הסכמי סחר – ויכוחים בין חברות מועדות הסחר

 

ליברלים–ליברלים מאמינים שמדינות יסחרו אחת עם השניה. הסחר גורם למיסוד. מיסוד יחסי הסחר יוביל למיסוד של נושאים אחרים בהמשך, כגון תרבות, חינוך, רפואה, יחסי חוץ ועוד. אם מספר מדינות סוחרות יחד, מיסוד יחסיהן יקים מוסד יחד. ליברליזציה בתחום קבעה נורמות כמו סבסוד/אי-סבסוד מוצרים מסוימים.

ריאליסטים–טוענים שמיסוד יחסי סחר ומועדוני סחר זה מקום לצרות. המדינות יריבו בתוך המועדון, המועדון לא יהיה אפקטיבי ותהיה גלישה לריבים אחרים. הריאליסטים מאמינים כי:

  • הסכמי סחר יוצרים תחרות בין גושי סחר– לדוג' מאבקי עוצמה בין האיחוד האירופי ואת הארגון שפוטין מנסה להקים, מאבק בין גושי סחר בדומיננטיות אמריקאית לגושים אחרים.
  • הסכמי סחר מעוררים אנטגוניזם בקרב מדינות שאינן חברות– לדוג' חלק מהרטוריקה התורכית נובעת מזה שהיא לא חברה באיחוד האירופאי.
  • לדוג' –Trans-Pacific Partnership(TPP). זה הסכם סחר ענקי שכיסה כ-40% מהסחר העולמי, טראמפ ביטל את אשרור ההסכם בארה"ב. רעיון ההסכם היה לעשות חזרה למרכז באסיה ובמזה"ת כדי לבלום את עוצמתה של סין. ה-TPP נולד כיוזמה בין ניו זילנד לעוד מדינה, אך הוא צמח כחלק מהרצון האמריקאי להוות קונטרה לסין. ההסכם כולל כל מיני צעדים שפוגעים בסחר של סין עם המדינות החברות בהסכם. ההסכם הסחר חורג מסוגיות סחר, עוסק בהשקעות וחברות רב לאומיות. ביטול TPP ע"י טראמפ בעצם פוגעת במניעת התעצמות סין. טראמפ טען שהוא לא צריך מסגרת מולטי-ליטרלית, אלא יחתום על הסכמים בי-ליטראליים עם כל מיני מדינות.
  • אחת הסיבות שדוחפים למסגרת מולטי-ליטרלית היא הקושי להגיע להסכם בי-ליטרלי תחת הנהגת ומגבלות ה-WTO.
  • התחזית הריאליסטית היא שניסו ליצור הסכם סחר עולמי, זה נכשל, אנחנו נראה התפזרות לגושים ואח"כ מלחמה בין הגושים האלו.

ביקורת הניאו-מרקסיזם:

  • התאוריה של מרקס אומרת שהקפיטליזם יקרוס בגלל כשל פנימי, יש פער בין מה שמייצרים לבין היכולת לקנות בגלל דיכוי הפועלים, שזה תהליך מובנה בקפיטליזם- ככל שיש יותר הון, שיעור הרווח עליו הולך ופוחת. בעלי ההון ינסו להתמודד עם התופעה הזו ולהגדיל את שיעור הניצול עד שלא יהיה מי שיקנה. מרקס אומר שאין קשר בין מה שמייצר העובד לבין מה שהוא מרוויח.
  • לנין: "איזה פתרונות ימצאו לסתירה הטמונה בקפיטליזם, מלבד פתרון של הכוח הצבאי?"– מנתח את התאוריה של מרקס, מנסה להסביר למה הפועלים לא התנגדו למלחמה, כפי שחלק מהמרקסיסטים ציפו- מדוע לא התבטאה אחוות הפועלים האירופאית. לנין טוען ששיעור התשואה על ההון הלך ופחת, אך מצאו דרך להתמודד עם זה- להוציא את ההון החוצה לשווקים חדשים בתוליים שלא הגיע אליהם הון, ואז שיעור התשואה על ההון הולך וגדל, יש יכולת חד פעמית לשלם לעובדים יותר ממה שמשלמים להם בד"כ.
  • בעזרת ייצוא ההון החוצה ניתן היה לשלם לפועלים יותר ממה שמשלמים בד"כ, כך שבאמצעות הקולוניאליזם שיחדו את הפועלים ועודדו אותם לצאת למלחמה. לנין מסביר את מלה"ע ה-1 – יוצא הון מאירופה, ברגע שאין לאן להתפשט יותר נוצרים מאבקים קולוניאליים.
  • במילים אחרות, מה שנראה כתלות גומלין הוא בעצם ניסיונות המדינה לשרת את האינטרסים של ההון. גלובליזציה זה הקולוניאליזם החדש.
  • הביטוי הבולט ביותר לכך הוא התרחבות הפעילות של חברות רב-לאומיות. יש שיתוף פעולה בין מדינות שונות שהאינטרס שלהן הוא לצאת ולהתפשט.
  • הטענה של לנין היא שאחת הדרכים להקהות את המשברים הבלתי נמנעים היא ייצוא ההון, וכך הוא מסביר את האימפריאליזם. בגלל שיש סתירה מובנית בקפיטליזם צריך למצוא שווקים חיצוניים להפנות אליהם את ההון.

ביקורת הניאו-מרקסיסטיים:

  • המרקסיסטים יצאו מנוקדת מוצא שסחר זה טוב ל-2 מדינות. הניאו מרקסיסטית יוצאים מנקודת ההנחה שהסחר מעלה את התועלת המצרפית, וטוענים שההנחה הזו אינה נכונה.
  • הסחר ופעילותן של חברות רב-לאומיות לא מגדיל את התועלת הכלכלית של המדינה, אלא פוגע במרקם החברתי, הן במדינות מפותחות והן במדינות מתפתחות. הסחר מעשיר רק בעלי הון ויוצר מתחים פנימיים.
  • המתח החברתי בתוך המדינה שהסחר יוצר יכול לבוא לידי ביטוי בזירה הבינלאומית. המתח החברתי בתוך המדינה שנוצר בגלל הסחר יכול להוביל לעליית משטרים שינסו לייצא את המתח החוצה, לסכסוך בינ"ל כדי לפתור מתח פנימי.
  • הטענה המרקסיסטית והניאו-מרקסיסטית טוענת שהמדינה דואגת לאינטרס של בעלי ההון, ולכן:
    1. בגלל שיש קושי לאורך זמן להרוויח לאורך זמן בשוק הקומי, תהיה נטייה לצאת החוצה לשוק הבינ"ל ולצמוח שם. אותה יציאה החוצה תוביל לחיכוכים של חברות רב-לאומיות ומאבקים ביניהם.
    2. הסחר והגלובליזציה לא תרמו לכלל המדינה, הצמיחה הכלכלית נעצרת אצל בעלי ההון ולא מחלחלת למטה, ולכך יש השפעות חברתיות- לדוג' בנושאי בחירות, הקמת מפלגות קיצוניות. יש קשר בין פוליטיקה פנימית לפוליטיקה חיצונית, ולכן התהליכים החברתיים הפנים-מדיניים ישפיעו על הזירה העולמית.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים
לפרסום כתבה באתר
מאמרים אחרונים
מורה פרטי לפיזיקה בנצרת

אם יש מקצוע אחד שמעטים התלמידים שמעידים על עצמם שהם אוהבים אותו, הרי שזהו מקצוע הפיזיקה. ככלל, פיזיקה הוא מקצוע מעניין אותו, מאתגר מאוד וכזה

קרא עוד »