השלכות על המערכת הבנקאית

• September 16, 2008: The Federal Reserve Board authorizes the Federal Reserve Bank of New York to lend up to $85 billion to the American International Group (AIG) יום למחרת הפדרלרזרב הודיע שהוא מאפשר לפדרלרזרב של ניו יורק ליצור מיזוג ולהלוות כסף ענק לAIG כדי שהיא לא תקרוס, ולהשתמש בכסף זה כדי להחזיר את הכסף לכל אותם ביטוחים שהממשלה החליטה שהיא תארוב להן.
• המשבר התפרץ כשהוא התפרץ כי העלו את הריבית, ואז בנקים ומוסדות עם אותן השקעות מפסיקים לקבל תזרים מזומנים למשכנתאות. בתהליך זה הבנקים יכולים לקחת את הבתים ולעקל אותם, ואז יש עלייה בהיצע הבתים, דובר שגורם לירידה בערך הבתים. זה גורם לאנשים לא לרצות להחזיר משכנתא- כי המשכנתא שווה יותר מהבית. המשבר פרץ דווקא כשהוא פרץ כי כמה ימים לפני זה הממשלה חילצה שתי מוסדות שאחראים לאג"ח את המשכנתאות.

השלכות על המערכת הבנקאית:

• הרבה חוקרים אומרים שמוקדם עדין לאמוד את גלי ההדף של המשבר, כי הוא עדין יוצר עוני ברחבי העולם, גלי ההדף הם כל כך רבים (בין אם הישירים ובין אם הפוליטיים שהעלו משברים) כך שקשה לאמוד אותם.
• עלייה בריבית קצרת הטווח בין הבנקים-ירידה באמון הבין-בנקאי: ברמה הפיננסית, בימים הראשונים של המשבר ניתן לראות שיש השפעה שחונקת את המערכת הפיננסית הבינ"ל. אנחנו רואים שיש שוק משכנתאות מאוד בעייתי- היו במערכת הבנקאית תיקים שהיו מגובים באגרות חוב משוק המשכנתאות.

ניתן לראות בגרף איך הריבית הבין בנקאית על הלוואות קצרות טווח בין בנקים מזנקת בימים הראשונים של המשבר. יש לבנקים נכס בעייתי, והם מכירים שהנכס הוא בעייתי (אגרות החוב על המשכנתאות). אם בנק אחר מבקש ממנו הלוואה הבנק המקורי בבעיה- מצד אחד הוא יודע שהנכסים שלו לא טובים, ומצד שני הוא יודע שהבנק שמבקש הוא גם גורם בעייתי ולא יציב כי גם לו יש נכסים בעייתיים שתלויים בשוק המשכנתאות. הריבית שבנקים דורשים עבור הלוואות מבנקים אחרים מסמלת את זה שיש מתח בין הבנקים.

• ירידה בצריכה- בגלל שנדל"ן זה נכס משמעותי בתיק הנכסים של הציבור, ברגע שמחירי הנדלן יורד בצורה משמעותית אנשים מרגישים שהם פחות עשירים. כשאנשים רואים שהנכסים שלהם יורדים הם מוציאים פחות, יש ירידה משמעותית בצריכה.

השפעת המשבר:

