אבטלת אקדמאים גדלה, מורים מרוויחים יותר מהשכר הממוצע תוך 4-5 שנים. מערכת ההשכלה הגבוהה לא נותנת לאנשים כלים להצליח בשוק העבודה אלא תעודה שמהווה איתות למעסיקים.
רוצים להבהיר שלחינוך יש עוד מטרה מלבד האקדמיה – כדי להבטיח שלאנשים תהייה רווחה טובה יותר ותרוויח כסף. לכן כלכלנים החליטו להכנס למערכת החינוך ולוודא שכמה שיותר אנשים יסיימו אותה כדי להגדיל את רווחת הכלל. שולץ קיבל פרס נובל על ההוכחה שיש קשר ישיר בין חינוך להתפתחות כלכלית. קיים גם קשר בין חינוך וקצב צמיחה.
למה חינוך הפסיק להיות מנוע צמיחה בעולם המפותח החל מאמצע שנות ה80? Hanushek הראה שיש קשר לא סתם בין חינוך אלא בין איכות החינוך לרמת ההתפתחות של המדינה. כלומר, זה לא רק חינוך לכולם אלא רק חינוך איכותי. אז מה זה חינוך איכותי? נדבר בהמשך.
איך מודדים מדינות? תמ"ג\ת"לג – מקומי\לאומי, הערך הכספי של כלל הסחורות והשירותים שיוצרו ע"י כלל תושבי\אזרחי מדינת ישראל. תל"ג – חברות ישראליות בחו"ל. תמ"ג – כל מה שמייצרים אנשים בישראל (כולל האזרח התאילנדי). למרות שיש המון ביקורת על המדד, זהו עדיין המדד העיקרי שמוביל. זה יכול לצור כל מיני sweatshops בסין וכו' רק כדי שהם ייצרו יותר. זה לא מספיק למדוד כמה מדינה מייצרת – כי סין גדולה פי 1000 מנורווגיה, מה שבד"כ מודדים זה תמ"ג לנפש. ככל שזה גדול יותר – אנשים עשירים יותר. למרות שממירים את זה לדולרים בכל המדינות, כוח הקנייה לא זהה בין כל המדינות. לשם כך את הכל מודדים בדולר PPP– לכן זה דולר שמנורמל לרמת המחירים בכל מדינה.המדינות הכי מובילות בPPP זה מדינות בעלות נפט, או שעוסקות בבנקאות.
צמיחה – שיעור הגידול בתמג בין השנים. יש צמיחה לנפש שזה השיעור של תמג לנפש. מדינות מערביות בד"כ לא צומחות מעל ל3% בשנים האחרונות. המדינות הכי הכי מתפתחות זה בערך 8-9 אחוז. הנתונים הם ברוטו – לא לוקחים בחשבון תנודתיות בקרב האוכלוסיה. צריך לנרמל את זה לשיעור הפריון של המדינה אבל לא ממש קורה.
התמג הוא מדד לא טוב, הוא מודד ייצור ולא איכות חיים – הוא מודד גם מלחמות וניצול כדבר חיובי. הוא לא אומר לנו איך התמג מתחלק בין כל האוכלוסייה, הוא לא מדבר על שוויון וחלוקת העושר בתוך המדינה. הוא טוב רק להשוואה בין מדינות אבל הוא לא נותן תמונה אמיתית של המדינה. תמג פורח כאשר יש מלחמות, תאונות דרכים, חולים וכו'. השוק השחור לא נכנס לתמ"ג, או מוצרים שאין להם תמורה כספית (נשים שעובדות במשק בית). את הרווחה של הפרט אנחנו מודדים ככה וזה פשוט לא נכון.
הנתונים הם מהOECD– 50 + מדינות, לא קל להתקבל (חייבים לעמוד בכמה מבחנים). לנתונים האלה יש השפעה אדירה, כי זה עוזר לאנשים לקבל החלטות כלכליות – האם לפתוח מפעל חדש במדינה כלשהי? האם לתת הלוואה למדינה כשלהי?
