ההחלטות שהתקבלו בוועידת לונדון של ה-G20

 

  • במאמר טוען הכותב שמדינות העולם נפגשו ביניהן ישר עם תחילת המשבר, המיסוד של אותם גופים הוא מה שסייע בהתמודדות עם המשבר של 2008 לעומת המשבר של שנות ה-30. בגלל שיש גלובליזציה נוצרו מוסדות, וכל המדינות הבינו שזה האינטרס שלהן לשתף פעולה.
  • ברמה הדקלרטיבית, המנהיגים המערביים מצהירים על התחייבות להימנע ממדיניות פרוטקציוניסטית. התייחסות בוועידה לתרומה של הסחר לשלום. המנהיגים מזכירים שגלישה לפרוטקציוניזם עלולה לגרום למלחמות. היתה התייחסות בוועידה לתרומה של הסחר לשלום.
  • התחייבות להנהגת מדיניות פיסקאלית מרחיבה – המדינות מתחייבות לא ללכת לצעדי צנע, כלומר להגדיל את ההוצאות שלהן כדי להתמודד עם המשבר (=אימוץ מדיניות קיינסיאנית, חזרה להיגיון הקיינסיאני). הממשלה מתחייבת להגדיל את מעורבותה במשק. המדינות התחייבו שהן הולכות להכניס כסף לכלכלה כדי להמריץ אותה. המדינות התחייבו להגדיל את ההוצאות באופן יזום כדי למנוע התדרדרות והחרפה של המשבר- מדיניות צנע תקטין ביקוש של מוצרים ותוביל לקיפאון כלכלי. כותב המאמר רואה בכך הישג.

חשוב לזכור שבזמן שיש מיתון, גם אם הממשלה לא תעשה כלום, היא תנהיג מדיניות קיינסיאנית משום שמצד אחד יש לה פחות הכנסות, ומצד שני יש לה יותר הוצאות על ביטוח לאומי וגורמים נוספים. כשמתחילה הוועידה יש חשש של מנהיגים רבים שרוצים להנהיג מדיניות צנע, לחסוך בהוצאות. בשנות ה-30 לקח הרבה זמן עד שהלכו למדיניות פיסקלית מרחיבה (הניו-דיל, לקח הרבה זמן עד שהיא יושמה והיא לא הספיקה). כל מדינות העולם התגייסו להנהגת מדיניות מרחיבה ומדיניות קיינסיאנית כדי להתמודד עם המשבר. בארה"ב לדוג' היה חידוש של תעשיית הרכב כחלק מהמדיניות המרחיבה. הממשלות הוציאו הרבה כסף כדי לחלץ את המוסדות הפיננסיים, אבל הן גם הוציאו הרבה כסף כדי למנוע ירידה בביקוש העולמי.

  • מדינות העולם שהשתתפו בוועידה התחייבו על הידוק הרגולציה הפיננסית – מדינות העולם אמרו שהיה פחות מדי רגולציה במאבק ההון העולמי והסתמכו יותר מדי על תאוריות שאנשים הם רציונליים, ולכן הוחלט להגביר את הרגולציה הפיננסית.
  • מדינות העולם בחרו בהגדלת הפקדות בקרן המטבע והרחבת ה- Special Drawing Rights– מדינות העולם התחייבו להגדיל את ההפקדות שלהן לקרן המטבע העולמי כדי ליצור מאגר כלכלי לחילוץ כלכלי של המדינות שהסתבכו במשבר.
  • חברות ה-G20 החליטו על הגדלת העתודות של ה-IMF ל-750 מיליארד דולר.

