שיעור 7

חוץ משירה לירית אלתרמן כתב גם שירה פוליטית. בשירי העת והעיתון אלתרמן כותב רק על מה שקורה פה (בארץ). זו שירה שמגיבה על האירועים שקרו בארץ ישראל לפני ואחרי קום המדינה. גם בזה הוא קנה את עולמו. באלתרמן היה דבר שהיום לא ניתן למצוא אצל משוררים (לא רק בגללו אלא גם בגלל הנסיבות). בזמנו משה דיין, שר הביטחון, התייעץ עם אלתרמן. כיום דבר כזה לא יקרה. לאלתרמן היתה חשיבות מעבר מאשר לאנשים שקוראים שירה. חיים גורי אמר: "אם קציני המודיעין של צה"ל לפני מלחמת יום הכיפורים היו יודעים משהו על השירה המצרית היו יודעים שתהיה מלחמה". השירה לפעמים מבטאת צורך לאומי וזה מה שעשה אלתרמן בשירי הטור השביעי. לכן הם היו כ"כ חשובים וניתן לקנות אותם עד היום. שירי הטור השביעי- שירה פוליטית, חברתית.

אלתרמן כתב גם פזמונים לתיאטראות. פה אפשר לראות אלתרמן אחר, אלתרמן עם הומור. זה קליל, מתוחכם, אלגנטי. הוא כתב גם מחזות. הוא לא היה מחזאי גדול אבל הוא כתב מחזות והציגו אותם. המפורסם שבהם הוא "פונדק הרוחות". הוא גם תירגם מחזות, בעיקר מצרפתית (קומדיות של מולייר). הוא ממש היה איש אשכולות, אבל הדבר החשוב ביותר שלו זה עדיין השירה הלירית.

עוד חוזר הניגון

השיר הוא מתוך "כוכבים בחוץ" אבל הוא ראשון לפני מחזורי השירים, זה כאילו שיר הנושא שנותן את המוטיב.

עוד חוזר הניגון שזנחת לשב… עובר אורח: השיר מדבר על מימוש עצמי. על הצורך של האדם לממש את עצמו- אתה צריך לממש את עצמך, עוד לא מאוחר. אלתרמן מדבר הרבה על המימוש העצמי. בדרכו הוא הולך על הקיצוניות, הוא לא יודע את הפשרה. אם אתה מדבר על מימוש עצמי זה כל מה שאתה צריך לעשות, אין דבר ששווה יותר מזה (למשל אישה).

וכבשה ואיילת… לכת: פגשת בדרך דברים שרצו לעצור בעדך, אז תלטף אותם ותמשיך הלאה, אל תעצור ותתפתה לדברים שמוצאים חן בעיניך.

שידיך ריקות… גשומת עפעפיים: פה הוא מצרף את האישה, אבל מבחינתו חורשה ואישה זה אותו דבר- שניהם אולי הוא מעריץ, הם מפליאים אותו. זה דבר נחמד אהבה אבל שזה לא יעצור בעדך. העניין הוא המימוש העצמי. הוא בעצם נותן נוסחה איך לחיות- הנוף מקסים, העולם מקסים, אבל אתה בשלך, אל תוותר לאף-אחד.

לעומת-זאת יש כאן סתירה מאוד עמוקה בשירה של אלתרמן שאין לה פתרון ואפשר להבין אותה רק על רקע האישיות הדרמטית שלו, כי מצד אחד יש את השיר הזה ומצד שני מדבר על אהבת נצח.

פגישה לאין קץ

פגישה לא באמת יכולה להיות לאין קץ, זה לרגע, לשעה, ליום. אבל הוא מדבר על פגישה לנצח- המפגש עם האישה הוא גורלי, פטאלי, זה קשר שנוצר שאי-אפשר להתיר.

יש ויכוח על תחילת השיר כי סערת עלי: יש שאומרים שמדובר על האישה, יש שאומרים שמדובר על השירה. אנחנו נניח שזה האישה. לנצח אנגנך: אצל אלתרמן אין פחות מנצח. המפגש עם האישה הוא פטאלי כי הוא לא עומד בזה, היא כובשת אותו לגמרי. הוא לא יכול להציב חומות סביבו, גופו סחרחר. ואז בבית השני הוא אומר פתאומית לעד: זה אוקסימורון- הוא רוצה אותה פתאומית אבל לנצח. פתאומי לא יכול להיות לנצח. הוא רוצה את מה שאי-אפשר והוא הולך עם זה עד הסוף. בבית הרביעי הוא מתאר את הרחוב ואומר שהוא ייתן לה כל מה שיש לו, למרות שאין לו הרבה (מעניי הרב, שקדים וצימוקים).

ניגון עתיק

בגדול אומר- אני אעשה הכל בשבילך. בבית האחרון יש "אבל"- שוב הקיצוניות הזאת. אני אמות בשבילך אבל אם פעם אחת תעשי משהו שאני לא אוהב נגמר הסיפור.

הזר מקנא לחן רעיתו

אצל אלתרמן קשר בין גבר לאישה זה גם אחרי המוות- אם בעלך מת את חייבת להמשיך לשמור לו אמונים. את לא יכולה ללכת עם מישהו אחר. יש לאלתרמן ספר שנקרא "שמחת עניים" בו הוא מדבר על האיש הזר. האיש הזר זה איש שמת וחוזר לעולם הזה כמת, מת-חי. השיר הזה הוא מתוך שמחת עניים (הזר= המת). המת שומר על אישתו.

בשיר המת פונה אל אישתו. הוא מתאר את עצמו כמו עיט שמסתובב סביב אישתו ומרגל עליה, ואסור לה לעשות כלום גם אם יש פיתויים. הוא שומר עליה מלמעלה.

בבית השלישי הוא מסתכל עליה מלמטה כבר. כל מי שרואה אותה הוא שונא אותו, העיניים שלו יוצאות מהקרקע ושומרות עליה.

בסוף הוא הורג אותה כי היא בגדה בו.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים
לפרסום כתבה באתר
מאמרים אחרונים
מורה פרטי לאנגלית בבית שמש

בין כלל המקצועות שאנו למדים בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים, בתיכון ואפילו באוניברסיטה, אנגלית הוא ללא ספק אחד המקצועות החשובים ביותר לכל מי שמבקש לבנות

קרא עוד »
שיעור 10

הכותרת ממרכזת את השיר, יוצרת ציפיות. לא מבינים בדיוק לפי הכותרת איך זה מתקשר, למה אני במרכז, מה המשמעות של אני במרכז אבל השיר מסביר.

קרא עוד »