• אנשים מוציאים פחות כי יש ירידה בערך של הכסף של אנשים.
• השלכות על המערכת הפיננסית: ירידה במידת האמון הבין בנקאי.
• שיעור האבטלה מגיע לכ-10% – זינוק משמעותי באבטלה שנובע מזה שאנשים פחות קונים, יש פחות השקעות, חברות נסגרו, תעשיית הרכב ספגה פגיעה מאוד משמעותית.
• ערכן של רבע מהמשכנתאות היה גבוה ממחיר הבתים שגיבו אותן: ירידה בהון של משקי הבית. ערך הבית היה נמוך יותר מערך המשכנתא, אז זה מעודד אנשים לא לשלם את המשכנתא.
• ירידה בצריכה.
• ירידה של 20% ברמת היצור התעשייתי.
• השלכות גלובליות– המשבר לא נעצר בארה"ב, מכמה סיבות:
  • המוסדות הפיננסיים קשורים זה לזה.
  • הרבה מוסדות פיננסיים ברחבי העולם החזיקו באותם נכסים בעייתיים שיוצרו בארה"ב.
  • ברגע שרואים שבארה"ב התנפצה בועת הנדל"ן זה חושף את הבועה העולמית- פורטוגל, ספרד, אירלנד.
• עלייה בהוצאה הממשלתית (משבר החובות)– נוצר משבר חובות. בארה"ב הממשלה נחלצה כדי להציל את המערכת הפיננסית, ואז מתרחשים כמה תהליכים:
  • הכלכלה מס' 1 בעולם נכנסה למיתון, זה משפיע על ציפיות ופעילות כלכלית ברחבי העולם.
  • מדינה שמייצאת לארה"ב נפגעת, כי ארה"ב במיתון אז היא רוכשת פחות.
  • מדינות שמספקות חומרי גלם למדינות שמייצאות לארה"ב נפגעות.
  • ברגע שנכנסים למיתון בעולם כלכלי יש מייצבים אוטומטיים- בגלל שיש מיתון יש פחות הכנסה לממשלה, אבל בגלל שיש יותר מובטלים ויותר אנשים שזקוקים לביטוח לאומי, לממשלה יש יותר הוצאות- יש פחות הכנסות ויותר הוצאות.
  • נוצרת התרחבות בגרעונות הממשלתיים.
  • במשבר הכלכלי הזה הממשלות נאלצו להתערב כדי לחלץ את המוסדות הפיננסיים שלהם, מה שהוביל לשלב הבא של המשבר- "משבר החובות" החל מ2010, בו שווקים חששו שממשלות לא יצליחו לשלם את החובות שלהם.

הסברים שונים למשבר:

הסברים אלו לקוחים מהשקפות עולם שונות.

• ברגע שהמערכת הפיננסית כל כך מורכבת, "לא הייתה בעיית סוכן" – ברגע ששוק המשכנתאות נהיה כ"כ מורכב, ומוסד פיננסי העניק הלוואה כדי לתת משכנתא, שמוחזרת למוסד אחר- ההלוואות נהיו אנונימות, וזה פוגע בתמריץ להחזיר אותם. הכוונה בסוכן היא שברגע שיש סוכן כלכלי יש מוסכמות, יש רצון להחזיר לאותו סוכן. ברגע שהמערכת מורכבת אתה לא מרגיש מחויב למי שנתן לך את ההלוואה, כי אתה לא מחזיר לו את הכסף.
• דומיננטיות של תיאוריית השווקים היעילים– לפי תאורית השווקים הרציונלית לא יכולות להתפתח בועות, הדומיננטיות של התאוריה הזו מנעה מהרגולטורים לפקח על ההלוואות ומהמוסדות והסוכנים לראות את הבעיתיות שמתפתחת.
• דה רגולציה שיצרה בעיית סיכון מוסרי:"גדולים מידי בכדי ליפול"– בגלל שנהיתה דה רגולציה, לא פיקחו על מוסדות, ומוסדות אגרו תיקים גדולים של משכנתאות, נוצרה בעיה של "סיכון מוסרי"- נוצר מצב שבנקים ידעו שאם תיווצר קטסטרופה יהיה מי שיחלץ אותם, כי הם הפכו להיות גדולים מדי כדי ליפול. המוסדות ידעו שאם יתנו להם ליפול העולם יתפרק, ולכן הם הפסיקו להתנהל לפי מערכת סיכונים מפוקחת. זה מגדיל את הכדאיות של סיכון, כי אם המוסד ייכשל יהיה מי שיחלץ אותו.
• פאסיביות מצד הפדרלריזרב.