הפטמרון

הספקנות של מונטיין מראה שזוהי הדרך לקיום משותף בצרפת השסועה של זמנו. זהו לא רק תרגיל אינטלקטואלי מבחינתו.

5. תפקיד הספרות והקריאה

האמביוולנטיות של הקריאה – מצד אחד "טיפוח הגן", מצד שני – התעוררות "מפלצות של הדמיון".

6. הדמיון הדיאלוגי

שימוש בטכניקות רטוריות, בניית פערים ומתחים, לגרום לקורא להיות אקטיבי, להיכנס לדיאלוג עם הטקסט ולערער על אמונות יסוד באמצעות אלו.

* שני הסעיפים האחרונים נדונו באופן משולב עם סעיף 4.

הפטמרון

מרגריט דה נוואר היא אחת הנשים היוצרות הבולטות של ראשית העידן המודרני. ספרה הוא במידה רבה ספר העוסק בנשים ומאפייניהם, אידאלים של נשיות ושורת דברים נוספים עליהם הדיבור יורחב בהמשך.

מקובל לחשוב שנשים לא כתבו לפני המאה ה-19 (או לפחות שזה היה דבר לא שגרתי) אך תפיסה זו מוטעית. התפיסה של מדעי הרוח ב-30 השנים האחרונות היא גילוי והפצה של טקסטים שנכתבו ע"י נשים בראשית העת החדשה, וישנם חומרים רבים כאלה (משוררות, מחזאיות, מחברות מסות ועוד). אכן בתקופה הזו כתיבה, קריאה ולימוד באופן כללי נתפסו כמרחבים גבריים. אישה שכותבת הייתה צריכה להצדיק זאת כי זה לא היה מובן מאליו.

תפיסת ספרות אשר תלווה אותנו היא הספרות כמראה (לתרבות מסויימת בתקופה מסויימת למשל) אך ספרות היא גם כלי המייצר מציאות. הטקסט של דה נוואר יוצא במובהק נגד תפיסות קיימות של נשים באותה התקופה של המאה ה-16, הוא קורא תיגר על תפיסות אלה ובה בעת מנסה לייצר סוג חדש של אידאל. נראה איזה סוג של תפיסת נשיות היא מנסה לקדם, ומה הן הטכניקות הספרותיות והנרטיביות בהן היא משתמשת על מנת לקדם תפיסות אלו.

1. רקע

מרגריט דה נוואר נולדה ב-1492 בפריז (שנת גילוי אמריקה וגירוש ספרד) לפסגת האצולה הצרפתית (אביה רוזן ואמה בת אצולה). אביה היה בן דודו של מלך צרפת באותה התקופה ואמה הייתה דמות משמעותית ביותר בפוליטיקה הצרפתית של המאה ה-16. היא דאגה לכך שב-1515 בנה (אחיה של מרגריט) פרנסואה הפך למלך צרפת, פרנסואה הראשון. מרגריט עצמה התחתנה לדוכס, היו אלה נישואים פוליטיים לכל דבר (זה היה נוהג של האצולה בתקופה). מאוחר יותר היא נישאה מחדש להנרי מלך נוואר, כך הפכה למרגריט דה נוואר. נולדו להם בן ובת והחל ממותו של בעלה השני היא בחרה להישאר אלמנה והפכה לחלק מהפמליה של אחיה המלך, עד השנה 1549. היא מילאה תפקידי מפתח בניהול הממלכה. אחד המקרים הידועים התרחש ב-1525, שיאן של מלחמות איטליה בהן מלך צרפת נאבק עם קיסר גרמניה באותן שנים על השליטה בערי המדינה שבאזור איטליה. בשנה זו, בקרב פאביה, פרנסואה נופל בשבי ומרגריט ואמה מנהלות תפקידי מפתח במשא ומתן לשחרורו וחזרתו של פרנסואה אל כס המלוכה בצרפת. חשוב לציין כי מלחמות איטליה המתנהלות על אדמתה אחראיות במידה רבה למפגש של צרפת עם תרבות הרנסאנס האיטלקית (החזרה אל התרבות הקלאסית וספרות יוון ורומא). התרבות האיטלקית במובן מסויים משתלטת על צרפת. ההומניזם ועקרונותיו משפיעים רבות על חצר המלך הצרפתי. במהלך שלטונו של פרנסואה הראשון במחצית הראשונה של המאה ה-16, דה וינצ'י, גדול אומני הרנסאנס עובר לצייר בחצר המלך הצרפתי ובחסותו במשך 8 שנים. עולם האצולה הצרפתי חווה השפעות חזקות של הרנסאנס וההומניזם, מרגריט הופכת למלומדת ולדמות מפתח בעולם הספרות הצרפתי.

נוסף על כך, הרפורמציה (אשר נראה ביטוי לה בטקסט) הייתה נקודה משמעותית – האידאלים של לותר כבשו את אירופה בשנים אלו ואחד מדגשיו היה דבקות אישית של המאמין הנשענת על קריאה אינדיבידואלית אישית בכתבי הקודש. הטענה הייתה שהנוצרי הטוב והמאמין לא צריך את תיווך הכמרים והאפיפיור אלא רק את הקריאה בטקסט וכתבי הקודש. מרגריט נמשכה מאוד אחרי עקרונות הרפורמה. אחיה נשאר שומר אמונים לקתוליות ובשלב מסויים רדף עד חורמה את הפרוטסטנטים בארצו. למרגריט היה תפקיד חשוב במיתון רדיפה זו.

ההפטמרון היא היצירה העיקרית בזכותה דה נוואר ידועה והיא ראתה אור עשר שנים לאחר מותה, בשנה 1559.

הוא קשור ישירות לטקסט הדקאמרון (מלשון מאה, ספר מאה הסיפורים) של בוקאצ'ו; בהפטמרון (מלשון שבעים) – 72 נובלות. לא ידוע אם היו מאה נובלות וחלקן אבדו במרוצת השנים או שלא נכתבו 100 נובלות מלכתחילה. ההפטמרון מסתיים באופן מעט פתאומי לאחר 72 הסיפורים.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים
לפרסום כתבה באתר
מאמרים אחרונים
השפעות על השלום הקפיטליסטי

לפי הכותבים, משמעותו של עולם ג'י-זירו היא שבשנים האחרונות חלה עלייה בשימוש במטבעות אחרים בסחר הבינלאומי. דוגמה בולטת לניסיונות להרחיב את השימוש במטבעות אחרים התקבלה

קרא עוד »
מבנה סוכך המרקיזה

מבנה סוכך המרקיזה סוכך המרקיז הוא סוכך פופולרי מאוד בקרב הקהל הישראלי סוכך המרקיזה הוא סוכך תליה בדרך כלל עושים שימוש במרקיזה למרפסות אך לא

קרא עוד »