השוואה בין המקרה האיראני למקרה הרוסי

  • רגילים להנפיק בלונדון והאנגלית כועסים – קשה למצוא מקורות מימון אלטרנטיביים במהירות. במיוחד ששחקנים כמו ארה"ב ובריטניה בתוך המשחק.
  • החשש מארה"ב מקשה על מציאת אלטרנטיבות פיננסיות.
  • עלייה במידת הסיכון מקטינה השקעות זרות ישירות.
  • מצד שני, מקרה בוחן טוב המלמד על השפעתן של קבוצות אינטרס במדינות השולחות על חומרת הסנקציות.
    • זו סוגיה של פוליטיקה גבוהה שמטרידה את אירופה, אולם קבוצות אינטרס ממתנות את הסנקציות. הם משקפים כיצד הכלכלות ייפגעו אם היחסים מול רוסיה ייפגעו. בנוסף, אירופה לא הצליחה להקטין את תלותה בגז רוסי. ישנו קושי להטיל סנקציות משתקות.

השוואה בין המקרה האיראני למקרה הרוסי:

  • מועצת הביטחון תמכה בארבעה סבבי סנקציות על איראן, עיקר הנזק לכלכלה האיראנית נבע מהפעולות הנוספות שנקטו ארה"ב והאיחוד האירופי.
  • יש לבחון את המטרות של המדינות השולחות ואת מידת החשיבות של הנושא.
  • יש לבחון את ההבדלים בעומק תלות הגומלין.
  • הבדלים במידת הפיצול הפוליטי והלגיטימיות של השלטון.
  • חשוב לזכור כי מערכת הסנקציות על איראן התגבשה במשך שנים ארוכות.
  • הסנקציות על איראן פגעו בייצוא הנפט שלה מבלי לגרום לזעזועים במחיר הנפט העולמי.
  • יש לפלח את קבוצות האינטרס בארה"ב ובאירופה שיכולות להיפגע מסנקציות חריפות נגד רוסיה.

סיכום שיעור 6-7 – השפעת מלחמות על הכלכלה:

  • עד כה, דיברנו על כיצד סחר/אינטגרציה כלכלית משפיע על מדינות/שלום או לא. אמרנו שהידרדרות יחסים פוליטיים משפיעים על ביצועי המדינות, והנחת היסוד היא שמלחמה רעה לכלכלה. ננסה לבדוק עד כמה מלחמות פוגעות בקשרים בינ"ל.
  • כדי לעשות זאת, נבדוק וויכוח אידיאולוגי בין כלכלנים.

כמה ציטוטים של פול קרוגמן:

  • הוויכוח בין הכלכלנים הקייניסאנים נוגע לגודל ה"מכפיל" בתקופת מלחמת העולם השנייה.
  • טענה קנסיאנית – אם יש מלחמה שגורמת לממשלה להגדיל את הוצאותיה – זה אולי טוב כי זה ישנה את מחזור העסקים. הכלכלנים לא ממליצים על מלחמה.
  • מה שהוציא את ארה"ב מהשפל הגדול – מלחמת העולם השנייה.
  • אם נגלה שחייזרים הולכים לתקוף את כדור הארץ ונצטרך לבלום את התקפתם – אז מלחמה חיצונית תוציא את העולם מהמשבר. אם אתה נמצא במשבר עמוק – אז יש כוחות שמונעים מהמדינה ללכת בדרך הנכונה עם הגדלת הוצאות הממשלה, ומלחמה מוציאה את המדינה מזה.
  • נבדוק האם המלחמה באמת הוציאה את ארה"ב מהמיתון. נראה שמלחמת עיראק פגעה בכלכלה האמריקאית. זאת לעומת מלחמת העולם השנייה.
  • האם מלחמה עוזרת למדינה לצאת מהמיתון? מלחמת העולם השנייה מסיימת את הוויכוח – הקנסיאנים אומרים שהמלחמה היא הגורם להוצאה הפיסיקלית הגדולה.
  • הטענה הקנטיאנית – מה שחילץ את ארה"ב מהשפל הגדול – מלחמת העולם השנייה שגרמה להרחבה פיסיקלית משמעותית.
  • אם היה איום חיצוני על כדור הארץ – המשבר ב-2008 היה נגמר במהירות, כי הוויכוח היה מתמתן.

