(לקרוא את המאמר – המילים עושות אהבה)
בשירה מודרנית – הטקסט לא סופי. מה הכוונה בטקסט לא סופי? טקסט שניתן להוסיף עליו , כשמו כן – אינו סופי. בעיקרון ניתן לומר כמעט על כל טקסט כי הוא אינו סופי.
שירים ניתן להביא ללא אמצעי עזר (כגון ביוגרפיה של המשורר) אלא רק מהטקסט עצמו. בשיר המודרני יש פערי מידע בין מה שנאמר לבין מה שלא נאמר.
מוטו – איזשהו משפט, פסוק, קטע בתחילת יצירה שבא ללמד אותנו משהו על היצירה. אינו חלק מהשיר.
בשיר זה המוטו הינו קטע משיר של ביאליק ("לבדה תחלום לה חלום עולם הפוך").
בעולם הפוסט-מודרני נפוצה "התכתבות" עם משוררים, כמו בשיר זה – ההתכתבות היא עם ביאליק.
קצת רקע:
גם לביאליק יש שיר שנקרא הבריכה – בו אין מדובר בבריכת שחיה אלא בבריכה בתוך יער, כלומר, אגם.
בשיר מדובר על ילד שרצה להתבודד היה משוטט ביער עד שהגיע למקום "קודש קודשים" – שפת הבריכה, בשיר יש הרבה תיאורים, הבריכה מתוארת כצנועה, מסתורית, בעלת "עולם הפוך" – משמעות אחת היא השתקפות הבריכה – מדמה עולם הפוך, משמעות שנייה היא "העולם משתגע" – בעולם הפוך יש משהו שגוי שכן עולם לא אמור להיות הפוך.
בשירו של ביאליק "הבריכה" ניתן מפתח להבנת השיר של אנה הרמן.
(המילה עין – כלומר, מעיין).
כל הבתים בשיר זה של אנה הרמן מתחילים בדיוק באותו משפט ומסתיימים באופן מאוד דומה – דבר המעיד על כך שהשיר לא נכתב באופן ספונטני אלא נדרשו בו מחשבה או עיבוד.
כמו כן, בשיר חריזה מוקפדת, חד משמעית , דבר המעיד גם כן על השקעה בכתיבת השיר.
בית ראשון:
בשיר מהבית הראשון, שורה ראשונה ניתן להבין כי ישנן 2 דמויות, הדוברת וטלי. הדוברת נמצאת במצב קשה – כלואה בתוך כלוב זכוכית, הכניסה למים היא שתעזור לה להשתחרר ממצב שהיא נמצאת בו במשך שנים.
מבית זה ניתן ללמוד על קשר ריגשי עז בין הדוברת לטל, שככל הנראה מתה.
בית שני:
לחלוחית, פצע, דומעת – מילים שמצטרפות לסיטואציה קשה. שיר זה הוא טוטאלי – של להיות או לא להיות, שיר "על הקצה" , הדוברת נמצאת בסיטואציה שהביאה אותה למקום מאוד עמוק והיא רוצה לצאת מזה, היא מדברת על תוכניות עתידיות, רצון לצאת מהבור בו היא נמצאת בו.
בית שלישי:
בבית זה נאמר מה שנאמר עוד בבתים הראשונים רק במילים אחרות, שלפוחית שקופה – זכוכית שקופה, המילה "שקוף" – כלומר, אדם מהצד לא תמיד מבחין במשהו שקוף. שוב חוזר המוטיב של השנים שעברו , "קו חיי נקטע לי" – הדוברת נמצאת במצב של מת- חי , חייה נעצרו בשלב מסוים והיא מצפה לישועה מעצם ההליכה לבריכה.
בית רביעי:
"אשתין במים", "אפרק את הילקוט" , "בית הספר" – זיכרונות של ילד, אין הסבר חד משמעי למשמעות המילים בבית זה, עד כה עדיין לא ברור מה הקשר בין הדוברת לטלי.
בית אחרון :
החידה בשיר לא התבהרה, על אף שמדובר באם ובת .
לסיכום,
השיר מחד עתיר ברגשות, מאידך הוא מאוד מדויק. ישנו ניגוד בין הכאוס, הרגשות לדיוק, לסדר המוקפד של הכתיבה, שכן, אדם אשר נמצא בכעס, במצב נפשי קשה , מאוד קשה לו לשמור על סדר ודיוק של מילים.
שדה סמנטי – כל מה שקשור לנושא מסוים. (לדוגמא שדה סמנטי של ים – רוח, גלים, חוף, גלשן).
בשירה הישנה יותר, של ביאליק לדוגמא, חייב להיות שדה סמנטי בשירה, להבדיל משירה מודרנית בה לא תמיד ניתן לקשור בין המילים, שורות וכן בתים, כלומר אין שדות סמנטיים – אין חוקים.