- איתותים– טענה שבעידן גלובלי הדיבורים הופכים ליקרים- כאשר נתניהו אומר לאיראן שהוא יתקוף אותה, יש לכך מחיר. אם השווקים מאמינים לנתניהו תהיה ירידה בשווקים. אם השווקים האמינו לנתניהו, איראן תחשוב שהוא רציני בכוונתו, והיא יכולה לשנות את מדיניותה- בעידן גלובלי דיבורים זולים הופכים לדיבורים יקרים. אם השווקים לא מושפעים מדיבורי מנהיגים, אז זה מראה שאולי המנהיג לא אמין- אפילו שלא תמיד השווקים יודעים וזה לא באמת אמין – עדין נוצרים גלי הדף שמעצבים מדיניות.
- ספרות הרשתות– שתי מדינות, גם אם הן לא סוחרות הרבה אחת עם השניה, אם הן באותה רשת סחר זה ישפיע על היחסים ביניהן.
- השלום הקפיטליסטי– הרבה אנשים שמבקרים את הקפיטליזם אומרים שהאקדמיה משרתת אידאולוגיה כלכלית, ואומרת שקפטיליזם הוא גם טוב כלכלית וגם יגרום לשלום- ממשלה תלויה במגזר העסקי, אין לה מונופולים ממשלתיים, ולכן קשה לה לצאת למלחמה.
- מחשבות על עקרונות אלו לאחר המשבר הפיננסי.
- ללמוד טוב את הביקורות על התאוריות האלו למבחן.
ביקורות
- ביקורות לגבי הנחת היסוד באשר ליתרונות הסחר– ביקורת שבודקת האם הנחת היסוד של כל המסחר היא נכונה. ההנחה הראשונה היא ריקרדיאנית, שמניחה ששתי מדינות שסוחרות מרוויחות. אחרי המשבר הפיננסי החלו לחשוב שאולי סחר זה לא בהכרח טוב, צריך לבדוק מי נהנה מהסחר ומי מפסיד
- התעלמות מקואליציות פנימיות– אי אפשר להסתכל על הדברים מבחינה מצרפית, אלא לבדוק מי נהנה ומי מפסיד.
- פוליטיקה גבוהה מול פוליטיקה נמוכה– טענה ריאליסטית קלאסית שאומרת שכל זה לא משנה, כי סחר זה פוליטיקה נמוכה, הוא מעניין רק אם הוא משפיע על יחסי עוצמה, ואם סחר לא משפיע על יחסי עוצמה הוא לא חשוב.
- רווחים יחסיים.
- סחר א-סימטרי– אין תמונה הרמונית ששתי המדינות נהנות, סחר יוצר תלות גומלין שונה בין המדינות, תמיד תהיה מדינה אחת שהיא יותר רגישה ותלויה בסחר- לדוג' אוקראינה שניסתה לנתק את תלות הגומלין מרוסיה.
- התמקדות במלחמות העולם כמקרה בוחן קריטי – הביקורת הריאליסטית בוחנת את מלחמות העולם ואומרת שבמלה"ע ה-1 היה סחר, גלובליזציה ופתיחות והיתה מלחמה, ובמלה"ע ה-2 לא היה פתיחות ועדין היתה מלחמה. צריך ללמוד את המאמר של גרצקיולופו, שמסביר למה מלה"ע ה-1 וה-2 לא מהווה מקרה בוחן משמעותי שפוגע באופן מהותי בהיגיון השלום המסחרי.
- "מלחמת מטבעות"– אחד הביטויים של התחזיות הריאליסטיות שסחר יוצר בלאגן במערכת היא מלחמת המטבעות. כל המדינות רוצות להרוויח ויש מירוץ פיחות מטבעות לתחתית.
- ויכוחים בין גושי סחר ובתוך גושי סחר– מצד אחד אומרים שאין הרבה מלחמות ויש הרבה סחר, כך שקשה לקבוע אם הליברלים צודקים או לא, וקשה לאתגר את הטענה הליברלית שסחר מונע מלחמות. מצד שני, יש הרבה ויכוחים שהם עדויות שסחר לא בהכרח יוצר קרבה. השאלה היא האם הוויכוחים יתפתחו למלחמה.
סנקציות בינלאומיות:
- דיון דומה לוויכוחים אם סחר עוזר למניעת מלחמות
- רקע עובדתי– חשוב לזכור למבחן.
- הוויכוח האמפירי– חשוב לדעת שיש ויכוח בין מי שאומר שסנקציות הן כלי יעיל, כלומר יכול לשנות את המדיניות של מדינת היעד. גם החוקרים האופטימיים שאומרים שסנקציות הן כלי יעיל אומרים שבאופן סטיטסטי רק בשליש מהמקרים סנקציות יעבדו. הפסימיים אומרים שהסנקציות יעבדו הרבה פחות.
- גורמים שמגברים ומפחיתים את הסבירות להצלחתן של סנקציות– יש מאמרים שונים בנושא, כל מאמר מסביר גורם מסוים שיכול להבטיח שסנקציה תצליח יותר או פחות- לדוג' ארגונים בינ"ל.
- סנקציות חכמות– אכזבה מהסנקציות ככלי כלכלי, שפשטה בקרב אקדמאים ומקבלי החלטות לאחר הסנקציות של עיראק. זה הוביל לפתח סנקציות חכמות.
- השפעה כלכלית של סנקציות– הפואנטה של הנושא זה שכשאומרים שסנקציות הן לא יעילות זה לא אומר שהן לא פגעו בכלכלה של מדינת היעד ובכלכלה של המדינה ששלחה את הסנקציות- אלא הכוונה הוא שהן לא הובילו לשינוי במדיניות של המדינה שעליה הטילו את הסנקציות.
- הסנקציות על רוסיה כמקרה בוחן להראות את הוויכוחים לגבי ההשפעה הכלכלית.
אנרגיה:
- השפעת האנרגיה על מידת הפגיעות של מדינות– בדיון באנרגיה, בניגוד על הדיון בקשר בין סחר למלחמות, הספרות היא לא מצרפית, אלא מפרידה בסוגי סחר. יש דיון שאומר שיש הבדל אם הסחר הוא בטקסטיל או בנפט. מטרת השיעור היתה להראות את משמעות מוצרי האנרגיה בסחר ושהינם ייחודיים.
- השפעת האנרגיה על מידת התוקפנות של מדינות. צריך ללמוד את המאמר הרלוונטי מהסילבוס, שמנסה להסביר למה מדינות שהן מדינות נפט, בהן הנפט הוא יותר מ-10% מהתוצר, הן מדינות פגיעות יותר וגם תוקפניות יותר.
- אנרגיה ככלי במדיניות חוץ.
- דיון על הגיאו-פוליטיקה של הגז.
השפעות מלחמות על הכלכלה:
- ויכוח לגבי השפעת מלחמת העולם השנייה על היציאה מהשפל הגדול– עד כמה מלחמות באמת פוגעות בכלכלה. מלה"ע ה-2 חילצה את ארה"ב ממשבר כלכלי, אז אולי מלחמות יכולות לסייע לכלכה או לסקטורים מסוימים. מנגד, יש ספרות שאומרת שאי אפשר ללמוד ממלה"ע ה-2.
- אופן מימון המלחמה.
- השפעה על סחר והשקעות.
- השפעה על שוקי הון.