השפעת המלחמה על היציאה מהמיתון: טיעון קיינסיאני:

  • מתחיל משבר כלכלי בשנות ה-30, ורוזוולט בתוכניתו שמתיישבת על התיאוריה הקנטיאנית – התגברו קולות שקראו למתן את הניו דיל, ואז יש ירידה בהוצאות הממשלתיות, ובעקבות זאת ירידה בפעילות הכלכלית.
  • המלחמה יצרה שינוי מבני בכלכלה והובילה את המעבר מהישענות על כלכלה חקלאית להתבססות על כלכלה תעשייתית.
    • מה שקורה שכאשר הממשלה מוכרת ציוד לבריטים ויש ביקוש למוצרי תעשייה – אנשים עוברים מייצור חקלאי לתעשייתי.
  • המעבר מיצור חקלאי ליצור תעשייתי מלחמתי תרם להחזרת מחירי מוצרי החקלאות לשיווי משקל.
  • אותן המגמות שיצרו את השפל הגדול עלו מחדש לפני המשבר הפיננסי של שנת 2008.
  • חוקרים קיינסיאנים אינם ממליצים כמובן על מלחמה. להפך, מחקרים רבים התמקדו לאחרונה בהשפעות השליליות של מלחמת עיראק ואפגניסטן על הכלכלה האמריקאית.
  • טיעון קיינסיאני – מלחמה גדלה להגדלת ההוצאות הממשלתיות – אנשים עבדו בתעשייה כדי לייצר מוצרי נשק, וזה הוציא את הכלכלה מהמיתון.

ביקורת על ה"מיתוס הקיינסיאני":

  • ישנם מחקרים שטוענים כי ארה"ב חזרה לצמוח לפני שהיא נכנסה למלחמה. ישנם מחקרים שטוענים כי היא לא צמחה במהלך המלחמה.
    • החוקרים הניאו ליברליים אומרים שארה"ב צמחה עוד לפני המלחמה. יש חוקרים אחרים שאומרים שהיא לא צמחה במהלך המלחמה בכלל.
  • אי אפשר לטעון שהמלחמה יצרה תנופה כלכלית שהשפיעה על שוק העבודה. הירידה באבטלה מוסברת בגיוס ההמוני שהוציא אנשים ממעגל העבודה.
  • ישנה בעיה למדוד נתונים כלכלים בתקופת מלחמה: אי אפשר למדוד את התמ"ג במונחי שוק כאשר הממשלה מטילה הגבלת מחירים.
    • יש התערבות בוטה של הממשלה והיו הגבלות מחירים ובסקטורים אחרים העלו את המחירים – כך שישנה בעיה של מדידה.
  • המדדים הרגילים אינם רלוונטיים: עלייה בתמ"ג שנובעת מעליית ההוצאה הצבאית אינה משפרת את רווחת הצרכנים.
    • נניח שמלחמה מעלה את התוצר – האם זה רלוונטי לרווחת הצרכנים? כאשר צריכה נגרמת כתוצאה מעלייה בהוצאה הצבאית – נתוני הצריכה עולים אך רווחת הצרכנים לא משתפרת.
  • צריך לזכור כי המלחמה לא התרחשה בארה"ב ועל כן היא לא פגעה בהון התעשייתי.
  • היציאה מהמיתון התרחשה רק לאחר המלחמה והיא נבעה מהסרת ההגבלות הפנימיות והחיצוניות.
    • במלחמה ארה"ב הטילה הגבלות על הכלכלה. הנס הכלכלי של ארה"ב אחרי המלחמה נובע מכך ששחררו את אותן הגבלות.
  • החשש של הכלכלנים הקיינסיאנים כי חזרתם של 10 מיליון חיילים תעלה את האבטלה לא התממש.
  • התקציב הממשלתי ירד ב-61% לאחר המלחמה.
    • עדיין יש צמיחה כלכלית, וזה מביא למלחמת נרטיבים.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים
לפרסום כתבה באתר
מאמרים אחרונים
מי מפחד משירה – שיעורים

עושה את החיים קשים – אחד התנאים להבנת טקסט כלשהו הינו ידיעת ההקשר שלו. צריכים להבין דברים מתוך נתונים חלקיים. המערכת הצלילית המערכת הצלילית (חרוז,

קרא עוד »