הנחות ייסוד עליהן מבוססת תורת הכלכלה

 

  • קיומו של המחסור (scarcity)
  • האדם הפעיל – אדם שואף לשפר את מצבו וכל בחירה גוררת ויתור. הויתור הוא ההוצאה הכלכלית המתלווה למעלה שבחרנו לעשות. המחיר האמיתי זה הויתור (עלות אלטרנטיבית). תמיד נבדוק עלות אל מול תועלת.
  • התנהגות רציונלית

עלות אלטרנטיבית –alternative\opportunity cost. הערך שפרט מייחס לאלטרנטיבה האחרת הטובה ביותר שלא נבחרה. מדובר בדברים סובייקטיבים, לא באמת יודעים מה טוב יותר, תלוי בהעדפות הפרט.

אדם שעושה שיקולי עלות\תועלת נקרא הומו-אקונומיקוס ואנחנו אומרים שהוא רציונלי. כלומר אנשים שוקלים כל הזמן עלות מול תועלת. נבדוק עלות שולית אל מול תועלת שולית.

כל דבר ניתן לתת לו ערך כספי אבל זה לא העיקר ולא מה שחשוב – מה שחשוב זה מכלול השיקולים בתהליך קבלת ההחלטות, רגשיים וחומריים.

מנקיו טוען שיש לנו 10 דברות להתנהגות כלכלית של בני אדם (השיעור נלמד 5).

  1. בני אדם תמיד בוחרים בין חלופות ושוקלים את העלות אל מול התועלת. מהי העלות? שכר הלימוד רק מבטא על מה שויתרנו אבל לא את התואר שבחרנו ללמוד. ויתרנו על עבודה, זמן איכות עם המשפחה, לטייל בעולם – המחיר האמיתי שאנחנו משלמים זה הויתור.ברגע שעלות עולה על התועלת – אנשים לא יבחרו לקחת את זה.
  2. התנהגות רציונלית. ההחלטה שלנו היא בנוסף לדברים קודמים – ההחלטה לעשות תואר שני היא בנוסף לתואר ראשון.
  3. אדם רציונלי שוקל עלות שולית אל מול תועלת שולית.
  4. אנשים מגיבים לתמריצים ואז ניתן לשנות את העלות והתועלת מדברים מסויימים. תמריצים יכולים להיות חיוביים או שליליים – להעלות את המחיר של סיגריות כדי לא לעשן, או לתת לנו 1+1 בסופר בחינם.
  5. מסחר יכול לשפר את המצב של כל מי שמעורב בו. אם לא כולם מרוויחים לא היו עושים את הסחר הזה.

שוק – מנגנון דרכו אנשים קונים ומוכרים מוצקים ושירותים.

נדבר על מיקרו כלכלה. *סרטון של דן אריאלי*.

תורת הערך –prospect theory, של כהנמן וטברסקי. הם לא אומרים שאנחנו לא רציונליים, אלא שהיכולת הקוגניטיבית שלנו מוגבלת ולכן תהליך קבלת ההחלטות הוא יותר מורכב  מזה. טברסקי וכהנמן היו הראשונים שהצליחו להוכיח את זה.

שנאת סיכון– אנשים צריכים לבחור בין 2 חלופות:

  • לקבל 500 שקל
  • להטיל מטבע ולקבל או 1000 או 0 שקל.

אם צריך לשלם כנס –

  • לשלם 500 שקל כנס
  • להטיל מטבע – או לשלם 1000 או 0 שקל.

כהנמן הוכיח שאנחנו לא קונסיסטנטיים בתהליך קבלת ההחלטות שלנו – פעם אחת נרצה לקבל בטוח אבל אולי נרצה להמר בנוגע לכנס שנצטרך לשלם.

יש להבחין ביו מוצרים כלכליים וחופשיים – חופשי – קרח באלסקה אבל קרח במקרר הוא מוצר כלכלי. כמעט כל המוצרים בעולם הם מוצרים כלכליים. גם חינוך הוא מוצר כלכלי. כל מוצר שיש בו ויתור הוא כלכלי.

