הולדת האינדיבידואל המודרני

בפסקה הראשונה, פטררקה מתאר כיצד היום העפיל על פסגת הר ונטו בפרובאנס, דרום צרפת. הוא אומר שמה שבסופו של דבר גרם לו לעשות מעשה זה ולטפס על ההר פשוט כי היה סקרן ורצה לראות מה יש שם למעלה – "הדבר התרחש שעה שקראתי שוב בהיסטוריה הרומית… מעל להרHaemus" – רעיון של חיקוי מודלים ספרותיים – פטררקה מתחיל בזה שהוא מחקה סופר רומי – ליביוס. הקריאה בליביוס הייתה מה שגרם לפטררקה לרצות לעלות אל ההר.

לאחר מכן הוא אומר ששקל במי לבחור – אחד מהיר מדי, האחר אטי מדי וכו'. אף אחד שהכיר לא התאים לשמש לו כבן לוויה, ולבסוף הוא בחר באחיו. אחיו גדל עמו ובגיל צעיר הפך להיות נזיר, והקדיש חייו כמו אוגוסטינוס אל הדת. הטיפוס אל ההר הוא טיפוס אשר ברור מראש שהוא בעל משמעויות אלגוריות, משמעויות אשר הן מעבר למשמעויות המילוליות של מה שמתואר במכתב. השניים יוצאים אל המסע ומטפסים אל ההר. פטררקה מתאר כיצד אחיו הלך בדרך הישר והגיע אל הפסגה, בעוד שהוא עצמו מחפש דרכי קיצור והלך במעגלים וכך לקח לו זמן רב יותר והגיע הרבה יותר עייף אל הפסגה, לעומת אחיו.

פטררקה אומר במפורש, שכאשר הגיע אל הפסגה חשב על איך אחדים מגיעים אל הפסגה *** ואחרים ***

בהמשך הוא מתאר כיצד הוא עמד על ראש ההר והתמקד בנוף שנגלה אליו. הוא רואה במרחק אל איטליה, הולדתו, אשר היה צריך לעזוב וכמה הוא מתגעגע אליה, ומשם הרהוריו על הנוף הופכים להיות הרהורים על הזמן (מעבר "מהרהור על המרחב אל ערעור על הזמן").

פטררקה כמה אל הפיכת לב על פי זו של אוגוסטינוס, בנרטיב שהוא דומה לאוגוסטינוס, ובכמיהה זו הוא עובר שוב להתבונן על הנוף. ישנה תנועה מתמדת בין הרהורים פנימיים רוחניים לבין התבוננות חיצונית על הנוף. תנועה זו משקפת את הקונפליקט אותו הוא מתאר.

מספר פסקאות לאחר מכן, כאשר הוא על ראש ההר מתבונן על הנוף, אנו לומדים שהוא כבר טיפס על ההר עם העותק של הוידויים של אוגוסטינוס בכיסו. עותק זו הוא עותק שהנמען שלו העניק לו בעבר כמתנה. הוא מתאר כיצד החליט לחקות את האקט של אוגוסטינוס בוידויים ולפתוח באקראי את ספרו של אוגוסטינוס. כאשר הוא עושה זאת וקורא באקראי, הוא חושב שמה שאוגוסטינוס כתב נכתב אך ורק בשבילו. בנקודה זו הוא מסיים את המכתב ויורד מההר.

לכאורה, זהו חיקוי "אחד לאחד" של הוידויים של אוגוסטינוס. גם בתוכנו של המכתב וגם באופי הטקסט עצמו, אך חשוב לשים לב להבדלים המשמעותיים:

  1. אוגוסטינוס קרא בכתבי הקודש,בעוד שפטררקה קורא את אוגוסטינוס. קדוש ככל שיהיה בעיני הכנסייה פטררקה הוא עדיין אדם אחר. הוא נשאר ברובד של בני האדם.
  2. אם אוגוסטינוס קורא באקראי, סוגר את הספר ואומר שכל צללי הספק נעלמו, אצל פטררקה זהו לא המצב – הוא מתמלא בהרהורים לאחר סגירת הספר, יורד מההר ולאורך כל הזמן מבטו חוזר אחורה וקדימה. הוא מסיים את המכתב בתחינה אל הנמען שלו שיתפלל עבורו שיום אחד הוא ימצא סוף סוף מנוח, שהמחשבות שלו יפסיקו לשוטט ולחפש משענת יציבה.

5. הולדת האינדיבידואל המודרני

בטקסט אוטוביוגרפי מסוג זה אנו רואים את הולדת האינדיבידואל המודרני. הסיבה לכך היא כי מצד אחד פטררקה מודע לחלוטין לחשיבות של קריאה ושל מודלים בעיצוב האדם. הוא הולך לחלוטין עם אוגוסטינוס. אך בעוד שאוגוסטינוס מעצב את חייו ואת הטקסט שלו על המודל של כתבי הקודש, פטררקה מסרב לעשות זאת. הוא לא הולך עד הסוף, אלא הוא סוגר את הספר ויורד מההר. בסירובו להתאים עצמו למודל של אוגוסטינוס טמון חופש, אשר הוא גם קיומי וגם יצירתי. פטררקה יוצר סוג אחר של כתיבה ושל אוטוביוגרפיה. סוג אשר במובהק מסרב לוותר על הייחודיות הקיומית שלו ולהתאים עצמו למודל. בנוסף, פטררקה אומר לנו שיש לסירוב זה מחיר – המחיר הוא החוויה של אי-שקט, של גלות פנימית, של תנועה מתמדת. עבורו ועבור המודל הקיומי שהוא מעצב כאן, אינדיבידואליזם זה חופש וחיים. זוהי התפיסה שהוא מקדם במכתב זה ובשורה ארוכה נוספת של טקסטים בעלי אופי דומה שהוא מחבר. קיימת דרך אחרת מזו של אוגוסטינוס וברור שיש לה מחיר.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים
לפרסום כתבה באתר
מאמרים אחרונים
מורה פרטי לאנגלית בערד

בין כלל המקצועות שאנו למדים בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים, בתיכון ואפילו באוניברסיטה, אנגלית הוא ללא ספק אחד המקצועות החשובים ביותר לכל מי שמבקש לבנות

קרא עוד »