תהליכים נוספים שהתרחשו עקב המשבר:

  • ישנן טענות כי הדיונים במסגרת ה-G20 תרמו להקטנת ההתערבות של ממשלת סין בקביעת שער החליפין – ארה"ב חששה שסין מחלישה את שער החליפין שלה, וסין התחייבה בוועידה להפסיק לעשות זאת. בוועידה בתמורה נפתח מו"מ לגבי הכוח היחסי של כל מדינה ב-IMF כדי לספק לסין תמורה לכך שהיא תפסיק לנהוג כך.
  • רפורמות בכוח היחסי של החברות בקרן המטבע הבינלאומית.
  • מדינות חשובות הצטרפו לWTO-גם אחרי המשבר הכלכלי, כמו רוסיה ואוקראינה, דבר שמוכיח שגם לאחר המשבר מדינות רואות חשיבות בגופים כלכליים גלובליים.
  • הסכמי סחר והשקעות אזוריים.

מדוע אם כן התפיסה שהמערכת נכשלה:

  • דן דרזנר שואל במאמרו למה בכל זאת הגלובליזציה הובילה למשבר, למה עדין יש לנו את התפיסה שהמערכת נכשלה.
  • דרזנר גורס שאנשים מאשימים את הגלובליזציה והמוסדות בניהול כושל של המשבר עקב הבחנה לא נכונה בין פוליטיקה פנימית בעייתית לבין הערכת המוסדות הבינלאומיים. דרזנר טוען שגלובליזציה יוצרת שיתוף פעולה לפי מחקר השוואתי אמפירי, אבל אנשים מאמינים בכל זאת שהמערכת הגלובלית כשלה כי אנשים מסוימים מתבלבלים בין כישלון של מוסדות בינ"ל לבין כישלון של הפוליטיקה הפנימית. הוא אומר שהמוסדות הבינ"ל והמערכת הבינ"ל עבדה, מי שלא עבד לטענתו היו הממשלות בתוך המדינות (ארה"ב, יוון, גרמניה ומדינות נוספות). הוא טוען שיש בעיה מוסדית פנימית בחלק מהמדינות, שיוצרת תחושה שהמערכת לא עבדה. דרזנר טוען שיש סדר בינ"ל, הבעיה היא בתוך המדינות.
  • המשבר באירופה – אחרי ועידת G20 ב-2009 היה נראה שהעולם התמודד עם המשבר וצלח את המשבר. באותה שנה חגגו עשור ליורו, והיתה תחושה שהיורו עזר לצלוח את המשבר. ב-2010 החל משבר החובות. בגלל שממשלות אירופה היו צריכות לנקוט במדיניות קיינסיאנית ולהגדיל את ההוצאות שלהן, ובגלל שממשלת יוון אמרה שהיא בגירעון גדול יותר ממה שהיא צפתה, השווקים החלו להטיל ספק ביכולת של ספרד, יוון, אירלנד ופורטוגל להחזיר את החוב שלהן. החלה ירידה משמעותית של הרבה מדינות באיחוד האירופאי ובגוש האירו, שהוביל לגל השני של המשבר ולמשבר החובות. כותב המאמר שאפשר להפריד בין משבר החובות באירופה למשבר הגלובלי של 2008. ניצן מאמין שאי אפשר להפריד, ושהמשבר האירופאי נוצר בגלל המדיניות הקיינסיאנית של אותן מדינות.
  • בעיות ביפן – רעידת אדמה שמנעה מיפן, שהיא הכלכלה השלישית בגודלה בעולם לצמוח. אותו משבר גרם לאמונה שהגלובליזציה אשמה.
  • נוסטלגיה לימי ברטון וודס.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים
לפרסום כתבה באתר
מאמרים אחרונים
מורה פרטי לאנגלית בבת ים

בין כלל המקצועות שאנו למדים בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים, בתיכון ואפילו באוניברסיטה, אנגלית הוא ללא ספק אחד המקצועות החשובים ביותר לכל מי שמבקש לבנות

קרא עוד »
מורה פרטי לאנגלית בבית דגן

בין כלל המקצועות שאנו למדים בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים, בתיכון ואפילו באוניברסיטה, אנגלית הוא ללא ספק אחד המקצועות החשובים ביותר לכל מי שמבקש לבנות

קרא עוד »