונים
המתח בין טבע לתרבות

אל הקורא פניה אישית ונוגעת ללב אל הקורא העלום אל ידיו הספר יגיע. עם כל התמימות והרגישות היא מכילה לא מעט מתחים, המאפיינים את המסות.

קרא עוד »