שיעור 3
במחלקות לחינוך בחו"ל עומדים אנשים שמסתכלים בעיקר על ההיבטים הארגוניים והניהוליים של החינוך ולא בפן פדגוגי. זה קורה בעיקר בגלל הקשר בין רווחת הפרט להשכלה ובין השכלה להתפתחות הכלכלית במדינות. השכלה אקדמית יכולה אפילו להכפיל (אצל נשים 70-80%, בגלל שיש יותר הצע גדול של נשים משכילות והן לא שברו את תקרת הזכוכית על כל התפקידים) – כלומר כדאי ללמוד באקדמיה.
שכר עבודה לשעה לפי היקף לימודי המתמטיקה – קיים קשר לא רק בכמות החינוך אלא באיכות החינוך. ככל שעושים יותר יחידות מתמטיקה אנשים מרוויחים יותר. *לקרוא מאמרים של בן דוד ובלס*. מתמטיקה זו שפה חשובה, כמו שאי אפשר להשתמש היום בלי אנגלית – אי אפשר היום להסתדר בלי מתמטיקה.
הרבה כלכלנים יוצאים דרך התלג והתמג כי הוא בעצם מתעלם מחלוקת העושר בתוך המדינה. לכן, המדד הטוב באמת שמודד איכות חיים –Human Development Index. משקל הGNP בנוסחא ירד לשליש מהאינדקס. הם טוענים שיש עוד 2 פרמטרים שמגדירים איכות חיים – מדד תוחלת חיים ומדד השכלה. למשל נתוני פיזה נכנסים למדד הזה ובגלל זה הם חשובים לנו למדינה. כלומר מערכת החינוך אחראית באופן עקיף או ישיר על כל אחד מהפרמטרים הללו –
- ככל שאיכות ההשכלה גבוהה יותר התמג גבוה יותר
- ברור שמערכת החינוך אחראית באופן בלעדי למדד ההשכלה (כמו הסטודנטים, איכות ההוראה וכו')
חברות שרוצות להשקיע בארץ יבדקו את התת מדדים של HDI וזה משפיע על דברים נוספים כמו הדירוג אשראי.
ב2014 ישראל הייתה מקום 19 וב2013 במקום 16 בHDI. בראש יש מדינות שבאמת יודעים שמובטח שם עתיד טוב יותר למי שיהיה שם (נורווגיה, אוסטרליה וכו').
Global competitive index–מדד הבודק את היכולת של מדינה להעניק רמת חיים גבוהה לאזרחיה. רמת החיים תלויה במידה שבה המדינה משתמשת בצורה פרודוקטיבית במשאביה. הוא מבוסס על 12 מדדים שבודקים צמיחה כלכלית ויציבות מתמשכת. למשל, נורווגיה שומרת את הנפט והגז שהיא מצאה – הם משתמשים בזה כחסכון לדורות עתידיים כאג"חים. זאת דוגמא למדינה המעניקה רמת חיים גבוהה.
ישראל מדורגת כמקום 27 בGCI– המיקום שלנו משתנה אל מול מה המדד מודד. אין כאן ממש תחרותיות ואנחנו מאוד ריכוזיים וזה אחד הפרמטרים היותר חשובים. כל מדינה מתוייגת על ידי מה מניע אותה – חדשנות, משאבי טבע או כח עבודה. כלומר, ישראל זה חדשנות, סין זה כח אדם וקטאר זה משאבי טבע.
מסקנה – מערכת החינוך כן חשובה, ואי אפשר להשאיר את זה רק בידי אנשי פדגוגיה.
כלכלה עוסקת במגוון נושאים הקשורים להתנהגות הפרט והחברה. היא לא מדע אבל כלי הניתוח שלה מדעיים. שיטת המחקר המקובלת היא סטטיסטית – בניית תיאוריה או מודל.