חינוך הוא מוצר כלכלי כי הוא עולה לנו בהרבה מאוד משאבים. כל המוצרים הכלכליים מתחלקים לשניים – סחורות ושירותים. סחורות זה כל דבר שאפשר לשים עליו את היד, ושירות זה מוצר כלכלי (ההשגה שלו תלויה בויתור ובמשאבים) אבל אי אפשר לשים על זה יד – למשל שירותי נקיון, חינוך, רפואה ועוד.

חינוך – הוא שירות, אבל יש גם סחורה – תואר, תעודה בגרות ועוד. פעם היינו מפרידים מאוד בין סחורות ושירותים, אבל היום הקו הזה מטושטש. אנחנו זקוקים לשירותים לא פחות מהסחורה – אנחנו נבחר ללכת או לא למסעדה מסויימת על בסיס השירות שם וכו'.

ציונים זו לא זילות של המערכת – לא היינו הולכים לקורס הזה בלי תעודה, כמה הייתי הולכת ללמוד את התואר הזה אם לא הייתי מקבלת תעודה בסוף? כנראה שלא.

Experience products– מוצרי חוויה או התנסות, מוצר כלכלי שייתן לי ערך מוסף מעבר לסחורה או שירות. למשל מסעדה שלא רק שהיא טובה, אלא גם יש לה נוף יפה או קונספט מיוחד. ערך מוסף כלשהו. למשל מקדונלדס עם ההפתעה.

ילדים מגיעים לכיתה א' עם המון התלהבות ורגע. ברגע שלא מספקים לילד התנסות, אלא רק שירות – בלי הסחורה (מדבקות במחברת או סתם תעודת הערכה), או בלי חוויה אישית של הילד אז זה מדכא את היצר של הילד ללמוד.

מוצרי צריכה – משהו שאני מקבלת ממנו סיפוק מיידי. לכן רוצה המוצרים הם מוצרי צריכה. מוצר השקעה – אני רוכשת אותו עכשיו אבל הסיפוק ממנו נדחה, הוא לא מידי. דירה שאני גרה בה – נקראת מוצר צריכה אבל דירה שאני רוכשת זאת דירה להשקעה. גם תוכנית חיסכון זה השקעה.

אז למה ילדים באים לבית ספר? ידע – אלמנט ההשקעה, סוציאליזציה – אלמנט צריכה, הוא בא בשביל להכיר חברים, בייביסיטר – עבור ההורים, כדי שהם יוכלו ללכת לעבודה, כלומר צריכה עבור ההורים. מורה טוב יודע שהוא קודם צריך לספק מוצר צריכה ולא השקעה – שהילד יחווה חווית למידה ולא השקעה, ילד צריך להבין שהוא אוהב חשבון והתגבר על הקושי ויודע ולא רק ללמוד לבגרות. צריכה זו לא זילות של המערכת, מערכת החינוך היא קודם צריכה ואז השקעה. צריכה – הנאה בלמידה והאקלים של בית הספר.

גורמי ייצור –

  • קרקע – מבנים, חשמל, מים וכו'
  • עבודה – אנשים שמייצרים דברים, במפעלים וכו'
  • הון – מפעלים, מכונות וכו'. הוא לא נמצא בטבע אלא אנחנו מייצרים אותו
  • הון אנושי – הידע, הכישורים והידע המקצועי שלנו – אנחנו מצליחים לייצר אבל אי אפשר לשים עליו את היד. כל מה שעוזר לנו לעשות את העבודה בצורה טובה יותר.
  • הון ידע – לא מספיק שאנחנו רואי חשבון, אלא צריך כל הזמן לחדש את הידע שלנו. ארכיטקט שלא יודע להפעיל את התוכנות התלת מימדיות ויודע רק לחתוך קרטון ביצוע לא יקבל עבודה ולא יכול לשרוד.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים
לפרסום כתבה באתר
מאמרים אחרונים
פרוטסטנטיות

הסיפור השלישי והרביעי הם במובנים מסויימים העתק של הראשון והשני, וזה דבר נוסף המאפיין קבצי נובלות – מאפיין של מעגליות וחזרתיות – חזרה על אותם

קרא עוד »
מורה פרטי לפיזיקה בנצרת

אם יש מקצוע אחד שמעטים התלמידים שמעידים על עצמם שהם אוהבים אותו, הרי שזהו מקצוע הפיזיקה. ככלל, פיזיקה הוא מקצוע מעניין אותו, מאתגר מאוד וכזה

קרא עוד »