- עושה את החיים קשים – אחד התנאים להבנת טקסט כלשהו הינו ידיעת ההקשר שלו.
- צריכים להבין דברים מתוך נתונים חלקיים.
המערכת הצלילית
- המערכת הצלילית (חרוז, מילים חוזרות וכו') – מקצבים, מצלולים, משקלים.
- 3. "שרה שרה שיר שמח" – קשר צלילי, ולא סמנטי.
- אם נחליף במילים נרדפות זה כבר לא יהיה מעניין.
- התוכן לא חשוב, אלא הצליל.
- חרוזים – יוצרים קשר בין משפטים.
- המערכת הצלילית יוצרת קשרים מסוג אחר.
- סימבוליזם – זרם מצרפת מתחילת המאה ה-20 שלא עסק במשמעות בשירה אלא שם דגש על הצליל, הפנטת הקורא ע"י מצלולים ומקצבים.
- אלתרמן עשה זאת.
- השירים שואבים פנימה בגלל המקצב, אך לא מבינים על מה השיר מדבר.
- הוא אומר משהו, אך לוקח זמן להבין.
- ישנה "תורת המקצבים" בשירה, מאוד דומה למוזיקה.
- קל להלחין את אלתרמן כי הוא פועל לפי מקצבים.
- שירים ללא מקצב עם משקל סדיר יותר קשה להלחין.
סוגי שפה
שפה שקופה לעומת שפה עם נוכחות
- שפה שקופה – המערכת התחבירית בעלת המשמעות הינה הדומיננטית.
- למשל ברדיו.
- לכל מילה בשפה יש תוכן (אחרת אינה מילה) – היא מצביעה על רפרנט, תוכן.
- תפקיד המילה הינו לתת את המשמעות, להצביע על הרפרנט בלבד.
- שפה עם נוכחות – המילים מצביעות על עצמן.
- המילים קיימות בזכות עצמן, לא רק משרתות של המידע.
- קיים בעיקר בשירה (בפרוזה מאוד נדיר).
- ניתן לראות זאת בשירים של שבתאי ו-וולך.
- מדובר ברצף הנע בין שני הקטבים.
פונקציות השפה – תקשורת לעומת אסתטיקה
- הפונקציה המרכזית בשפה הינה הפונקציה התקשורתית
- התרבות האנושית המציאה שפה כדי שאנשים יוכלו לתקשר זה עם זה.
- לשפה שקופה ישנה פונקציה תקשורתית.
- בשפה תקשורתית ישנה מינימליסטיות – כל מה שמיותר מפריע לתקשורת
- למשל, חזרה על מילים.
- בחירת המילים עצמן אינה חשובה.
- לשפה פונקציות נוספות, שהן משניות.
- פונקציה פואטית/ אסתטית – למשל, איך השורות מסודרות?
- לעיתים אנו קוראים שיר ומבינים כל מילה, אך לא את המסר.
- במקרים אלו, הדגש הינו על הפונקציה הפואטית.
- למשל, בשיר "נמל התעופה בן גוריון" הפונקציה התקשורתית הינה משנית.
- הדגשה של השפה, מתן נוכחות לשפה.
- מדובא בסקאלה – ככל שהפונקציה יותר תקשורתית היא פחות פואטית, ולהיפך.
- המשורר צריך לבחור איפה הוא נמצא על הרצף, לפי סגנונות.
"הדבק" – דמויות ועלילה לעומת זווית ראיה סובייקטיבית
- בסיפורת אנו חייבים שיהיו עלילה ודמויות
- הם יוצרים את הסיפור
- הם "הדבק" – מאחדים את חלקי הטקסט.
- בשירה לא חייבות להיות דמויות ועלילה – למשל השיר "ליל קיץ" של אלתרמן לא מכיל דמויות אלא נוף בלבד.
- בשירה המודרנית הדבק הינו זווית הראייה הסובייקטיבית של המשורר
- בעיקר במאות 20-21
- ישנה דרישה שהיצירה תהיה מקורית –
- אמירה שאף אחד לא יוכל לומר, כל אדם הוא מיוחד
- יהודה עמיחי כתב שיר על מלחמת השחרור, אך על הפן האישי שלו במלחמה.
- לא פשוט לבטא את העצמי בצורה מקורית – הכלי (השפה) הוא משותף לכולם וציבורי
סיכום הבדלים בין שירה לפרוזה
- בפרוזה הרגילה אין צורך לקחת את כל אלו בחשבון, אך השירה מחייבת יותר עירנות ומאמץ הבנה תוך תשומת לב לכל המערכות.
- ויניקוט – פסיכולוג שטען כי מרכז האישיות של כל אדם אינו תקשורתי
- לדוגמא – כולנו יודעים מהו אבל, אך האבל של כל אחד הוא שונה, נחווה באופן ייחודי.
- קשה מאוד לתמלל את התחושה הייחודית שלנו, להעביר תקשורתית את המידע.
- להסביר מה אני חש כשאני מאוהב.
- הכל יהיה עלוב לעומת התחושה האמיתית.
- המילים מאוד מוגבלות – יש הרבה דברים שאיננו יכולים להעביר באמצעותן
- טובות להעברת מידע ומחשבות.
- אך רגשות, טעמים וכו' מאוד קשה להעביר (מהו טעם של עגבניה? יש לטעום כדי להבין).
- השירה מנסה להשתמש בשילוב המערכות כדי להעביר דברים שהשפה הרגילה לא מסוגלת להעביר – בעיקר מבחינה פסיכולוגית
- אם הקורא קשוב, והמשורר מדבר אליו, השיר יכול לעשות את מה שהפרוזה לא יכולה.
- להעביר רגשות, מצבי נפש – גם אם לא ניתן לשים על זה את האצבע.
- הרגשות שלנו הם כאוס, אינם מסודרים או מאורגנים באופן מסוים.
- בגלל שהשפה בשירה שוברת את החוקים, המשורר יכול לנסות לבטא את הכאוס הזה.
- הזרם הסוריאליסטי – בשירה ניתן לקשר בין דברים שבמציאות אין ביניהם קשר, בדומה לציור סוריאליסטי.
- איך אנו אמורים להבין זאת כקוראים?
- ישנה לוגיקה מסוימת לאיך הקורא יכול לנסות להבין זאת – אחד המאמרים שאנו צריכים לקרוא דן בכך.
- סאב-טקסט – קיים גם בטקסטים אחרים, אך בולט יותר בשירה (מודרנית).
- דברים שלא נאמרים וצריך לחלץ מהטקסט.
- מישהו אחר עשוי לחלץ דברים אחרים.
- לסיכום, השירה מנסה להגיע לתחומים שהפרוזה לא יכולה.